מורסה בשד - מידע רפואי

מורסה (בלעז, אבצס) בשד היא צבר תת עורי של מוגלה המתפתח בשד. מרבית המורסות בשד מתפתחות בעקבות זיהום חיידקי וגורמות לכאב.

סימפטומים של מורסה בשד

מורסה בשד תופיע כגוש כואב ונפוח ברקמת השד, ועלולה אף לגרום לתופעות הבאות:

• אודם.
• אזור המורסה יהיה חם למגע.
• נפיחות מקומית בשד, באזור המורסה.
• חום גבוה.

כמה שכיחה התופעה?

מורסה בשד עלולה להופיע אצל נשים בגילאי 18 עד 50 אולם נדיר שנשים שאינן מניקות או מייצרות חלב יסבלו מהתופעה.

בזמן ההנקה עלולה להתפתח דלקת בשד בעקבות חדירת חיידקים לרקמת השד או בעקבות חסימה של צינורית החלב. צינוריות החלב מובילות את חלב האם אל הפטמה. דלקת בשד מכונה מסטיטיס. דלקת בשד שאינה מטופלת עלולה לגרום להיווצרות מורסה בשד.

1-3% מהנשים המניקות עלולות לסבול מדלקת בשד. מחקר שנערך בנושא העלה כי 3% מהנשים שסבלו מדלקת בשד וטופלו באמצעות אנטיביוטיקה פיתחו מורסה בשד.

סיכויי החלמה

מורסה בשד מטופלת על ידי ניקוז של המוגלה וטיפול אנטיביוטי. הניקוז מתבצע על ידי שאיבת המוגלה בעזרת מחט או מזרק, או על ידי ביצוע חתך עורי והרחקת המוגלה.

מורסה בשד עלולה לגרום למספר סיבוכים ארוכי טווח. כעשירית מהנשים שסבלו ממורסה בשד לא יוכלו עוד להניק. במקרים של מורסה גדולה במיוחד עלול להיווצר צורך בניתוח נרחב ולעיתים אף בהסרת חלק מרקמת השד. ניתוח נרחב זה עלול לפגוע בצורת השד.

ברוב המקרים מתפתחת מורסה בשד בעקבות סיבוך של דלקת בשד (דלקת המכונה מסטיטיס). דלקת בשד עלולה להיגרם עקב זיהום חיידקי או חסימה של צינורית חלב.

הסימפטומים של מורסה בשד שהתפתחה על רקע דלקת כוללים את הסימפטומים של הדלקת עצמה, וכן סימפטומים כלליים דוגמת כאב שרירים ותחושה כללית רעה.

הסימפטומים הבאים עלולים להצביע על התפתחות מורסה בשד:

• נפיחות מקומית בשד.
• כאב באזור הנפיחות.
• אודם מקומי.
• אזור המורסה יהיה חם למגע.
• חום גוף גבוה.

סימפטומים אלו עלולים להופיע גם ללא סימנים מוקדמים של דלקת בשד.

יש לפנות לקבלת טיפול רפואי במידה שמתפתחים סימפטומים העלולים להצביע על מורסה בשד, ובפרט אם הסימפטומים מתפתחים תוך כדי קבלת טיפול אנטיביוטי לדלקת זיהומית בשד.

מרבית מקרי המורסה בשד מתפתחים בעקבות דלקת בשד (מסטיטיס). דלקת בשד נוטה להתפתח אצל נשים מניקות אולם גם נשים שאינן מניקות עלולות לסבול מהתופעה.

נשים מעשנות נמצאות בסיכון מוגבר לסבול מדלקת בשד וממורסה בשד גם כאשר אינן בהריון ואינן מניקות. דלקת השד ממנה סובלות נשים אלו מכונה מסטיטיס פרידוקטאלית (periductal mastitis).

כיצד נוצרת מורסה בשד

מרבית המורסות נוצרות בעקבות זיהום חיידקי. תיתכן חדירת חיידקים לרקמת השד או לצינורית החלב דרך סדק קטן בפטמה שעלול להיווצר במהלך ההנקה. אף שבדרך כלל חיידקים שנמצאים באופן תקין בצינוריות החלב אינם מזיקים, במקרה של חסימה בצינורית חלה הצטברות של חלב הגורמת לשגשוג יתר של החיידקים ולהתפתחות זיהום מקומי.

כאשר חיידקים חודרים אל הגוף, מערכת החיסון מגיבה באמצעות הצטברות תאי דם לבנים באזור המזוהם. תוך שהתאים הלבנים תוקפים את החיידקים נגרם הרס חלקי של הרקמה במקום, ונוצר כיס קטן וחלול.

כיס זה עלול להתמלא בתערובת של תאים מתים, תאי דם לבנים וחיידקים. תערובת זו היא המוגלה, והכיס המלא מוגלה הוא המורסה. ככל שהדלקת נמשכת מוסיפה המורסה להתמלא במוגלה, וגדלה. ככל שהמורסה גדלה, כך גובר הכאב.

מורסה בשד היא בדרך כלל סיבוך של דלקת בשד. במידה שהינך מטופלת באנטיביוטיקה בעקבות דלקת בשד אך סימני הדלקת אינם משתפרים או מחמירים, פני בהקדם לבדיקת רופא.

אם לאחר נטילת אנטיביוטיקה השד עודו קשה, אדום וכואב, יפנה אותך הרופא לבדיקת כירורג מומחה על מנת לאשר את האבחנה. אבחנת מורסה תבוצע באמצעות אולטרה סאונד המאפשר להדגים את מבנה השד. בעקבות האבחנה יוחלט האם יש צורך בניקוז המוגלה.

טיפול במורסה קטנה

מורסה קטנה תטופל באמצעות ניקור של המוגלה בעזרת מחט המוחדרת דרך העור (ניקוז מלעורי). התהליך יבוצע בדרך כלל בהרדמה מקומית. לעתים יעזר הרופא בהנחיית אולטרה סאונד על מנת לקבוע את מיקום החדרת המחט.

טיפול במורסה גדולה

כשהמורסה גדולה יותר יבוצע חתך בעור מעליה, כדי לאפשר למוגלה להתנקז אל מחוץ לגוף. הפעולה תבוצע בדרך כלל תחת הרדמה מקומית. במקרים בהם המורסה נמצאת עמוק בתוך רקמת השד עלולה להידרש הרדמה כללית.

בדיקות נוספות

אם חשת שינוי ברקמת השד או זיהית גוש או הפרשה מהפטמה, פני בהקדם לבדיקת רופא. אף שתשעה מתוך עשרה מקרים של גוש בשד יהיו שפירים (לא סרטניים), סימנים אלו עלולים להצביע על סרטן השד.

בעקבות הבדיקה עשוי הרופא להפנות אותך לבדיקות נוספות:

בדיקת ממוגרפיה. זהו צילום רנטגן ייחודי של רקמת השד המהווה אמצעי רפואי ראשוני לאבחון מוקדם של סרטן השד. הבדיקה משמשת גם לזיהוי של ציסטה או מורסה ברקמת השד.

דגימת רקמה (ביופסיה). במהלך בדיקה זו נכרתת חתיכה קטנה מרקמה חשודה בשד ונשלחת לבדיקות מעבדה נוספות על מנת לקבל אבחנה וודאית של אופי הגוש או הרקמה החשודה.

הנקה

נשים הסובלות ממורסה בשד תוך כדי הנקה, רצוי שימשיכו להניק על אף הכאב ואי הנוחות. ניתן להשתמש במשאבת חלב על מנת לרוקן את השד עם המורסה, ולהמשיך להניק כרגיל מהשד הבריא.

טרם נטילת אנטיביוטיקה, יש ליידע את הרופא כי את מניקה. כמויות מזעריות של האנטיביוטיקה עלולות לחדור אל החלב ולהשפיע על התינוק. מדובר בתופעות זמניות בלבד שאינן מסכנות את התינוק ויחלפו עם סיום הטיפול האנטיביוטי. עם זאת הוא עלול להיות עצבני וחסר מנוחה וצואתו עלולה להיות נוזלית ותכופה יותר.