19 ינואר 2017 כ"א טבת תשע"ז
מעודכן לתאריך  21.06.2013  באדיבות ה 

שיתוק ילדים (פוליו)

(Polio (Poliomyelitis

טיפול בפוליו

טרם נמצאה תרופה נגד נגיף הפוליו אך קיים
חיסון
שנועד למנוע את המחלה. במקרים נדירים של מחלת פוליו ניתן טיפול תומך שכולל:
  • הקלה על
    כאב
    וחוסר נוחות.
  • זירוז ההתאוששות.
  • מניעת סיבוכים.
 

מחלת פוליו קלה

במקרה של הדבקה בנגיף הפוליו ההמלצה היא להקפיד על מנוחה מוחלטת במיטה למשך מספר ימים, גם אם מדובר במקרה קל.
הרופא יכול לרשום תרופות נוגדות כאב כדוגמת פאראצטמול (שמות מסחריים: אקמול®, דקסמול®) להקלה על כאב ראש,
כאב גרון
ונוקשות בצוואר ובגב.
במקרה של
עצירות
אפשר להיעזר בתרופות משלשלות על מנת להקל על היציאות. כמו כן מומלץ לצרוך מזונות עשירים בסיבים תזונתיים ולהקפיד על שתייה מרובה (על מנת לרכך את הצואה ולאפשר יציאות קלות יותר).

מחלת פוליו חמורה

אם אדם מפתח סימפטומים חמורים או שיתוק בעקבות הזיהום בנגיף הפוליו הוא חייב לקבל טיפול בבית חולים.
קשיי נשימה עקב הנזק שהנגיף גורם לשרירי הנשימה מחייב חיבור למכונת הנשמה שמזרימה אוויר לריאות והחוצה באופן מלאכותי, עד לשיקום שרירי הנשימה.

החלמה

מטופל ששריריו ניזוקו או שותקו כתוצאה מפוליו יופנה לטיפול פיזיותרפי ולריפוי בעיסוק כדי לשפר את יכולת הניידות ואת יכולתו לבצע משימות יומיומיות באופן עצמאי.
בפיזיותרפיה משתמשים במגוון טיפולים כמו עיסוי, אימון גופני והידרותרפיה (עיסוי במים) כדי לשפר את יכולת הגוף להשתמש באותם החלקים שנפגעו על ידי הנגיף.
ריפוי בעיסוק מעניק תמיכה מעשית כדי להקל על המטופל את ביצוען של מטלות ופעילויות שגרתיות שונות. המטרה היא לאפשר למטופל להיות עצמאי ככל שניתן.

תסמונת פוסט פוליו

זהו מצב מורכב המאופיין בטווח רחב של סימפטומים שעלולים לפגוע בהיבטים רבים של החיים. לכן ינתן הטיפול על ידי צוות המשלב אנשי מקצוע שונים, לרבות:
  • עובד סוציאלי.
  • פיזיותרפיסט שיעזור למטופל לשפר את טווח התנועה ואת התיאום בין החלקים השונים של הגוף (קואורדינציה).
  • קלינאי תקשורת שיסייע בהתמודדות עם בעיות בליעה, אם אלה קיימות.
  • מרפא בעיסוק שמסייע לשפר מיומנויות הנחוצות לביצוע מטלות יומיומיות, כמו רחצה ויכולת להתלבש באופן עצמאי.
  • מומחה לבעיות ניידות שמתמחה בשימוש בעזרי הליכה כמו קביים או כסא גלגלים.
 

טיפול בסימפטומים

מאחר שלא קיימת תרופה שתרפא את תסמונת פוסט פוליו יתמקד הטיפול בהקלת הסימפטומים ובשיפור איכות חייו של המטופל.

טיפול בתשישות

אחת הדרכים היעילות להתמודדות עם
תשישות
היא חלוקת הפעילויות למשימות קטנות יותר, ומנוחה ביניהן. המטופל לומד לזהות מתי עליו לעצור לפני שיתעייף. כך הוא יכול להשלים יותר מטלות במשך היום.
החלפת סוגי המטלות או הפעילויות מאפשרת שימוש בקבוצות שרירים שונות בכל פעם, כדי לאפשר מנוחה לקבוצות שרירים אחרות. אם לא ניתן לחלק את העבודה למשימות קטנות יותר רצוי לבקש עזרה או לשקול מחדש את נחיצותה. לדוגמה, רצוי לבצע מספר קניות קטנות במכולת מאשר רכישה אחת מרוכזת. אם הנהיגה למרכז הקניות מעייפת מאד כדאי לשקול להזמין משלוח או להזמין דרך האינטרנט.
לחלק מהחולים קשה להסתגל לשיטה זו כי בעבר נהגו לעודד חולי פוליו לעשות את כל המאמצים להשתמש בשרירים שלהם, אפילו אם זה גרם להם לכאב או לעייפות. כיום ההמלצות הן הפוכות וגורסות כי יש לשמר את הכוחות כדי שהשרירים יוכלו לתפקד לאורך זמן רב יותר.

טיפול בכאב

אפשר להפחית את
הכאב
והתשישות בעזרת העצות שפורטו לעיל. עם זאת, אם פעילויות יומיומיות גורמות לכאב אפשר להיעזר בתרופות נוגדות כאב, החל מנוגדי כאב פשוטים שאינם דורשים מרשם רופא (לדוגמה, אספירין, פאראצטמול או איבופרופן) וכלה בנוגדי
דלקת
חזקים ותרופות ממשפחת האופיאטים (opiates).
לא רצוי להשתמש בתרופות משככות כאב לאורך זמן בלי להיוועץ ברופא מאחר שחלקן עלולות לגרום לסיבוכים (דוגמת
כיב
קיבה) או לתלות.
בשלבי טיפול מתקדמים יותר עשוי הרופא להמליץ על נטילת גאבאפנטין (gabapentin). תרופה זו (שמות מסחריים: נוירונטין®, גאבאפנטין-טבע®) פותחה במקור לטיפול באפילפסיה אך נמצאה יעילה להקלת כאב אצל אנשים הלוקים בתסמונת פוסט פוליו, כשנוגדי כאב אחרים אינם עוזרים.
תופעות לוואי אפשריות של גאבאפנטין כוללות:
  • ישנוניות (לא מומלץ לנהוג אם גאבאפנטין גורם לישנוניות).
  • סחרחורת.
  • עייפות
    .
  • ירידה ביכולת התיאום בין חלקי גוף שונים (קואורדינציה).
 
אין להפסיק את נטילת התרופה בבת אחת כי היא עלולה לגרום לתופעות הגמילה הבאות:
  • חרדה.
  • קשיי שינה.
  • בחילה
    .
  • כאב.
  • הזעה.

אם רוצים להפסיק את הטיפול בגאבאפנטין או לא זקוקים עוד לתרופה יש להוריד בהדרגה את המינון במשך שבוע, כדי להפחית את הסיכון לתופעות גמילה. הרופא המטפל ינחה כיצד לבצע זאת.
תרופות לשיכוך כאב שהן נגזרות של אופיאטים כמו קודאין (codeine) עלולות לגרום לישנוניות, לדיכוי של הנשימה ולתופעות לוואי אחרות, כולל עצירות.
גם מרפי שרירים כמו תרופות הרגעה ממשפחת הבנזודיאזפינים עלולים לגרום לישנוניות ולהגביר את חולשת השרירים.
בעוד שהתרופות מקלות על הכאב הן עלולות למסך את הנזק הנגרם למפרקים בעקבות פעילות יתר. לכן, חשוב להתמיד בשגרת הפעילות והמנוחה, גם אם לא מרגישים עייפות וכאב.

עזרי ניידות

עזרי ניידות והליכה שונים כמו קביים, מגני קרסול, מקל הליכה, הליכון או כסא גלגלים (רגיל או ממונע) עשויים להקל על מגבלת התנועה ולסייע לחולים לבצע דברים שהפכו קשים עבורם.
ניתן לקבל מידע נוסף על עזרי הליכה וניידות באתר האינטרנט של יד שרה (ייפתח בדפדפן נפרד).

שמירה על משקל ותזונה נכונה

משקל עודף עלול לגרום לעומס נוסף על השרירים החלשים, להפחית את רמת האנרגיה ולעלות סיכון למחלות אחרות. לכן, הפחתת משקל במידה שיש בכך צורך, עשויה לסייע להטבה בסימפטומים של תסמונת פוסט פוליו.
בעוד שפעילות גופנית היא אמצעי יעיל לשמירה על המשקל, היא אינה אפשרית עבור חלק מהאנשים הלוקים בתסמונת זו. לכן, מומלץ לשמור על תזונה נכונה שתסייע לשיפור מצב הבריאות הכללי.
יש להקפיד על תזונה בריאה ומאוזנת שכוללת מזונות המספקים אנרגיה באופן הדרגתי, ולאורך זמן רב. מומלץ לנסות מאכלים, שיטות בישול או צירופי מזון חדשים כדי להרחיב את מגוון הטעמים והמרקמים. במידת הצורך ניתן להתייעץ עם תזונאית.
העצות הבאות עשויות לסייע למטופלים להיערך נכון להכנת מזונם על מנת שהתהליך יהיה מעייף פחות עבורם:
  • תכננו את הארוחות מראש.
  • חלקו את הכנת האוכל למשימות קטנות וקלות יותר.
  • נצלו את הימים בהם אתם מרגישים נמרצים יותר כדי להכין מראש כמויות מזון גדולות שאפשר להקפיא ולהשתמש בימים בהם
    התשישות
    קשה יותר.
  • השתמשו בספרי בישול המכילים מתכונים בריאים, פשוטים ומהירי הכנה, כמו סלטים או מנות פסטה.
  • שימוש בציוד מטבח כמו מעבד מזון, מיקרוגל או סירי בישול איטי יכולים לחסוך זמן ומאמץ.
  • היעזרו בכלי מטבח מיוחדים שעוצבו לאנשים עם
    חולשה
    או מגבלת תנועה בידיים.
  • ארוחות מוכנות, מזונות מוקפאים ושימורים יכולים לעזור במקרה שמרגישים חלשים מדי. עם זאת, מאכלים מעובדים מכילים בדרך כלל כמות גדולה של מלח, סוכר, שומן, חומרים משמרים, משפרי טעם וריח, צבעי מאכל או חומרים מלאכותיים אחרים. מאחר שמזונות מוכנים מכילים מעט מאד ויטמינים ומינרלים, אם בכלל, לא מומלץ לאכול מהם לעיתים קרובות מדי.
 

התמודדות עם ההיבטים הנפשיים של תסמונת פוסט פוליו

תסמונת פוסט פוליו עלולה להיות בעלת השפעה נפשית קשה. הסימפטומים עצמם גורמים למצוקה שעלולה להחמיר בצל הזיכרונות הכואבים של ילדות עם שיתוק ילדים. ההתמודדות המחודשת עם ההופעה הפתאומית של מחלה שהמטופל נאבק עימה בעבר עלולה להוביל לתחושות של חרדה, בידוד ודחק ולפעמים אף לגרום לדיכאון.
יתכן כי מטופלים שמרגישים עצובים מאד במהלך החודש האחרון ואינם נהנים מאותם דברים מהם נהנו בעבר מפתחים
דיכאון
. אין להזניח את הבריאות הנפשית ולכן יש לפנות לרופא. תחושות של דיכאון וחרדה פוגעות באיכות החיים ועלולות להפריע למהלך הטיפול.