23 אוקטובר 2017 ג' חשון תשע"ח
מעודכן לתאריך  13.11.2011  באדיבות ה 

ניוון מקולרי, ניוון כתמי - מידע רפואי

Macular Degeneration

גורמים לניוון מקולרי

ניוון מקולרי נגרם עקב בעיה במקולה הנמצאת במרכז רשתית העין. הרשתית היא רקמת תאים דקה הממוקמת בחלק האחורי של העין, שתפקידה להמיר את האור הנקלט לאותות עצביים.

כיצד מתווכת הראייה?

קרני אור חודרות דרך עדשות העיניים ובבואתן מוטלת על הרשתית. הרשתית היא רקמה הרגישה לאור החשה אור וצבע. הרשתית מעבירה אותות חשמליים לעצב הראייה, המקשר בין העין למוח ומעביר אליו את האותות. אלו מתורגמים על ידי המוח לכדי תמונה. בדרך זו מסוגל האדם לזהות את העצמים אותם הוא רואה.
המקולה היא נקודה קטנה במרכז הרשתית. זהו החלק בעין בו ממוקדות קרני האור החודרות פנימה. למקולה תפקיד חיוני בראיית עצמים הנמצאים ישירות מול העיניים, ובפרט בפעילויות קצרות טווח בעלות פרטים רבים כגון קריאה או כתיבה. מכאן שהמקולה היא חלק חשוב מאד מהרשתית.
אפיתל הפיגמנט של הרשתית (RPE, retinal pigment epithelium) הוא שכבת רקמה העוטפת את פני שטח הרשתית. דרך ה- RPE מועברים רכיבים חיוניים לרשתית ומסולקים תוצרי פסולת מהעין.

ניוון מקולרי יבש תלוי גיל

עם השנים חלים שינויים בשכבת אפיתל הפיגמנט של הרשתית והוא נעשה דק יותר ושביר. הדבר גורם לפגיעה ביעילות תהליכי שחלוף רכיבי המזון והפסולת בעין.
תוצרי פסולת מתחילים להצטבר ברשתית ויוצרים משקעים זעירים המכונים 'דרוזן' (drusens). הצטברות של דרוזן בד בבד עם חסר של רכיבי מזון חיוניים גורמת לפגיעה בתאים הקולטים את האור במקולה עד שפעולתם פוסקת.
פגיעה בתאים הקולטים את האור במקולה משמעותה פגיעה בראייה המרכזית וטשטוש.

ניוון מקולרי רטוב תלוי גיל

ניוון מקולרי רטוב תלוי גיל מתחיל לעיתים גם כן כניוון יבש, כאשר ה- RPE נעשה דקיק ושביר. עם זאת, במצב של ניוון מקולרי רטוב, כלי דם חדשים וזעירים מתחילים לצמוח מתחת למקולה.
סבורים כי כלי דם אלו מתפתחים על מנת לסייע לרשתית להיפטר מתוצרי הפסולת המצטברים עקב הפגיעה ב- RPE. עם זאת, הגורם הוודאי להתפתחותם החריגה אינו ידוע.
כלי הדם החדשים דולפים ומדממים לתוך הרשתית או מתחתיה, דבר הפוגע בתפקוד המקולה וגורם לסימפטומים האופייניים לניוון מקולרי רטוב, לרבות עיוות ראייה וכתמים עיוורים במרכז שדה הראייה. ככל שהפגיעה מחמירה, עלולות להיווצר צלקות ברשתית.

גורמי סיכון

ידועים מספר גורמי סיכון המגבירים את הסיכון ללקות בניוון מקולרי, לרבות:
  • גיל. הסיכון עולה עם הגיל. מרבית הלוקים במחלה הם אנשים לאחר גיל 50.
  • מין. נשים לוקות בניוון מקולרי יותר מאשר גברים. הסיבה לכך אינה ידועה.
  • תורשה. יתכן שליקוי בגן מסוים גורם להתפתחות ניוון מקולרי אולם גן זה טרם זוהה.
  • גזע. המחלה נפוצה יותר בקרב לבנים.
  • עישון. מחקרים מצביעים על כך שמעשנים או אנשים שעישנו בעבר נמצאים בסיכון גבוה פי 4 לפתח ניוון מקולרי בהשוואה לאנשים שמעולם לא עישנו.
  • חשיפה לאור השמש. חשיפה מרובה לאור השמש מגבירה את הסיכון ללקות בניוון מקולרי. יש להקפיד להרכיב משקפי שמש בעת כל חשיפה לשמש.
  • אלכוהול. שתייה של יותר מ- 4 מנות אלכוהול ביום מגבירה את הסיכון לפתח ניוון מקולרי בגיל צעיר יחסית. מנה אחת של אלכוהול שווה לכוס בירה או ל- 25 מיליליטרים (מ"ל) של משקה חריף.
  • השמנת יתר. השמנת יתר חולנית (BMI העולה על 40) מגבירה את הסיכון ללקות בניוון מקולרי שעלול להידרדר במהירות.
  • תזונה דלה בירקות ופירות. אכילת מעט פירות וירקות עלולה להגביר את הסיכון ללקות בניוון מקולרי.
  • יתר לחץ דם. מצבי מחלה הפוגעים במערכת הדם ובכלי הדם כגון יתר לחץ דם, עלולים להגביר את הסיכון ללקות בניוון מקולרי.
 

ניוון מקולרי בקרב אנשים צעירים

במקרים נדירים מאוד חל ניוון מקולרי גם בקרב אנשים צעירים. לעתים ניוון מקולרי הוא מולד. בקרב צעירים, ניוון מקולרי נגרם כמעט תמיד עקב תורשה של גן פגום.
ידועות מספר הפרעות תורשתיות העלולות לגרום לניוון מקולרי בקרב צעירים הכוללות:
  • מחלת בסט (Best’s disease). סוג מתון של ניוון מקולרי המכונה גם Best’s vitelliform retinal dystrophy.
  • מחלת סטרגרדט (Stargardt’s disease). הסוג השכיח ביותר של ניוון מקולרי בקרב צעירים שעלול להתפתח בילדות או בראשית הבגרות.
  • Sorsby’s dystrophy. ניוון מקולרי שמתפתח לעתים בגילאי 30-40 וגורם לאובדן ראייה חלקי.