17 ינואר 2017 י"ט טבת תשע"ז
מעודכן לתאריך  12.12.2011  באדיבות ה 

טטנוס (צפדת, פלצת)

(Tetanus)

טיפול בטטנוס

ישנם שני סוגי טיפול לטטנוס:
  • טיפול מונע המיועד לאנשים שקיבלו
    חיסון
    מלא או חלקי נגד טטנוס הסובלים מפציעה שעלולה להזדהם בטטנוס.
  • טיפול להקלת הסימפטומים המיועד לאנשים שפיתחו סימפטומים של טטנוס.
 

טיפול מונע

פצעים שעלולים להזדהם בטטנוס כוללים:
  • פצעים או כוויות המצריכים ניתוח, אך הניתוח נדחה במשך 6 שעות או יותר.
  • פצעים או כוויות שגרמו לפגיעה משמעותית ברקמה.
  • פצעי דקירה או ניקוב, בפרט אם הם עלולים להיות מזוהמים באדמה או בזבל
    אורגני
    המשמש לדישון.
  • פצעים המכילים גוף זר כמו שן של בעל חיים.
  • שבר חמור בעצם שעלול לגרום להתפתחות זיהום בטטנוס בעצמות.
  • פצעים או כוויות אצל מטופל הסובל מאלח דם (ספסיס).
 
אם קיים סיכון גבוה לזיהום של פצע על ידי חיידקי טטנוס תינתן זריקה המכילה נוגדנים לטטנוס מסוג טטנוס אימונוגלובולין (tetanus immunoglobulin, TIG).
השימוש ב- TIG מומלץ גם אם המטופל השלים את סדרת החיסונים נגד טטנוס מאחר שידועים מקרים נדירים בהם לא הושגה חיסוניות מלאה נגד טטנוס.

טטנוס אימונוגלובולין

טטנוס אימונוגלובולין (TIG) היא תרופה המכילה נוגדנים שתפקידם להילחם בזיהום ולהכחיד את חיידקי הטטנוס. ה- TIG מוזרק לתוך השריר ומספק הגנה מיידית וקצרת טווח נגד טטנוס. התרופה נחשבת בטוחה לשימוש גם
בהריון
ובהנקה.
לאחר ההזרקה תיתכן אי נוחות באזור ההזרקה שתחלוף תוך זמן קצר. יתכנו גם תופעות לוואי נדירות אחרות הכוללות:
  • כאב
    בחזה.
  • קוצר נשימה.
  • סחרחורת.
  • נפיחות בפנים.
  • כיבים
    בפה.
  • רעד.
  • כאב במפרקים.
 
כל תופעות לוואי נדירה לאחר הזרקת ה- TIG מחייבת פנייה לרופא.
בנוסף להזרת ה- TIG, בהתאם למצבו החיסוני של המטופל, יתכן שתוזרק לו גם מנת דחף של
החיסון
נגד טטנוס.

טיפול בסימפטומים

אדם שפיתח סימפטומים של טטנוס יטופל בבית החולים. שתי המטרות המרכזיות של הטיפול הן:
  • מניעת המשך התפשטות רעלני הטטנוס לעצבים.
  • הקלה על העוויתות ונוקשות השרירים.
 

מניעת התפשטות הרעלנים

ניתן להשתמש ב- TIG כדי למנוע את המשך הנזק למערכת העצבים הנגרם על ידי הרעלן טטנוספאזמין. בנוסף תינתן אנטיביוטיקה מסוג פניצילין (או מטרונידאזול אם המטופל רגיש לפניצילין) כדי להרוג את
החיידק
ולמנוע שחרור נוסף של הרעלן.

הקלה על הסימפטומים

3 סוגי תרופות משמשים להקלת הסימפטומים של טטנוס:
  • תרופות הרגעה.
  • תרופות להרפיית שרירים.
  • תרופות החוסמות מעבר אותות עצביים לשרירים.
 

תרופות הרגעה

אלו הן תרופות שגורמות לתחושת רגיעה נפשית וגופנית. הן מרפות את השרירים ולכן עשויות להקל על נוקשות השרירים ואף למנוע אותה. תרופות ההרגעה המשמשות לטיפול בטטנוס כוללות דיאזפאם (diazepam) ופנוברביטל (phenobarbital).
תופעות הלוואי של דיאזפאם כוללות ישנוניות, חולשת שרירים וירידה בערנות.
תופעות הלוואי של פנוברביטל כוללות:
  • ישנוניות.
  • רגזנות.
  • דיכאון
    .
  • חוסר ריכוז.
  • הליכה לא יציבה ורעד תוך כדי תנועה (אטקסיה).
  • פעלתנות יתר (היפראקטיביות).
  • הזיות.
 

תרופות להרפיית שרירים

אלו ינתנו לאחר הפסקת הטיפול בתרופות ההרגעה. תרופות ההרגעה עלולות לגרום להתמכרות ולכן השימוש בהן לאורך זמן אינו מומלץ. הרופא יפחית בהדרגה את המינון של תרופות ההרגעה וייתן תרופות להרפיית השרירים כדי למנוע את
חזרת
הסימפטומים.
תרופות שניתנות להרפיית השרירים הן באקלופן (baclofen) ודנטרולן (dantrolene).

תרופות החוסמות מעבר אותות עצביים לשרירים

אלו הן תרופות החוסמות את מעבר האותות הנשלחים מהמוח אל השרירים ולכן מונעות את פעולתם. המצב הנוצר הוא דמוי שיתוק. תרופות אלו עשויות להועיל לסובלים מעוויתות שרירים חמורות ומנוקשות שרירים.
מקובל להשתמש בחומר הנקרא וקורוניום (vecuronium) הגורם לשיתוק שרירי הנשימה. לכן יש לחבר את המטופל למכונת הנשמה טרם מתן התרופה.

ניתוח

במקרה של פצע גדול במיוחד שעלול להזדהם בטטנוס יש לעתים צורך להסיר את הרקמה שניזוקה בהליך ניתוחי שנקרא הטריה (debridement). בהליך זה מנקים את הפצע הפתוח ומסלקים (על ידי חיתוך) כל גורמי זיהום וכן את הרקמה הנמקה בתוכו. חיתוך זה יסלק גם את חיידקי הטטנוס הנותרים.

הזנה והנשמה

פעילות השרירים המוגברת שנגרמת על ידי זיהום בטטנוס יוצרת מצב בו אדם שלוקה בזיהום זקוק לכמות גדולה של אנרגיה וקלוריות. לעיתים יש צורך ב- 3,500 – 4,000 קלוריות וב- 150 גרם של חלבון מדי יום.
אם למטופל קשה לבלוע או שהוא אינו מסוגל לבלוע כלל הוא יקבל את המזון בצורה נוזלית דרך צינורית שמתחברת ישירות לקיבה או באמצעות הזנה תוך ורידית.
יתכן שיהיה צורך לחבר את המטופל גם למכונת הנשמה כדי להקל על יכולתו לנשום.

הריון
והנקה

לא ברור אם התרופות בהן מקובל להשתמש במקרה של טטנוס בטוחות לשימוש במהלך
ההריון
ובתקופת ההנקה. הסיבה העיקרית לחוסר הוודאות היא העדר מידע.
עקב חומרת הזיהום יש לשקול את יתרונות הטיפול לעומת הסכנות שיתכנו לאם ולעובר בעקבותיו.