24 מאי 2017 כ"ח אייר תשע"ז
מעודכן לתאריך  02.11.2011  באדיבות ה 

שיטיון (דמנציה)

(Dementia)

אבחון שיטיון

קשה לקבוע בצורה חד משמעית שאכן מדובר בשיטיון, בפרט בשלביו ההתחלתיים. הדבר נובע מכך שסימפטומים רבים האופייניים לשיטיון מאפיינים מגוון רחב של מחלות גופניות ונפשיות אחרות.
רצוי לפנות לרופא המטפל בלוויית בן משפחה נוסף, על מנת שזה יוכל להזכיר לאדם הלוקה בשיטיון את כלל הסימפטומים מהם הוא סובל ויתאר את המצב מצידו, גם כן.
על מנת לאבחן שיטיון יש צורך במספר בדיקות והערכות שונות הכוללות:
  • סקירה של העבר הרפואי.
  • הערכה מלאה של היכולות הנפשיות וההכרתיות.
  • בדיקות דם שמטרתן לשלול גורמים אחרים לסימפטומים (לדוגמה, חוסר של ויטמין B).
  • בדיקות
    דימות
    כגון דימות מוח בתהודה מגנטית (MRI). בדיקה זו מדגימה את מבנה המוח ואת מצבו הנוכחי.
  • סקירה של כל התרופות שהאדם נוטל. יתכנו מצבים בהם תופעות לוואי של תרופות מסוימות עלולות לגרום לסימפטומים הדומים לאלו של שיטיון.
 
חלק מהבדיקות יבוצעו על ידי הרופא המטפל ואילו אחרות תבוצענה על ידי נוירולוג (מומחה לטיפול במחלות הפוגעות במערכת העצבים והמוח) או על ידי פסיכיאטר בעל ניסיון בטיפול בשיטיון.

הערכת היכולות הנפשיות

קיימים מספר שאלונים המשמשים להערכת היכולות הנפשיות וחומרת הסימפטומים בקרב חולי שיטיון. שאלונים אלו בוחנים מספר יכולות, לרבות:
  • זיכרון לטווח קצר ולטווח ארוך.
  • קשב וריכוז.
  • מיומנויות תקשורת ושפה.
  • יכולת לתכנן או להתכונן מראש.
  • יכולת הבנת הוראות.
 
אחד השאלונים השכיחים הוא המבחן להערכת כישוריים הכרתיים (קוגנטיביים) בסיסיים (MMSE, Mini Mental State Examination). בעזרת MMSE אפשר להעריך מספר תפקודים נפשיים והכרתיים הכוללים:
  • זיכרון לטווח קצר ולטווח ארוך.
  • טווח קשב.
  • ריכוז.
  • שפה ומיומנויות תקשורת.
  • יכולת תכנון.
  • יכולת להבין הוראות.
 
מבחן ה- MMSE מורכב מסדרת משימות כגון:
  • לימוד בעל פה של רשימת חפצים וחזרה עליה בסדר הפוך, מהסוף להתחלה.
  • כתיבת משפט קצר שנכון מבחינה דקדוקית.
  • זיהוי נכון של היום בשבוע, התאריך, החודש, העונה והשנה.
 
הניקוד המרבי שאפשר לצבור במבחן MMSE הוא 30. תוצאות המבחן אינן קובעות את האבחנה אך מסייעות בהערכת המצב. ככל שהניקוד נמוך יותר, כך המצב חמור יותר:
  • ניקוד גבוה מ- 25 נחשב תקין.
  • ניקוד בין 18 ל- 24 מעיד על פגיעה קלה עד בינונית.
  • ניקוד של 17 או נמוך מכך מעיד על פגיעה חמורה.
 
תוצאות המבחן מושפעות מרמת ההשכלה של האדם. לפיכך, אנשים שאינם יודעי קרוא וכתוב עלולים לקבל ניקוד נמוך מ- 25, אף שאינם לוקים בשיטיון בזמן שאנשים הלוקים בשיטיון, אך רמת השכלתם גבוהה, עלולים לקבל ניקוד גבוה.

בדיקות נוספות

בדרך כלל יבוצעו בדיקות נוספות שמטרתן לשלול מחלות אחרות שעלולות גם הן לגרום לסימפטומים האופייניים לשיטיון.

ספירת דם מלאה

ספירת דם מלאה מאפשרת להעריך את מצב הבריאות הכללי ולבדוק מגוון רחב של הפרעות, מחלות וזיהומים.

בדיקה של רמת הסוכר בדם

בדיקה של רמות הסוכר (
גלוקוז
) בדם
מספקת מידע האם רמתו תקינה או לא. רמה גבוהה מדי משמעותה
סוכרת
. בדיקה זו מבוצעת על מנת לשלול את האפשרות שהסימפטומים נגרמים על ידי סוכרת שטרם אובחנה.

בדיקת
שתן

בדיקת שתן תבוצע על מנת להעריך את תפקוד הכליות ולשלול סוכרת.

בדיקת תפקודי
בלוטת התריס

מדידת רמת הורמוני בלוטת התריס תבוצע על מנת לאבחן הפרעות בתפקוד בלוטת התריס כגון תת פעילות של הבלוטה (היפותירואידיזם) או יתר פעילות (
היפרתיירואידיזם
).

מדידת רמת ויטמין B12

בדיקה זו נועדה לבחון אם הסימפטומים נגרמים עקב חסר של ויטמין B12. עם זאת, יתכן שיטיון בנוסף לחסר בויטמין.

בדיקות דימות

בדיקות אלו מאפשרות להדגים את מבנה המוח ולאבחן בעיות כגון
גידול
במוח שעלולות לגרום לסימפטומים של שיטיון. באמצעות בדיקות הדימות ניתן לזהות שינויים במוח שעלולים להצביע על שיטיון. במסגרת האבחון תבוצענה בדיקות דימות מסוגים שונים, כמפורט להלן.

דימות בתהודה מגנטית (MRI)

סריקה זו היא הדרך הטובה ביותר לשלול בעיות אחרות במוח ולאבחן את סוג השיטיון.
סריקת MRI של המוח מדגימה אם חלה הצטמקות של השכבה החיצונית של המוח, אם ארעו שינויים בכלי הדם במוח או אם ישנם קרישי דם שעלולים להוביל להתפתחות שיטיון וסקולרי.
באמצעות בדיקה זו ניתן לקבוע אם הגורם לסימפטומים קשור לבעיות אחרות במוח, כמו גידול, בצקת (הידרוצפלוס) או שטפי דם על פני שטח המוח.

סריקה טומוגרפית ממוחשבת (Computerized tomography, CT)

סריקת
טומוגרפיה ממוחשבת
(CT) מהווה חלופה לבדיקת ה- MRI ומספקת תמונה תלת ממדית מפורטת של מבנה המוח.

סריקת טומוגרפיה ממוחשבת של פליטת פוטון יחיד
(Single photon-emission computed tomography, SPECT )

סריקה זו תבוצע כאשר יש צורך לקבוע האם מדובר במחלת אלצהיימר, בשיטיון של האונות הקדמית והרקתית (שיטיון פרונטו-טמפורלי) או בשיטיון וסקולרי.
סריקת SPECT דומה לסריקת CT אך מאפשרת הדגמה של זרימת הדם במוח. באמצעות בדיקה זו ניתן לקבוע אם זרימת הדם במוח תקינה או פגועה וכך לקבוע את סוג השיטיון.