דלקת מפרקים ניוונית, אוסטאוארתריטיס - מידע רפואי

דלקת מפרקים ניוונית היא מצב רפואי המתבטא בפגיעה במפרקים. זהו הסוג השכיח ביותר של דלקות המפרקים הגורם פעמים רבות לצורך בניתוח להחלפת פרק הירך או מפרק הברך.

המאפיינים העיקריים של דלקת מפרקים ניוונית כוללים:

• תהליך דלקתי ברקמות העוטפות את המפרקים.
• נזק לסחוס המרפד את עצמות המפרק ומאפשר תנועה נטולת חיכוך במפרק.
• זיזי עצם המתפתחים סביב שולי המפרקים.

דלקת מפרקים ניוונית שכיחה בעיקר בברכיים, בפרקי הירך ובמפרקים הקטנים בכף היד ובבוהן הגדולה בכף הרגל, אך כל מפרק בגוף עלול להיפגע מתהליך דלקתי זה.

דלקת מפרקים ניוונית מתפתחת בעיקר בקרב אנשים לאחר גיל 50 ושכיחה בעיקר בקרב נשים. לעתים סבורים שדלקת מפרקים ניוונית הינה חלק בלתי נפרד מהזיקנה, אולם לא כך הדבר. אנשים צעירים עלולים אף הם ללקות בדלקת מפרקים ניוונית, בדרך כלל בעקבות פציעה או חבלה במפרקים. דווקא בקרב מבוגרים, אף שניתן להבחין בסימני המחלה בצילומי רנטגן, לעתים אין כל סימנים לפגיעה ביכולת תנועתיות המפרק ולא נגרם כאב.

הסימפטומים של דלקת מפרקים ניוונית יכולים להיות שונים מאד בין אדם לאדם, בהתאם למפרקים המושפעים מהמצב. מידת הנזק למפרקים וחומרת הסימפטומים עלולות אף הן להשתנות בין הלוקים במחלה. מפרק עלול להיות פגוע בצורה חמורה מבלי שיגרום לכל סימפטום אך מנגד יתכן כאב עז אף שכושר התנועתיות של המפרק לא נפגע.

טרם נמצא מרפא לדלקת מפרקים ניוונית אך ניתן לטפל בסימפטומים האופייניים. סימפטומים קלים ניתנים להקלה באמצעות שמירה על אורח חיים בריא, ביצוע פעילות גופנית ונעילת נעליים מתאימות. מקרים חמורים יותר מחייבים קבלת טיפול לרבות טיפול תרופתי, פיזיותרפיה ולעתים אף ניתוח.

במרבית המקרים תתפתח דלקת מפרקים ניוונית במפרקי הירך, בברכיים ובמפרקי כפות הידיים.

הסימפטומים העיקריים של דלקת מפרקים ניוונית הם:

• כאב, בעיקר כאשר מבצעים פעולות הגורמות לעומס על המפרקים, לדוגמה, הליכה.
• נוקשות קצרת מועד בשעות הבוקר אשר חולפת תוך כחצי שעה, לאחר שהאדם מתחיל לנוע.
• קושי להניע מפרקים פגועים ולבצע פעילויות מסוימות.

חלק מהלוקים בדלקת מפרקים ניוונית אינם סובלים מאף סימפטום, ואילו אצל אחרים, הכאב בא וחולף. חלקם חשים סימפטומים אך ורק במפרק אחד בגופם ואילו אחרים עלולים לחוש בסימפטומים במספר מפרקים בו זמנית. הסימפטומים עלולים להתפתח באטיות, לאורך זמן.

סימנים נוספים שעלולים להתפתח אף הם כוללים:

• רגישות במפרקים.
• כאב מוגבר ונוקשות אם המפרקים אינם בתנועה.
• נפיחות, זיזים או גבשושיות במפרקים.
• קולות פצפוץ או תחושת שחיקה תוך כדי תנועת המפרקים.
• הגבלת תנועתיות במפרקים הפגועים.
• חולשת שרירים ודלדול מסת השריר.

סימפטומים בברכיים

בדרך כלל תיפגענה שתי הברכיים, אלא אם דלקת המפרקים התפתחה בעקבות חבלה או מצב רפואי אחר שפגע בברך אחת בלבד.

דלקת מפרקים ניוונית גורמת לכאב בברכיים בזמן טיפוס או עליה במדרגות. לעתים עלול להיות קושי ליישר את הרגליים ותיתכן תחושה שהברכיים אינן נושאות את משקל הגוף וקורסות תחתיהן. תוך כדי תנועת הברכיים עלול להישמע פצפוץ.

סימפטומים בפרקי הירך

דלקת מפרקים ניוונית בפרק הירך פוגעת בכושר התנועתיות של מפרק זה. פעולות יומיומיות כגון נעילת נעליים, גריבת גרביים וכניסה לרכב עלולות להפוך למשימות קשות במיוחד. כמו כן יתכן כאב במפשעות או בחלק החיצוני של הירך, המחמיר תוך כדי תנועת פרק הירך. עם זאת, אצל חלק מהלוקים בדלקת מפרקים ניוונית בפרקי הירך, הכאב יופיע דווקא ברכיים, ולא בירך.

בדרך כלל יהיה הכאב בשיאו בזמן ההליכה אולם עלול להופיע כאב גם במנוחה. כאב חמור בשעות הלילה עלול להצביע על צורך בניתוח להחלפת פרק הירך.

סימפטומים בכפות הידיים

דלקת מפרקים ניוונית פוגעת בדרך כלל בשלושה אזורים בכפות הידיים: בבסיס האגודל, במפרקים הקרובים ביותר לקצות האצבעות ובמפרקים האמצעיים באצבעות הידיים.

האצבעות עלולות להפוך נוקשות, כואבות ונפוחות וגבשושיות עלולות להתפתח באזור המפרקים. עם הזמן הכאב נוטה לדעוך, ובדרך כלל יעלם,

אם כי הנפיחות והגבשושיות ישארו.

כמו כן עלולות האצבעות להתעקם הצידה באזור המפרקים הפגועים ולעתים יתפתחו ציסטות (אלו הן שקיקים מלאי נוזל) הגורמות לכאב בחלק האחורי של האצבעות. במקרים מסוימים עלולה להתפתח גבשושית בבסיס האגודל, בנקודת החיבור לפרק כף היד. גבשושית זו עלולה לגרום לכאב רב ועלולה להקשות על ביצוע מטלות יומיומיות רבות כגון כתיבה, פתיחת צנצנות או סיבוב מפתח בחור המנעול.

עקב פעילויות הגוף היומיומיות חלה שחיקה קבועה של מפרקי הגוף. במרבית המקרים יתוקן הנזק על ידי מנגנוני ההגנה של הגוף מבלי שהאדם יחוש כלל שמפרקיו ניזוקו ויסבול מכל סימפטום. דלקת מפרקים ניוונית נגרמת כאשר חל נזק במפרק וסביב לו שהגוף אינו מצליח לתקן בעצמו, לרבות נזק לרצועות ולגידים, דלקת במפרק עצמו או בעצמותיו או פגיעה בסחוס המאפשר תנועה חלקה של עצמות המפרק.

לעתים עלולים להיווצר זיזי עצם בקרבת המפרק. זיזים אלו מכונים אוסטאופיטים (osteophytes) והם אופייניים לדלקת מפרקים ניוונית. אוסטאופיטים הם בליטות המתפתחות באזורי הרס של הסחוס וניוון של המפרק. עם החמרת התהליך הניווני חלים תהליכי עיבוי והרחבה של עצמות המפרק, התנועה נעשית נוקשה, קשה יותר להניע את המפרק וכל תזוזה כרוכה בכאב. במקרים מסוימים עלול להצטבר נוזל במפרקים בעקבות התהליך הדלקתי, והמפרקים עלולים להתנפח.

גורמים נוספים

אף שהגורם למחלה אינו ידוע, ידועים מספר גורמים שמעודדים את התפתחותה, כמפורט להלן.

פציעה או מחלה במפרקי הגוף

דלקת מפרקים ניוונית עלולה להתפתח במפרק שנפגע בעבר או שנותח. שימוש יתר במפרק טרם שזה החלים לגמרי מהפציעה או מהניתוח עלול לגרום להתפתחות המחלה בהמשך החיים.

נזק שנגרם למפרקי הגוף עקב דלקת מפרקים שגרונית עלול גם כן לגרום להחמרה ולהתפתחות דלקת מפרקים ניוונית.

דלקת מפרקים ניוונית המתפתחת עקב מצב רפואי אחר מכונה דלקת מפרקים ניוונית שניונית. מצב זה עלול להתפתח שנים רבות לאחר שנגרם הנזק הראשוני למפרק.

נטייה משפחתית

אף שטרם זוהה רכיב גנטי הגורם לדלקת מפרקים ניוונית קיימת נטיה לחלות במחלה במשפחות מסוימות. יתכן שגנים מסוימים משפיעים

בדרכים שונות המצטברות בסופו של דבר לכדי גרימת נזק למפרקים והתפתחות דלקת מפרקים ניוונית.

משקל יתר

עודף משקל גורם לעומס יתר על מפרקי הגוף, ובפרט על מפרקי הברך והירך, הנושאים את מרבית המשקל. אנשים הסובלים מהשמנת יתר נמצאים בסיכון מוגבר ללקות בדלקת מפרקים ניוונית חמורה.

אם קיים חשד לדלקת מפרקים ניוונית יש לפנות לאורתופד (רופא מומחה בטיפול במערכת, המפרקים, השרירים והשלד) אם כי אין דרך וודאית לאבחון המחלה. הרופא ישאל את המטופל לגבי הסימפטומים מהם הוא סובל ויערוך בדיקה של המפרקים והשרירים.

הרופא יחשוב שאכן מדובר בדקלת פרקים ניוונית במקרים הבאים:

• מטופל שגילו עולה על 50.
• מטופל הסובל מכאב ממושך וקבוע במפרקים המחמיר בזמן הפעלת המפרקים.
• המטופל אינו סובל מנוקשות במפרקיו בבוקר, או סובל מנוקשות זמנית הנמשכת פחות מחצי שעה.

במידה שהסימפטומים שונים מאלו שתוארו לעיל יתכן שמדובר בסוג אחר של דלקת מפרקים. לדוגמה, נוקשות של המפרקים בשעות הבוקר הנמשכת למעלה משעה עלולה להצביע על תהליך דלקתי במפרק.

במרבית המקרים אין צורך לבצע בדיקות נוספות כגון בדיקות דם או צילומים. כאשר יש צורך לשלול מצבים אחרים כגון דלקת מפרקים שגרונית או שבר בעצם יופנה המטופל לביצוע בדיקות מתאימות.

המחלה אינה ניתנת לריפוי אולם הטיפול עשוי להקל על הסימפטומים. מטרתו היא להקל על הכאב, להפחית מגבלות תנועתיות, לספק תמיכה ולאפשר שמירה על חיים פעילים ואיכותיים ככל שהמצב מאפשר. הטיפולים העיקריים אינם תרופתיים אלא כוללים:

• קבלת מידע על המצב.
• פעילות גופנית שמטרתה למנוע נוקשות של המפרקים ולחזק את השרירים.
• ירידה במשקל הגוף (אם יש צורך).

מקרים קלים עד מתונים של המחלה יטופלו באמצעים הללו בלבד. במרבית המקרים יספיקו דרכים אלו על מנת למנוע החמרה.

פעילות גופנית

פעילות גופנית מתאימה חיונית לשמירה על בריאותם של אנשים הלוקים בדלקת מפרקים ניוונית. על הפעילות לכלול תרגילים לחיזוק השרירים, תרגילים לשיפור היציבה ותרגילים לשיפור הכושר הגופני הכללי. יש לבצע פעילות גופנית תחת פיקוח רפואי מתאים.

גם אם המחלה גורמת לנוקשות ולכאב, הפעילות הגופנית לא תחמיר את הסימפטומים. במרבית המקרים ירשם דווקא שיפור במצב ויכולת התנועתיות תשתפר.

פיזיותרפיסט מומחה בטיפול בדלקת מפרקים ניוונית ינחה את המטופל לגבי תרגילים אותם יוכל לבצע בביתו. חשוב להקפיד לבצע תרגילים המותאמים למטופל בלבד, על מנת למנוע החמרה של המצב וגרימת נזק נוסף למפרקים.

ירידה במשקל

משקל עודף גורם לעומס יתר על מפרקי הגוף ומחמיר את הסימפטומים האופייניים לדלקת מפרקים ניוונית. הדרך הטובה ביותר להתמודד עם המשקל העודף היא להפחית את כמות המזון הנצרכת ולבצע פעילות גופנית באופן קבוע. ניתן להתייעץ עם תזונאית או עם רופא המשפחה לגבי הדרך המתאימה ביותר לרדת במשקל. כמו כן ניתן לקבל פרטים במרפאות הקהילה על קבוצות תמיכה לירידה במשקל.

טיפול תרופתי

בדרך כלל יכלול הטיפול התרופתי נטילת משככי כאב. במקרים חמורים יותר עלול להיות צורך באביזרי עזר ואף בניתוח.

משככי כאב

סוג התרופה יקבע בהתאם לחומרת הכאב ומצבו הבריאותי הכללי של המטופל.

פראצטמול (שמות מסחריים: אקמול, דקסמול, טיילנול)

משכך כאב נפוץ הנמכר ללא מרשם רופא. בדרך כלל יומלץ על נטילה קבועה של פראצטמול, ולא רק במקרים של החמרה במידת הכאב. אין ליטול את התרופה מעבר למינון המומלץ המצוין על גבי אריזתה.

תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידליות (NSAID’s, Non Steroidal Anti Inflammatory Drugs)

ישנם סוגים רבים של תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידליות. לדוגמה, איבופרופן, אספירין, דיקלופנק ופנופרופן. תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידליות מסייעות להקלת הכאב והנוקשות במפרקים ואף מסייעות בהפחתת הדלקת. הן לא מאטות את התקדמות המחלה.

שימוש ממושך במינונים גבוהים של תרופות ממשפחה זו עלול לגרום לתופעות לוואי כמו כיבים במערכת העיכול, דימומים בקיבה, נזק לכליות ולכבד, טיניטוס (צלצולים באוזניים) ועלייה בלחץ הדם.

הדור החדש של התרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידליות נקרא מעכבים סלקטיביים שלCox-2 והם בעלי סיכון נמוך יותר לגרימת נזק בקיבה.

מחקרים גילו קשר בין מעכבי COX-2 לעלייה בסיכון לשבץ, לחץ דם גבוה, מחלות לב והתקפי לב. לפיכך חשוב לציין בפני הרופא בעיות של לחץ דם, כולסטרול גבוה או עישון.

תרופות ממשפחה זו קיימות הן כטבליות לבליעה והן כמשחות למריחה מקומית. משחות אלו עשויות להפחית את מידת הכאב ולהוריד את הנפיחות במפרקים.

אנשים הלוקים באסתמה, בתעוקת חזה או סובלים מכיב קיבה אינם יכולים ליטול תרופות ממשפחת ה- NSAID’s. כמו כן תרופות אלו אסורות לשימוש עבור מטופלים שלקו באוטם שרירי הלב ('התקף לב') או בשבץ מוחי. מטופלים הנוטלים אספירין במינון נמוך באופן קבוע צריכים להיוועץ עם הרופא טרם נטילת תרופות משככות כאב ממשפחה זו.

חלק מהמטופלים בתרופות אלו יזדקקו לתרופות המכונות מעכבי משאבת מימן (PPI’s, Proton Pump Inhibitors) מאחר שנטילת תרופות ממשפחת ה- NSAID’s עלולה לפגוע בקרום המגן על דופן הקיבה. מעכבי משאבת מימן מפחיתים את כמות החומצה המיוצרת על-ידי הקיבה ולכן מפחיתים את הסיכון לנזק לקיבה. עם קבוצת תרופות זו נמנות אומפראזול (אומפרדקס, פרילוסק), אסומפראזול (נקסיום), לנסופראזול (לנטון), פנטופראזול (קונטרולוק) וראבפראזול (דקסילנט).

אופיאטים

בתאי מערכת העצבים ישנם קולטנים המגיבים להתקשרות הנגזרות השונות של אופיאטים אליהם. קולטנים אלו מגיבים בשגרה לחומרים דמויי אופיום שמייצר הגוף, למשל אנדורפינים ,(endorphins) שפועלים להרגעת כאב ומהווים מערכת נוגדת כאב במוח. מתן תרופות ממשפחת האופיאטים כמו מורפין, קודאין, אוקסיטוצין ונגזרותיהם גורם להפעלת הקולטנים ולהקלה על כאב.

תרופות אלו ישמשו להקלה על כאב חמור, אולם הטיפול בהן עלול להיות מלווה בתופעות לוואי כגון ישנוניות, בחילה ועצירות. על מנת להקל על העצירות ינתן בדרך כלל טיפול בחומרים משלשלים.

תרופות אופיאטיות אסורות לשימוש בקרב נשים הרות, חולי אפילפסיה וחולים הסובלים ממחלת ריאה חסימתית כרונית (COPD).

משחת קפסאיצין

קפסאיצין הוא החומר הגורם לחריפותם של פלפלי צ'ילי וביכולתו לחסום משלוח אותות כאב. החומר מסוגל להוציא מהתאים את החומר הקרוי substance P שמשמש להעברת אותות כאב למוח.

הקפסאיצין מוכר כיום כאמצעי לטיפול מקומי, על ידי מריחה עורית, בכאבים הנגרמים מדלקת מפרקים ניוונית. היות שהטיפול איננו פועל באמצעות אלחוש מיידי, אלא על ידי פעולה ארוכת טווח של הוצאת substance P מהתאים, הרי שהשפעתו של קרם קפסאיצין לא תהיה מיידית ויש להשתמש בו מספר שבועות עד שתורגש מלוא השפעתו נוגדת הכאב.

שימוש נכון בקרם קפסאיצין אינו אמור לגרום לתופעות לוואי קשות, למעט אצל אנשים הרגישים לתכשיר. אצל אנשים אלה עלול להתפתח אודם או פריחה מקומית, או שתי התופעות גם יחד. ככלל, בשל אופיו החריף של החומר הפעיל, יכולה להתפתח תחושת שריפה קלה לאחר מריחתו ותופעה זו היא בגדר התקין. בדרך כלל תחלוף התחושה די מהר.
יש להימנע ממגע של התכשיר עם עור סדוק, עם ריריות הפה, האף או העיניים. לפיכך חשוב מאוד להקפיד על שטיפת ידיים יסודית לאחר מריחת הקרם.

הזרקה לתוך המפרק הפגוע

במצבים חמורים, כאשר משככי כאב אינם יעילים עוד, ניתן להזריק קורטיקוסטרואידים ישירות לתוך המפרק הפגוע על מנת להפחית את הנפיחות במפרק ולהקל על הכאב. קורטיקוסטרואידים הם נוגדי דלקת חזקים. כמו כן ניתן להזריק חומצה היאלורונית המשמשת כחומר לסיכוך המפרק ולהפחתת החיכוך עקב הפגיעה בסחוסי המפרק. הזרקת חומצה היאלורונית עשויה לשפר את חומרת הכאב אך אינה מונעת החמרה במצב הניווני.

הזרקה לתוך המפרק הפגוע עלולה לגרום לכאב ולכן נהוג להוסיף לחמור המוזרק חומרים לאלחוש מקומי. מומלץ להימנע מהזרקות חוזרות על מנת שלא להחמיר עוד יותר את הנזק למפרק. כמו כן יש להימנע מהזרקות חוזרות אצל מטופלים הסובלים מבעיות במנגנון קרישת הדם מאחר שהם נמצאים בסיכון מוגבר לפתח דימום בחלל המפרק בעקבות ההזרקה.

טיפולים תומכים

שיכוך הכאב על ידי מכשיר Transcutaneous Electrical Nerve Stimulation) TENS)

השימוש במכשיר זה אינו פולשני ועשוי לשכך את הכאב הנגרם עקב דלקת מפרקים ניוונית. המכשיר מגרה את קצות העצבים המתווכים את הכאב, ולכן מקהה את הכאב ומפחית מעוצמתו.

ניתן לבצע את הטיפול במסגרת ביתית. המכשירים ניתנים לרכישה או להשכרה. הטיפול מבוצע על ידי הצמדת אלקטרודות על העור באזור המפרק הפגוע. אלקטרודות אלו מעבירות פעימות חשמליות זעירות ('פולסים') אל אזור המטרה על מנת להקהות את קצות העצבים. עוצמת הפעימות החשמליות ניתנת להתאמה.

רטיות קרות או חמות

ניתן להיעזר בבקבוק מים חמים או בקרחון עטוף מגבת על מנת להקל על הכאב. מומלץ להימנע ממגע ישיר של הרטיה והעור באזור המפרק על מנת למנוע כוויה.

טיפול פיזיותרפי

מטרת הטיפול היא הפחתת הכאב, שיפור טווח התנועה, חיזוק השרירים ושיפור היציבה. ניתן לפנות לקבלת טיפול מתאים במסגרת מכוני הפיזיותרפיה.

שימוש באביזרי עזר

ניתן להעזר במקל הליכה, בהליכון או במדרסים מיוחדים על מנת להפחית את עומס המשקל על המפרקים הפגועים ובדרך זו להשיג שיפור

ביכולת התפקודית ובאיכות חייהם של הלוקים בדלקת מפרקים ניוונית. מומלץ לנעול נעליים בעלות סוליות בולמות זעזוע על מנת למנוע החמרה של הנזק.

סד קיבוע עשוי להקל אף הוא על הכאב אך עלול להגביל עוד יותר את יכולת התנועתיות.

קיימים אביזרים מיוחדים הניתנים להתקנה בבית שמטרתם להקל על ביצוע פעולות יומיומיות כגון פתיחת ברז. ניתן להתייעץ בכל הקשור לאביזרים הנחוצים בהתאם למצבו של המטופל עם פיזיותרפיסט מוסמך בנושא או עם מרפא בעיסוק.

ניתוח

אם המצב מוסיף להחמיר והטיפולים השמרניים אינם מועילים עלול להידרש ניתוח. אף שאצל חלק מהמטופלים חל שיפור במצב בעקבות הניתוח, אצל חלקם עלולים הכאב והנוקשות במפרקים להימשך גם לאחריו.

ניתן לבצע ניתוחים שונים על מנת לטפל במצב לרבות ניתוח להחלקת הזיזים הבולטים בשולי המפרק, ניתוח לשחזור הסחוס הפגוע וניתוח להחלפה מלאה של המפרק הפגוע.

בניתוח מסוג osteotomy מבצע המנתח חתך רוחב בעצם מעל או מתחת המפרק הפגוע (למשל, במפרק הברך) על מנת ליישר את עצמות הרגל. יישור עצמות הרגל מאפשר להסיט את מרכז הכובד מהחלק הפגוע של המפרק, ובדרך זו להקל על הכאב.

בניתוחים מסוג ארתרופלסטי (arthroplasty) מוחלף המפרק הפגוע במפרק מלאכותי עשוי רכיבי פלסטיק, חרסינה ומתכת. בדרך כלל מבוצעים ניתוחים להחלפת מפרק הירך ומפרק הברך. סיבוכים בעקבות ניתוחים אלו כוללים זיהום והיווצרות קרישי דם. גם המפרק המלאכותי עלול להישחק עד כדי צורך בהחלפתו בניתוח נוסף.

טיפולי רפואה משלימה

ניתן להיעזר בטיפולי רפואה משלימה על מנת להקל על הסימפטומים האופייניים לדלקת מפרקים ניוונית. טיפולים שעשויים להועיל כוללים:

• דיקור. קיימים מחקרים לפיהם דיקור עשוי להקל על הכאב ולשפר את יכולת התנועתיות של המפרקים הפגועים, בעיקר של מפרק הברך.
• נטילת גלוקוזאמין וכונדרואיטין. קיימות עדויות סותרות באשר ליעילותם של תוספים אלו בטיפול בדלקת מפרקים ניוונית. המלח ההידרוכלורי של גלוקוזאמין נמצא כחסר יעילות אך מלחי הסולפאט של גלוקוזאמין ושל כונדרואיטין השיגו שיפור במצב הסימפטומים ללא תופעות לוואי משמעותיות.
  מחירם של תוספים אלו גבוה והם ניתנים לרכישה באופן פרטי בלבד.

  אין לקחת גלוקוזאמין אם ידועה רגישות לצדפות. הן גלוקוזאמין והן כונדרואיטין עלולים לפגוע ביעילותן של תרופות נוגדות קרישה כגון קומדין ולגרום לדימומים.

• טאי צ'י ויוגה הן אומניות תנועה המבוצעות דרך תנועות גוף עדינות, מתיחות ותרגול נשימות. אנשים רבים נעזרים בשיטות אלו להפחתת מתחים. קיימים מחקרים לפיהם טאי צ'י ויוגה עשויות להפחית את הכאב הנגרם עקב דלקת מפרקים ניוונית. יש לבצע פעילויות אלו תחת השגחה של מדריך מיומן. אין לבצע כל תנועה הגורמת לכאב.

אי אפשר למנוע את התפתחות המחלה אולם ניתן להפחית את הסיכון להחמרת המצב.

טיפול נאות במפרקים

מומלץ לבצע פעילות גופנית באופן קבוע אך רצוי לבחור בכזו שאינה גורמת לעומס מיותר על מפרקי הגוף, ובפרט על הברכיים, מפרקי הידיים ועל מפרק הירך. מומלץ להימנע מריצה ומהרמת משקולות, פעילויות הגורמות לעומס רב על המפרקים. פעילויות עדיפות הן שחיה ורכיבה על אופניים.

ככל שניתן, יש להקפיד על יציבה נכונה. לא מומלץ להישאר באותה תנוחה לאורך זמן. אנשים העובדים בעבודה משרדית רצוי שיבחרו בכיסא בגובה המתאים לשולחן או לעמדת המחשב, יקומו מדי פעם ממקומם ויסתובבו מעט בחדר, על מנת להרפות את גופם.

חיזוק השרירים

השרירים תומכים במפרקי הגוף ולכן שרירים מפותחים וחזקים יסייעו לשמור על בריאות המפרקים. כדי לבנות את חוזק השרירים מומלץ לבצע כ-150 דקות של פעילות גופנית מתונה מדי שבוע. רצוי לבחור בפעילות מהנה שאינה גורמת לעומס יתר על המפרקים.

שמירה על משקל הגוף

משקל עודף מחמיר מצבי דלקת מפרקים ניוונית ולכן רצוי לשמור על משקל גוף נאות. ניתן להעזר במחשבון ה-BMI כדי להעריך מהו משקל הגוף הרצוי ביחס לגובה.

אורח חיים בריא, טיפול תרופתי וטיפול משלים מאפשרים שליטה בחומרת הכאב ובפגיעה ביכולת התנועתית. חשוב לשמור על גישה חיובית נוכח הפגיעה התפקודית. רצוי שאנשים החשים קושי או תסכול מהמצב יפנו לקבלת ייעוץ ותמיכה.

יש לנסות להשיג שליטה במחלה, ולא לאפשר למחלה לנהל את חיי המטופל ולקבוע את אורח חייו. מומלץ לתרגל שיטות הרפיה לרבות דמיון מודרך, היפנוזה ונשימות על מנת להשיג שליטה בחומרת הכאב.

כאשר חשים עייפות יש לעצור מפעילות ולקחת פסק זמן. דלקת מפרקים ניוונית עלולה לגרום לחולשת שרירים ולעייפות רבה, שמצידם עלולים להחמיר עוד יותר את התסכול ממצב המחלה ולפגום במצב הרוח. במידת הצורך, ניתן להקפיד על שנת צהריים קצרה, כזו שלא תפגע באיכות שנת הלילה.