הידרוצל (מיימת אשכים)

הידרוצל (בעברית, מיימת אשכים) הוא מצב של הצטברות נוזלים סביב מעטפות האשך אשר גורם להופעת נפיחות בשק האשכים. הידרוצל יכול להיות מולד (היינו, תינוק שנולד עם נוזלים בשק האשכים) או נרכש (מצב המתפתח במהלך החיים).

הידרוצל גורם לנפיחות בשק האשכים. הנפיחות מתפתחת בדרך כלל בהדרגה ואינה גורמת לכאב. כאשר הנפיחות נעשית משמעותית היא מתחילה להפריע בפעילות היומיומית, בפעילות גופנית או בזמן קיום יחסי מין.

לעיתים רחוקות ההידרוצל נוצר בעקבות חבלה בשק האשכים או לאחר זיהום של האשך (אורכיטיס) או של חבל הזרע (אפידידימיטיס). במקרים אלו גורמת הנפיחות גם לכאב. תיתכן נפיחות בשק האשכים גם עקב מצבים אחרים כגון זיהום באשך או תסביב של האשך. לפיכך, בכל מקרה של נפיחות באשך יש לפנות לבדיקת אורולוג.

הידרוצל מאובחן באמצעות בדיקת רופא וסריקת אולטרה סאונד של שק האשכים.

הידרוצל המלווה בכאב או בזיהום (לא שכיח) יטופל באמצעות נטילת משככי כאב או אנטיביוטיקה. בטווח הארוך הטיפול בהידרוצל יהיה כמעט תמיד באמצעות ניתוח במהלכו ינוקזו הנוזלים המקיפים את האשכים. כמו כן, בניתוח יבוצע היפוך של מעטפות האשך כדי להקטין את האפשרות להצטברות מחודשת של הנוזלים.

אם המטופל אינו מוטרד מהנפיחות בשק האשכים ואורולוג מומחה קבע שאכן מדובר בהידרוצל, אפשר להימנע מניתוח.

במרבית המקרים הסימן היחיד להידרוצל הוא נפיחות שאינה גורמת לכאב בשק האשכים. הנפיחות יכולה להיות חד צדדית (סביב אשך שמאל או אשך ימין בלבד) או דו צדדית (סביב שני האשכים).

הידרוצל מולד יאובחן כבר בחדר התינוקות בבית החולים, עת עובר הילוד בדיקה גופנית ראשונית על ידי רופא הילדים. לאחר השחרור יש להיות במעקב אצל רופא הילדים כדי להגיע לאבחנה סופית ולהחליט על הטיפול (אם נדרש).

כאשר ההידרוצל הוא נרכש, הילד או הגבר ירגישו תחושת כבדות בשק האשכים ותחושת חוסר נוחות בזמן ביצוע פעילות גופנית. תיתכן הצטברות נוזלים איטית במשך מספר שנים, עד לדרגה בה קיימת הפרעה. מנגד, תיתכן הצטברות מהירה, תוך מספר שבועות.

במקרים בהם ההידרוצל הוא תוצאה של בקע מפשעתי (חולשה של התעלה בשיפולי הבטן), עלולה הנפיחות להיות קטנה בבוקר ולגדול במשך היום, ככל שמבוצעת יותר פעילות גופנית. הדבר נובע עקב מעבר נוזלים מחלל הבטן לשק האשכים במשך היום וספיגה או זרימה חזרה לחלל הבטן בזמן הלילה, בזמן השכיבה.

לעיתים רחוקות ילווה ההידרוצל בכאב. מצב זה מצריך בדיקה על מנת לשלול מצב של זיהום באשך או בצינורות הזרע או מצב של תסביב האשך.

הגורמים להידרוצל מולד ונרכש הם שונים.

הידרוצל מולד

סוג זה נגרם כמעט תמיד עקב בקע מפשעתי (הרניה) מולד אצל התינוק. האשכים נוצרים בחלל הבטן ותוך כדי ההריון וגדילת העובר הם נודדים למטה, אל שק האשכים. במהלך נדידה זו עטופים האשכים במספר שכבות שהן למעשה המשך של המעטפות הפנימיות של חלל הבטן.

במצב תקין נסגרות השכבות הלו סביב האשך כאשר הוא מגיע לשק האשכים, וחלל הבטן אינו נותר מחובר למעטפות האשך. אצל חלק מהתינוקות סגירה זו אינה מוחלטת ונוצר בקע, היינו, חלל הבטן מחובר עם שק האשכים עקב חולשה של התעלה המפשעתית. חיבור זה גורם למעבר נוזלים בין הבטן לשק האשכים ולהתפתחות הידרוצל.

הסימן המאפיין הוא שינויים בגודל ההידרוצל. לעיתים הנפיחות אינה בולטת אולם כאשר התינוק בוכה או מעביר צואה במעיו ומפעיל לחץ בטני, הנפיחות בשק האשכים גדלה.

לתינוקות שנולדו פגים או שנולדו במשקל לידה נמוך סיכוי גדול יותר ללקות בבקע שיגרום להופעת הידרוצל.

הידרוצל הקשור לבקע מצריך תיקון ניתוחי.

הידרוצל נרכש

זהו מצב בו התינוק נולד ללא הידרוצל וללא בקע אך במהלך השנים מופיעה נפיחות בשק האשכים עקב הצטברות נוזלים. הצטברות זו מתרחשת בגלל עליה בייצור הנוזלים על ידי מעטפות האשך או עקב ירידה בספיגתם.

במקרים בהם לא ניתן לקבוע את הסיבה מדובר בהידרוצל ראשוני. במקרים אחרים ידועה סיבה ברורה להתפתחות המצב, לרבות:

1. דלקת באשך או בצינורות הזרע. זיהום ודלקת גורמים להפרשה מוגברת של נוזלים סביב האשך. הנוזלים מצטברים בזמן הזיהום ונספגים חזרה לאחר שהזיהום והדלקת חולפים. לעיתים נותר הידרוצל גם חודשים ושנים לאחר שהזיהום חלף.
2. חבלה באשך. בעקבות מכה באשך או לשק האשכים תיתכן הצטברות דם או נוזל דלקתי סביב האשך. הנוזל נספג לאט במהלך ההתאוששות מהמכה אך עלול להיוותר סביב האשך.
3. ניתוח באזור המפשעה (תיקון בקע או וריקוצלה). במהלך ניתוח באזור המפשעה עלולה להתרחש קשירה של כלי הלימפה האחראים לספיגת הנוזלים משק האשכים. אצל כ- 7% מהגברים שעברו ניתוח במפשעה יווצר הידרוצל בשנים לאחר הניתוח.

האבחנה תיקבע על ידי אורולוג בעזרת תשאול, בדיקה גופנית ואולטרה סאונד של שק האשכים.

התשאול חשוב על מנת להבין האם ההידרוצל מולד או נרכש והאם הוא ראשוני או שנגרם עקב סיבה הדורשת טיפול כמו זיהום או תסביב של האשך.

בבדיקה הגופנית יתרשם הרופא מגודל ההידרוצל, האם הוא חד צדדי או דו צדדי, האם הוא מלווה בתהליך זיהומי והאם האשך עצמו תקין. כמו כן יוכל הרופא להתרשם האם ההידרוצל מלווה בבקע מפשעתי והאם יש צלקות לאחר ניתוחים במפשעה שעשויות להסביר את היווצרות ההידרוצל.

האבחנה הסופית והמדויקת תעשה באמצעות אולטרה סאונד של שק האשכים. אולטרה סאונד (בעברית, על-קול) היא שיטת דימות העושה שימוש בגלי קול בתדר גבוה, אינה כרוכה בקרינה ולכן בטוחה לילדים ולמבוגרים.

לשם ביצוע הבדיקה ייחשף אזור המפשעה, הנבדק ישכב על גבו וג'ל שקוף על בסיס מים ימרח על גבי האשכים. במהלך הבדיקה מעבירים על גבי שטח האשכים מתמר חיצוני דמוי סורק ידני. ההד המתקבל מגלי הקול שמוחזרים יעובד לתמונה באמצעות מחשב.

בעזרת המתמר יוכל הרופא לראות את תוכן שק האשכים, להחליט האם אכן מדובר בנפיחות בגלל נוזלים או בגלל סיבה אחרת והאם האשך עצמו תקין או שיש סימני דלקת או סימנים לתסביב של האשך.

הבדיקה אורכת מספר דקות ואינה כרוכה בכאב.

במקרים הבאים יש לפנות לבדיקת רופא

בכל מקרה של נפיחות בשק האשכים אצל תינוק או ילד יש לפנות לבדיקה אצל רופא הילדים.

אצל ילדים ואצל מבוגרים, אם מתפתחת נפיחות בשק האשכים במהירות (תוך מספר שעות) או שהנפיחות מלווה בכאב פתאומי או בעליית חום או בהקאה, יש לפנות מיד לחדר המיון. הידרוצל שמתפתח במהירות או שגורם לכאב עלול להעיד על תסביב של האשך. זהו מצב חירום הדורש טיפול תוך מספר שעות כדי לחדש את אספקת הדם התקינה אל האשך.

אצל גברים מעל גיל 18, הידרוצל שמתפתח באיטיות (תוך שבועות או חודשים) אינו מצב מסוכן בדרך כלל. עם זאת, יש לפנות לבדיקת אורולוג בכל מקרה של נפיחות בשק האשכים על מנת לוודא שאכן מדובר בהידרוצל ולא בבקע מפשעתי או בבעיה באשך עצמו.

לאחר קביעת האבחנה, ההחלטה לגבי הטיפול תלויה במידת ההפרעה שההידרוצל גורם למטופל. אם המטופל מתלונן שההידרוצל מפריע לחיי היומיום, מפריע בזמן פעילות גופנית או פוגע במראהו החיצוני, אזי מומלץ לנתח. אם אין הפרעה כזו אין חובה לנתח ואפשר להמשיך במעקב שמרני אצל האורולוג.

אצל תינוקות עשוי ההידרוצל להיעלם (הנוזל יספג מעצמו) אך אם אינו נעלם עד גיל שנה או שהוא מלווה בבקע מפשעתי, צריך לבצע ניתוח לתיקונו.

ניתוח לתיקון הידרוצל

מבוגרים

תיקון של הידרוצל אצל מבוגרים יבוצע על ידי אורולוג. הניתוח כולל חתך קטן בשק האשכים, שאיבה של הנוזל המקיף את האשך והיפוך של מעטפות האשך כדי למנוע חזרה של ההידרוצל.

הניתוח מתבצע תחת הרדמה כללית או אזורית (חצי גוף תחתון בלבד) ואורך כשעה. דרך חתך באורך כ- 5 סנטימטרים ינקז הרופא את הנוזלים הסובבים את האשך. לאחר הניקוז נחתכות ונתפרות המעטפות סביב האשך כדי שהנוזלים לא יוכלו לחזור ולהצטבר עוד בתוכן. החתך נתפר באמצעות תפרים שנספגים תוך שבועיים עד שלושה שבועות.

לעתים יבוצע הניתוח במסגרת אשפוז יום. לאחריו יש לנוח במשך מספר ימים ואחר כך ניתן לחזור בהדרגה לפעילות רגילה.

במרבית המקרים העור של שק האשכים מתרפא היטב ולא נותרות צלקות.

אם יש דימום מאיזור הפצע יש להצמיד תחבושת ולפנות למוקד רפואי או לחדר המיון.

הפרשה מוגלתית מהפצע או עליית חום בשבוע לאחר הניתוח מחייבת פנייה למוקד רפואי או לחדר המיון.

ילדים

אצל ילדים יבוצע הניתוח דרך המפשעה, בשיפולי הבטן, כדי לתקן את הבקע הנלווה להידרוצל. הניתוח יבוצע תמיד תחת הרדמה כללית. במרבית המקרים ניתן להשתחרר מבית החולים מספר שעות לאחר הניתוח.

בימים הראשונים לאחר הניתוח יתכן כאב באזור הפצע ולכן כדאי לתת טיפול קבוע מדי מספר שעות במשככי כאב, בהתאם להוראות במכתב השחרור.

כדאי להשאיר את הילד בבית, תחת השגחה, במשך כ-10 ימים כדי למנוע חבלות באזור הניתוח. כמו כן רצוי שימנע מפעילות גופנית מופרזת שתפגע בריפוי הבקע והפצע.

כ-10 ימים לאחר הניתוח תבוצע ביקורת על ידי המנתח כדי לוודא שהריפוי מתקדם היטב. במועד זה אפשר להתייעץ בקשר לחזרת הילד לגן או לבית הספר.

בכל מקרה של דימום או הפרשה מוגלתית מאיזור הפצע יש לפנות למוקד רפואי או לחדר המיון. בימים הראשונים לאחר הניתוח יתכן חום נמוך. אם החום עולה מעל 38.5 מעלות צלסיוס יש לפנות למוקד רפואי או לחדר המיון.

ניקור של שק האשכים

במקרים מיוחדים יבוצע ניקור של הנוזלים משק האשכים במקום ניתוח. זהו אינו טיפול יעיל כיוון שהנוזלים חוזרים ומצטברים והוא אף מלווה בזיהומים ובפציעה של האשך או של איברים סמוכים.

הידרוצל אינו מצב מסוכן ואינו גורם לסיבוכים.

במקרים נדירים יתכנו סיבוכים בעקבות הניתוח לתיקון ההידרוצל. סיבוכים אלו עלולים לכלול היווצרות קריש דם, זיהום ופגיעה בשק האשכים.