24 ספטמבר 2017 ד' תשרי תשע"ח
מעודכן לתאריך  12.12.2011  באדיבות ה 

דיפתריה (אסכרה, קרמת)

(Diphtheria)

מניעת דיפתריה

הדרך היעילה ביותר למנוע דיפתריה היא באמצעות חיסון.
תרכיב החיסון נגד דיפתריה מכיל רעלנים שהחיידק מפריש. רעלנים אלו עוברים טיפול ושינוי על מנת למנוע את השפעתם המזיקה. חשיפת מערכת החיסון לרעלנים אלו באופן מלאכותי גורמת ליצירת נוגדנים נגד חיידקי הדיפתריה.
אנשים שחוסנו נגד דיפתריה לא יפתחו סימפטומים גם אם הם ידבקו בחיידק אך חלקם עלולים להפיץ את הזיהום לאחרים.

החיסון המחומש (DTaP+IPV+Hib)

החיסון נגד דיפתריה ניתן כחלק מהחיסון המחומש (DTaP+IPV+Hib) נגד שעלת, דיפתריה, טטנוס, פוליו ודלקת קרום המוח הנגרמת על ידי החיידק המופילוס אינפלואנזה מסוג B.
החיסון לתינוקות ניתן בארבע מנות:
  • מנה ראשונה - בגיל חודשיים.
  • מנה שנייה - בגיל 4 חודשים.
  • מנה שלישית – בגיל 6 חודשים.
  • מנה רביעית – בגיל 12 חודשים.
 
בגילאי בית הספר ובמועד הגיוס לצה"ל ינתנו מנות חיסון נוספות (מנות דחף):
  • בגיל 7 (כיתה ב') – חיסון משולב נגד דיפתריה-טטנוס-שעלת וחיסון מומת נגד שיתוק ילדים.
  • בגיל 13 (כיתה ח') – חיסון משולב נגד דיפתריה-טטנוס-שעלת.
  • בגיל 18– חיסון משולב נגד דיפתריה וטטנוס. חיסון זה ניתן בעת הגיוס לצה"ל, בבסיס הקליטה והמיון (בקו"ם).
 
החיסון המחומש נחשב לבטוח מאד והוא ניתן בגיל צעיר מאחר שתינוקות וילדים הקטנים הם אלו שעלולים להיפגע בצורה הקשה ביותר על ידי המחלה.
לאחר קבלת החיסון יתכנו תופעות הלוואי הבאות:
  • כאב, אדמומית ונפיחות באזור ההזרקה.
  • בכי.
  • חיוורון.
  • חום.
 
אם התינוק סובל מבעיה במערכת החיסון מומלץ להיוועץ עם רופא הילדים טרם קבלת החיסון.

חיסונים למטיילים לחו"ל

לפעמים, יהיה צורך בחיסוני דחף נוספים נגד דיפתריה כאשר נוסעים לתקופה ממושכת לאזורים בעולם בהם יש שכיחות גבוהה של המחלה. חייבים לקבל מנת דחף נוספת של החיסון נגד דיפתריה אם חלפו יותר מ- 10 שנים מאז קבלת החיסון האחרון.
ניתן להתעדכן באתר משרד הבריאות באשר לחיסונים הנחוצים בהתאם ליעדים שונים בעולם. אזורים בעלי שכיחות גבוהה של דיפתריה כוללים:
  • מדינות באפריקה הנמצאות דרומית למדבר סהרה (במיוחד ניגריה).
  • הודו.
  • נפאל.
  • בנגלדש.
  • אינדונזיה.
  • פיליפינים.
  • וייטנאם.
  • לאוס.
  • פפואה גינאה החדשה.
  • ברזיל.
  • עיראק.
  • אפגניסטן.
 
שכיחות הדיפתריה במדינות ברית המועצות לשעבר בהן פרצה המגפה בשנות ה- 90 ירדה בצורה משמעותית. עם זאת, כדאי לקבל חיסון דחף כאמצעי זהירות אם מבקרים באחת מהמדינות הבאות:
  • רוסיה.
  • אוקראינה.
  • לאטביה.
  • בלרוסיה.
  • אסטוניה.
 
הסיכון להידבק בדיפתריה בישראל נמוך מאד ולכן אין צורך בקבלת מנות דחף נוספות בדרך כלל. אנשים שעובדים בתחום שמגביר את הסיכון להיחשף לחיידקי דיפתריה, דוגמת עובדי מעבדה העוסקים במחלות זיהומיות או עובדי מעבדות מיקרוביולוגיות, עלולים להזדקק למנת דחף נוספת.