24 ינואר 2017 כ"ו טבת תשע"ז
מעודכן לתאריך  12.12.2011  באדיבות ה 

דיפתריה (אסכרה, קרמת)

(Diphtheria)

גורמים לדיפתריה

המחלה נדירה בישראל אך עלולה להיות נפוצה באזורים בהם מספר המתחסנים קטן, כגון:
  • אפריקה.
  • דרום אסיה.
  • מדינות ברית המועצות לשעבר.
 

חיידקי דיפתריה

ישנם שני סוגי
חיידקים
הגורמים לדיפתריה:
  • קורינבקטריום דיפתריה (Corynebacterium diphtheriae).
  • קורינבקטריום אולצראנס (Corynebacterium ulcerans).
 
החיידק
מתפשט כשאדם חולה במחלה משתעל או מתעטש ונתזי הרוק שלו מצליחים לחדור לתוך הפה או האף של אדם בריא. חיידקי דיפתריה עלולים לעבור גם דרך מגע עם חפצים או כלי אוכל שחולה דיפתריה השתמש בהם. לכן ניתן להידבק לאחר שהות קרובה או ממושכת עם אדם חולה או אדם הנושא את החיידק.
הדבקה בדיפתריה בעור תיתכן הדבקה בעקבות מגע עם פצעים מזוהמים בחיידקי דיפתריה, ולא על ידי שאיפת רסיסי רוק נגועים.

הדבקה מבעלי חיים

אפשר להידבק בחיידק קורינבקטריום אולצרנס (Corynebacterium ulcerans) בעקבות מגע עם בקר מאחר שהחיידק נמצא באף ובפה של הבהמות. במקרים מסוימים עלול הזיהום לעבור גם דרך שתיית חלב לא מפוסטר או אכילת מוצרי חלב שהוכנו מחלב לא מפוסטר.

התפתחות המחלה

לאחר ההדבקה מתרבים החיידקים בקצב מהיר ומתפשטים בחלקים הפנימיים של הפה,
הגרון
והאף. החיידקים מייצרים רעלן (toxin) שמתחיל להרוג את תאי הגרון. התאים המתים מצטברים במהירות ויוצרים קרום שצבעו לבן-אפור בגרון.
הרעלן עלול להתפזר דרך מחזור הדם ולגרום נזקים גם לשריר הלב ולמערכת העצבים.