פטרת הנרתיק - מידע רפואי

Vaginal Thrush

עדכון אחרון 13.02.22

הקדמה

זיהום פטרייתי של הנרתיק הינו תופעה נפוצה ורוב הנשים חוות מידי פעם התפרצויות של זיהום זה. פטרת הנרתיק גורמת לגרד, גירוי של איזור הפות, נפיחות ואודם. לפעמים התפרצות הזיהום מלווה בהפרשה מוגברת של חומר לבן וגבשושי, דמוי גבינה (הרבה נשים מתארות הפרשה דמוית גבינת קוטג').

פטרת הנרתיק אינה מסוכנת אך יכולה לגרום לחוסר נוחות משמעותית, בעיקר כאשר הזיהום חוזר בתדירות גבוהה.

מתי כדאי לגשת לרופא

סימפטומים של פטרת הנרתיק דומים לסימפטומים של מחלות מין שונות. לכן במקרה שסימפטומים של פטרת הנרתיק מופיעים בפעם הראשונה מומלץ לגשת לרופא על מנת שישלול הידבקות במחלת מין. רופא הנשים יאבחן את הזיהום הפטרייתי ויתאים את הטיפול המיטבי.

נשים שאצלן אובחן בעבר זיהום פטרייתי ומזהות את הסימפטומים יכולות לגשת מיד לבית המרקחת ולרכוש אמצעי טיפול נגד זיהום פטרייתי שאינו מצריך מרשם רופא. במקרים בהם הסימפטומים אינם משתפרים עם הטיפול, או כאשר ישנן התפרצויות חוזרות אחת לכמה חודשים, מומלץ לגשת לרופא.

מדוע נגרם זיהום פטרייתי

הפטריות שייכות למשפחת השמרים (yeast). הגורם הנפוץ לפטרת הנרתיק הינו פטריה מסוג קנדידה אלביקנס (Candida Albicans) .

נשים רבות הינן נשאיות סמויות של קנדידה, כלומר הפטרייה גדלה בנרתיק ובפות מבלי לגרום לסימפטומים כלשהם. הורמונים המצויים בהפרשות הנרתיק וחיידקים ידידותיים המצויים בפות ובנרתיק שומרים על כך שהפטרייה לא תשגשג. הסימפטומים יופיעו כאשר אוכלוסיית החיידקים הידידותיים נפגעת (למשל בעת נטילת אנטיביוטיקה) או בעת שינוי הורמונאלי, ואז הקנדידה תשגשג.

פטרת הנרתיק אינה מועברת במגע מיני אולם עלולה להופיע לראשונה או להתלקח מחדש לאחר קיום יחסי מין. במידה שקיימת פטרייה בנרתיק מומלץ להימנע זמנית מקיום יחסי מין, עד שיושלם הטיפול והסימפטומים האופייניים ייעלמו.

טיפול בפטרת הנרתיק

ניתן לטפל בפטרת הנרתיק על ידי טבליות לבליעה או על ידי החדרת טבליה נגד פטריה לנרתיק. בנוסף ניתן למרוח משחה על העור מסביב לפות על מנת להקל על גרד וכאבים.

חלק מהתרופות נגד זיהום פטרייתי מצריכות מרשם רופא וחלקן נמכרות ללא מרשם. הטיפול יעיל עבור רוב הנשים ובדרך כלל הזיהום יחלוף תוך מספר ימים.

מי עלולה לסבול מפטרת הנרתיק

פטרת הנרתיק הינה תופעה נפוצה מאוד. כ-75% מהנשים יחוו מתישהו זיהום פטרייתי של הנרתיק ואצל כמחצית מהלוקות בזיהום הוא יופיע יותר מפעם אחת. בערך אחת מכל עשרים נשים עלולה לסבול מזיהום פטרייתי חוזר של הנרתיק (ארבעה זיהומים פטרייתיים בשנה או יותר). אחת ממאה נשים לערך תסבול מזיהום פטרייתי רוב הזמן. במקרים אלו יידרש טיפול ארוך טווח שיימשך עד שישה חודשים.

פטרת הנרתיק נפוצה בקרב נשים בשנות ה-20 וה-30 לחייהן, ופחות נפוצה אצל נערות לפני גיל הפוריות (טרם הופעת המחזור) או אצל נשים לאחר הפסקת הווסת.

 

פטרת יכולה להופיע אצל כל אישה אך בפרט אצל נשים הנמצאות בקבוצת הסיכון הבאות:

    • נשים בהריון.
    • בעת נטילת אנטיביוטיקה.
    • נשים הלוקות בסוכרת.
    • נשים בעלות מערכת חיסונית חלשה.

פטרת הנרתיק, הריון והנקה

לא קיימת הוכחה שפטרת הנרתיק מפחיתה את הסיכויים להרות. קיים סיכון גדול יותר לפטרת הנרתיק במהלך ההריון. פטרת במהלך ההריון אינה משפיעה על העובר.

במידה שקיימת התפרצות של פטרת הנרתיק במהלך הריון או בתקופת הנקה, יש להימנע מטיפול בזיהום בעזרת טבליות לבליעה. במהלך ההריון או בתקופת ההנקה מומלץ לטפל בפטרת הנרתיק באמצעות קרם למריחה על העור מסביב לפות או באמצעות טבליות המוחדרות לנרתיק.

סימפטומים

הסימפטומים של פטרת הנרתיק הינם בדרך כלל ברורים ואופייניים. אלו כוללים:

    • גרד או כאב מסביב לפתח הנרתיק.
    • כאבים במהלך קיום יחסי מין.
    • תחושת עיקצוץ במהלך מתן שתן.
    • הפרשות נרתיקיות (וגינליות) חסרות ריח. ההפרשות יכולות להיות דלילות ומיימיות או סמיכות ולבנות שמזכירות גבינת קוטג'. לא בכל המקרים מופיעות הפרשות חריגות.

סימפטומים חמורים של פטרת הנרתיק

סימפטומים נוספים שיכולים להופיע הינם:

    • אודם בפות ובסביבתו.
    • סדקים בעור שמקיף את פתח הנרתיק.
    • נפיחות של הפות.
    • פצעים כואבים באזור הפות (נדיר שפצעים אלו נגרמים כתוצאה מקנדידה אבל הם עלולים להצביע על זיהום פטרייתי אחר, או על זיהום נגיפי מסוג הרפס סימפלקס הגורם להרפס גניטלי).

ניתן לסווג את הזיהום הפטרייתי כזיהום 'פשוט' או זיהום 'מורכב' על סמך חומרת הסימפטומים או תדירות ההתפרצויות של הזיהום הפטרייתי. זיהום 'פשוט' הוא זיהום שמופיע בפעם הראשונה או בתדירות נמוכה ומלווה בסימפטומים קלים יחסית. זיהום 'מורכב' הוא זיהום שנוטה לחזור בתדירות גבוהה (ארבע התפרצויות או יותר בשנה) ומלווה בסימפטומים חמורים.

מתי יש לפנות לרופא

יש לפנות לרופא הנשים כאשר מופיעים סימפטומים של פטרת הנרתיק ומתקיימים אחד או יותר מהבאים:

    • הופעה ראשונה של סימפטומים של פטרת הנרתיק.
    • גיל צעיר מ-16 שנים או מבוגר מ-60 שנה.
    • הריון או אפשרות לקיומו של הריון.
    • דימום וסתי מוגבר או הפרשות נרתיקיות (וגינליות) דמיות.
    • הופעת כאב בבטן התחתונה.
    • סימפטומים שונים מאלו שליוו התפרצויות קודמות של פטרת הנרתיק, כמו הפרשות בעלות צבע שונה או ריח שונה מבעבר.
    • פצעים בנרתיק או בפות.
    • התפרצות שלישית של פטרת הנרתיק בחצי השנה האחרונה.
    • עבר של מחלת מין אצל האישה או אצל בן זוגה.
    • טיפול נוגד זיהום פטרייתי גרם בעבר לתגובה לא טובה או שלא הביא לשיפור בסימפטומים.
    • הטיפול הנוכחי לא הביא לשיפור הסימפטומים לאחר 7-14 יום.

גורמים

פטרת הנרתיק נגרמת על ידי שגשוג יתר של פטריה דמויית שמר שגדלה באופן טבעי בנרתיק. מרבית מקרי פטרת הנרתיק (כ-80-90%) נגרמים על ידי פטרייה מסוג קנדידה אלביקנס. שאר המקרים נגרמים על ידי זנים אחרים של פטרייה מסוג קנדידה.

קנדידה מתפתחת באופן טבעי בנרתיק של כ-50% מהנשים מבלי לגרום לסימפטומים כלשהם. שינוי כלשהו באיזון הטבעי בנרתיק מוביל לשיגשוג יתר של הקנדידה וזה גורם להופעת סימפטומים של פטרת הנרתיק. השינוי יכול לנבוע מנטילת אנטיביוטיקה או משינוי הורמונאלי, דוגמת זה המתרחש במהלך הריון.

גורמים המעלים את הסיכון לפטרת הנרתיק

הסיכון להתפתחות פטרת הנרתיק עולה כאשר מתקיים אחד או יותר מהמצבים הבאים:

    • טיפול אנטיביוטי.
    • הריון.
    • סוכרת.
    • מערכת חיסון מוחלשת.

אנטיביוטיקה

התפרצות של פטרת הנרתיק מתרחשת אצל כשליש מהנשים אשר נוטלות טיפול אנטיביוטי, מאחר שאנטיביוטיקה פוגעת בחיידקים הידידותיים הנמצאים בנרתיק. כל נטילת אנטיביוטיקה מעלה את הסיכון להתפרצות של פטרת הנרתיק. ברור שללא נוכחות הפטרייה בנרתיק לא תתרחש התפרצות.

הריון

השינויים ברמות של הורמוני המין הנשיים (כגון אסטרוגן) שמתרחשים במהלך ההריון מעלים את הסיכון להתפרצות של פטרת הנרתיק ולחזרתה בתדירות גבוהה.

סוכרת

סוכרת הינה מחלה ארוכת טווח (כרונית) המאופיינת ברמות סוכר בדם גבוהות מהתקין. הטיפול במחלה כולל תזונה מתאימה או זריקות אינסולין. במקרים בהם מחלת הסוכרת אינה מאוזנת בעזרת טיפול מתאים ורמות הסוכר בדם עולות ויורדות בחדות, עולה הסיכון לפתח פטרת בנרתיק.

מערכת חיסון מוחלשת

מצבים בהם מערכת החיסון מוחלשת, לרבות נשאות של נגיף תסמונת הכשל החיסוני (HIV, Human Immunodeficiency Virus) וטיפולים כימותרפיים, מעלים את הסיכון לפטרת הנרתיק. הסיכון המוגבר נובע מכך שמערכת החיסון המוחלשת אינה מסוגלת להילחם בזיהומים כפי שהיא אמורה ואינה מצליחה למנוע את שגשוג הקנדידה.

אבחון

בדרך כלל קל לאבחן התפרצות של פטרת הנרתיק. האבחון כולל בירור של:

    • הסימפטומים.
    • התפרצויות של פטרת הנרתיק בעבר.
    • שימוש קודם בתרופות לטיפול בזיהום פטרייתי ללא מרשם רופא.
    • גורמי סיכון לפטרת הנרתיק, כגון שימוש באנטיביוטיקה או סוכרת.

די בנוכחות סימפטום של גרד או כאב המלווה בהפרשות לבנות סמיכות דמויות גבינת קוטג' כדי לאבחן. עם זאת, לפעמים תידרשנה בדיקות נוספות על מנת לוודא את האבחנה.

בדיקות לאבחון פטרת הנרתיק

בדיקות לאישור אבחנה של פטרת הנרתיק תידרשנה במקרים הבאים:

    • טיפול קודם נגד זיהום פטרייתי לא השפיע.
    • ישנן התפרצויות חוזרות ונשנות של פטרת הנרתיק.
    • הסימפטומים חמורים במיוחד.
    • יש חשד לקיומה של מחלה אחרת או נוספת המועברת במגע מיני.

הבדיקות הנוספות אותן ניתן לבצע על מנת לאשר אבחנה של פטרת הנרתיק הן:

    • דגימת נרתיק בעזרת מקלון.
    • בדיקת חומציות.
    • בדיקת דם.

דגימת נרתיק באמצעות מקלון

בבדיקה זו משתמשים במקלון עם צמר גפן בקצהו (דומה למקל לניקוי אוזניים) על מנת לדגום את ההפרשות שבתוך הפות. הדגימה נשלחת לבדיקה במעבדה.

הדגימה תיבדק תחת מיקרוסקופ והיא תבחן נוכחות של זיהום פטרייתי או נוכחות של גורם אחר מחולל מחלה המועברת במגע מיני (למשל טריכומונס) שיכולה אף היא לגרום לסימפטומים הדומים לאלו של זיהום פטרייתי. בדיקת המעבדה תאפשר גם לקבוע את הסוג המדויק של הפטרייה שגורמת לזיהום.

במקרים בהם אין תגובה לטיפול או כאשר הפטרייה חוזרת בתדירות גבוהה, ניתן להשתמש בדגימה מהנרתיק לשם ביצוע תרבית של הפטרייה.

בדיקת חומציות

במידה שטיפול נוגד זיהום פטרייתי לא הקל על הסימפטומים או שהזיהום נוטה לחזור בתדירות גבוהה, ניתן לבדוק את רמת החומציות בנרתיק כדי לשלול או לאשר חשד למקור אחר לסימפטומים.

בדיקת חומציות נערכת על ידי נטילת דגימה של ההפרשות מהנרתיק באמצעות מקלון. לאחר מכן משפשפים את המקלון על גבי נייר מיוחד (נייר לקמוס), המשנה את צבעו בהתאם לרמת החומציות.

רמת החומציות בנרתיק נחשבת תקינה כאשר דרגתה בסולם pHהיא בטווח של 4-4.5 . pH הינו סולם חומציות שערכיו נעים בין 1 ל- 14. 7 משמעותו סביבה ניטראלית, יותר ממנו בסיסית ופחות ממנו חומצית. רמת חומציות הגבוהה מ- 4.5 יכולה להעיד על זיהום נרתיקי נפוץ שנקרא וגינוזיס חיידקי (bacterial vaginosis).

בדיקות דם

במידה שקיים חשד למחלת הסוכרת מומלץ לבצע בדיקה של רמות הסוכר בדם. סוכרת יכולה לגרום לסימפטומים נוספים כגון צמא מוגבר והטלת שתן בתכיפות גבוהה.

טיפול

כאשר הסימפטומים של פטרת הנרתיק הינם קלים יוכלו רופא הנשים או הרוקח להמליץ על תרופה נגד הזיהום הפטרייתי אותה יש ליטול בדרך כלל במשך 1-3 ימים. במידה שהסימפטומים חמורים יהיה צורך בטיפול ארוך יותר.

 

הטיפולים השונים לפטרת הנרתיק כוללים:

    • משחות למריחה על העור (החיצוני) מסביב לפתח הנרתיק.
    • טבליות או פתיליות לטיפול נוגד זיהום פטרייתי בתוך הנרתיק. הטבליות הנרתיקיות שנקראות גם טבליות לדניות, מכילות תרופה נוגדת זיהום פטרייתי ומוחדרות לתוך הנרתיק באמצעות מוליך הדומה למוליך המשמש להחדרת טמפון.
    • טבליות או גלולות הניטלות בבליעה לטיפול נוגד זיהום פטרייתי (במקום קרמים או טבליות נרתיקיות).

הטיפול בטבליות נרתיקיות והטיפול באמצעות טבליות וגלולות לבליעה נמצאו שווים ביעילותם. כ- 80% מהנשים מטופלות בהצלחה בפטרת הנרתיק בלי קשר לצורת נטילת התרופה.

בחירת התרופה המתאימה

נשים רבות משתמשות בקרמים או בטבליות נרתיקיות לטיפול בהתפרצות של פטרת הנרתיק ואלו מהוות את הטיפול המומלץ בעת הריון או הנקה. נטילת תרופות בבליעה פשוטה יותר מהשימוש בקרמים או בטבליות נרתיקיות, אולם עלולה לגרום לתופעות לוואי. לפיכך נהוג להמליץ על נטילת תרופות בבליעה רק במקרים של פטרת נרתיק בעייתית שנוטה לחזור מספר רב של פעמים.

תרופות לבליעה לטיפול בזיהום פטרייתי

התרופות הנפוצות מכילות את החומרים הפעילים פלוקונזול (fluconazole) או איטרקונזול (Itraconazole). הטיפול באמצעותן עלול לגרום לתופעות לוואי, לרבות:

טבליות נרתיקיות לטיפול בזיהום פטרייתי

טבליות שמשמשות לטיפול בפטרת הנרתיק מכילות את החומרים הפעילים הבאים:

    • קלוטרימזול (clotrimazole)
    • אקונזול (econazole)
    • מיקונזול (miconazole)

טבליות נרתיקיות אינן גורמות לתופעות לוואי רבות כמו הטיפול באמצעות בליעה, אולם עדיין עלולות לגרום ל:

    • תחושת צריבה קלה, אדמומיות או גרד.
    • הכתמה לבנה וקרמית של התחתונים (הכתמים ניתנים להסרה בכביסה).
    • לפגום בקונדומים או בדיאפרגמות ולכן יש להעזר באמצעי מניעה מסוג אחר כאשר משתמשים בהן.

שימוש תכוף בטבליות או פתילות נרתיקיות לטיפול נוגד זיהום פטרייתי אינו מומלץ.

תרופות ללא מרשם רופא

חלק מהטבליות ומהקרמים לטיפול בזיהום פטרייתי זמינים ללא מרשם רופא בבתי המרקחת.

טבליות נרתיקיות וקרמים לטיפול נגד זיהום פטרייתי המכילים את החומר הפעיל קלוטרימזול (clotrimazole ) נמכרים בבתי מרקחת תחת השם המסחרי אגיסטן (Agisten) או קנסטן (Canesten). שמות מסחריים נוספים הם ,LOTHREE ,CLOTRIMADERM, FUNGICARE, ORALTEN.

התרופות הנמכרות בבתי המרקחת ללא מרשם רופא יכולות לשמש לטיפול בפטרת הנרתיק במידה שהיו יעילות בעבר. לא מומלץ לרכוש תרופה לטיפול בפטרת הנרתיק ללא מרשם רופא אם זו הפעם הראשונה שמופיעים סימפטומים של פטרת הנרתיק.

במקרה שמדובר בהופעת הסימפטומים בפעם הראשונה מומלץ לקבל מרופא הנשים המלצה לטיפול המתאים. כמו כן לא מומלץ להשתמש בתכשירים הנמכרים בבתי המרקחת ללא מרשם רופא משך זמן ארוך מבלי להיוועץ עם הרופא.

טיפול בפטרת הנרתיק במקרה של הריון או הנקה

אם הופיעו סימפטומים של פטרת הנרתיק במהלך ההריון או בתקופת ההנקה יש להתייעץ עם רופא הנשים לפני תחילת הטיפול.

בעיקרון לנשים בהריון לא מומלץ טיפול באמצעות תרופות לבליעה כי לטיפול זה עלולה להיות השפעה על העובר. טיפול נפוץ בזמן הריון או הנקה הוא טבליה נרתיקית המכילה קלוטרימזול, אקונזול או מיקונזול לפחות למשך שבעה ימים.

אם קיימים סימפטומים מסביב לפתח הנרתיק, כגון גרד או כאב, ניתן להשתמש בקרם לטיפול נוגד זיהום פטרייתי.

יוגורט לריפוי פטרת הנרתיק

קיימת טענה שמריחת ביו-יוגורט (יוגורט המכיל חיידקים טובים) בנרתיק ובפות מקלה על סימפטומים של פטרת הנרתיק. אומנם יוגורט אינו גורם נזק כלשהו אך לא קיימות הוכחות מדעיות ליעילותו כטיפול בפטרת הנרתיק.

את היוגורט ניתן למרוח על השפתיים החיצוניות של הפות ואף להחדיר יוגורט ישירות לתוך הנרתיק. הדרך הנוחה והפשוטה לעשות זאת היא באצמעות טמפון עם מוליך. יש לתחוב את הטמפון אחורה ככול האפשר בתוך המוליך ואז לשפוך כשתי כפיות של יוגורט טבעי פנימה, לרווח שנוצר, ולהחדיר את הטמפון כרגיל. רצוי להוציא את הטמפון לאחר כשעה.

סיבוכים

כאשר הטיפול אינו יעיל או שישנן התפרצויות חוזרות ונשנות של פטרת הנרתיק עלולים להתלוות סיבוכים דוגמת דיכאון ובעיות בתפקוד המיני או הפרעות מיניות אצל השותף ליחסי המין.

טיפול שאינו יעיל

טיפול בפטרת הנרתיק עלול לא להשפיע על כחמישית מהמטופלות. טיפול מוגדר כלא יעיל כאשר הסימפטומים אינם משתפרים לאחר 7-14 ימי טיפול.

הסיבות לאי יעילותו של הטיפול יכולות לנבוע מכך שהזיהום איננו פטרייתי אלא חיידקי, למשל וגינוזיס חיידקי, שהינו הגורם הנפוץ ביותר להפרשות חריגות מהנרתיק. במקרה שהטיפול אינו יעיל מומלץ לפנות לרופא הנשים לשם אבחון מחודש והתאמת טיפול חלופי מתאים.

התפרצויות חוזרות ונשנות של פטרת הנרתיק

במקרה של התפרצויות חוזרות ונשנות של פטרת הנרתיק כדאי לערוך בדיקות נוספות על מנת לאשר את האבחנה ולשלול גורמים אחרים שעלולים לגרום לסימפטומים.

כאשר הבדיקות מאשרות שהגורם הוא אכן פטרת הנרתיק, ניתן ליטול את הטיפול למשך זמן ארוך יותר. מומלץ לבקש מהרופא מרשם שינוצל בעתיד מייד עם חזרתם של הסימפטומים.

מספר מחקרים הוכיחו שטיפול מונע עשוי להפחית את תדירות החזרות של פטרת הנרתיק. משמעותו של טיפול מונע היא נטילת תרופה על בסיס שבועי או חודשי במשך כשישה חודשים. ניתן לשער שטיפול מונע מפחית את מספר החזרות גם לאחר הפסקתו.

דיכאון והפרעות בתפקוד המיני, לרבות חרדה מקיום יחסי מין, עלולים להתפתח אצל נשים הסובלות בתדירות גבוהה מפטרת הנרתיק. רופא הנשים יכול להמליץ על טיפול ממוקד בבעיה, דוגמת ייעוץ רגשי.

פטרת הנרתיק אצל הגבר

במקרים נדירים בני זוגן של נשים שסובלות מפטרת הנרתיק עלולים לפתח דלקת פטרייתית בעטרת הפין שנקראת בלועזית 'Candidal balanitis'. במקרה זה הרופא עשוי להמליץ לגבר על טיפול נגד זיהום פטרייתי.

מניעה

במידה שקיימת נטייה לפטרת הנרתיק ישנן מספר דרכים למנוע את חזרת הפטרת.

 

על מנת להוריד את הסיכון לחזרה של פטרת הנרתיק ניתן לנקוט בצעדים הבאים:

    • לשטוף את איזור הפות במים ולהימנע משימוש בסבונים מבושמים או סבונים בעלי pH גבוה (3.5 עדיף), בג'לים לשטיפה, במבשמים נרתיקיים או בשטיפות תוך נרתיקיות.
    • להמנע משימוש בקונדומים העשויים לטקס, בקרמים קוטלי זרע, או בחומרי סיכה אם הם גורמים לגירוי של איזור הפות או הנרתיק.
    • מומלץ ללבוש תחתונים מכותנה ומכנסיים וחצאיות שאינם צמודים.
    • ייבוש עדין של האזור (לאחר רחצה או לאחר קיום יחסי מין) יסייע אף הוא. פטריות אוהבות לחות.

אין הוכחות מדעיות שאכילת יוגורט טבעי או נטילת פרוביוטיקה (חיידקים טובים) אכן יעילות למניעת פטרת בנרתיק, אולם אם לא יועיל וודאי לא יזיק.

טיפול ברפואה משלימה

הרפואה המשלימה יכולה לסייע לריפוי פטרת הנרתיק באמצעות נטורופתיה: בכל מקרה של זיהום פטרייתי יש להקפיד על תזונה עשירה בסיבים וענייה במזונות שעלולים להחליש את מערכת החיסון.

    • אם הזיהום הפטרייתי נוצר עקב שגשוג של פטריית הקנדידה, צריך ראשית לעשות טיפול מקיף בקנדידה, ורק לאחר מכן לטפל מקומית בפטרת.
    • מחקר משנת 2011 מצא כי השפעת קרם המכיל שום וטימין נמצא כיעיל באותה מידה כמו הקרם הרפואי לטיפול בקנדידה.

מקורות מידע נוספים

פטרת, קנדידה