24 מרץ 2017 כ"ו אדר תשע"ז
מעודכן לתאריך  17.03.2012  באדיבות ה 

פוביה (בעת)

(Phobia)

טיפול בפוביה

אנשים רבים הלוקים בפוביה אינם פונים לטיפול ומסתפקים בכך שאינם באים במגע עם הגורם לחרדתם.
לעיתים ההימנעות מגורם הפחד אינה אפשרית או גורמת נזק לחיי השגרה, לתפקוד בעבודה (לדוגמא, אדם עם פוביה מטיסה המתבקש לטוס מתוקף עבודתו) או לקשרים חברתיים. במצבים אלה רצוי לפנות לרופא המטפל לקבלת אבחון וייעוץ לגבי אפשרויות הטיפול.
ניתן לטפל בהצלחה ברוב הפוביות אם כי אין שיטת טיפול אחת שיעילה עבור כולן. לעיתים יומלץ על שילוב של מספר טיפולים. הטיפולים העיקריים בפוביה מפורטים להלן.

טיפול בעזרת חשיפה הדרגתית
(self exposure and desensitization)

חשיפה הדרגתית היא סוג של טיפול נפשי התנהגותי הממוקד בשינוי דפוס התנהגות. זוהי שיטה יעילה לטיפול במקרים רבים של פוביה פשוטה. הטיפול כולל חשיפה הדרגתית ומבוקרת לגורם המעורר את החרדה במשך סדרת מפגשים הנערכים בהדרכת מטפל מוסמך.
לדוגמא, אדם הסובל מאגורפוביה יצא תחילה מביתו לפרק זמן קצר מאוד ולמרחק קצר. בהמשך ובאופן הדרגתי יתבקש לצאת מביתו לפרקי זמן ממושכים יותר ולמרחקים גדולים יותר. תהליך החשיפה ההדרגתית מאפשר למטופל להסתגל למצב תוך שרמת חרדתו יורדת. תהליך זה מכונה דסנסיטיזציה (הפחתת רגישות).

טיפול באמצעות שיחות (פסיכותרפיה, psychotherapy)

זהו שם כולל למספר שיטות של טיפול נפשי המבוצעות באמצעות שיחות בין המטפל למטופל. בין השיטות העיקריות כלולות:
  • טיפול הכרתי-התנהגותי (cognitive behavioral treatment). טיפול שמתמקד ביחסי הגומלין בין המחשבה, הרגש וההתנהגות. דרך הבנת יחסי גומלין אלה ניתן לזהות דפוסי מחשבה והתנהגות בלתי רצויים עבור המטופל. שינוי דפוסים אלה ליעילים יותר יסייע למטופל להתמודד עם מצבים שונים.
    טיפול הכרתי-התנהגותי נמצא יעיל במקרים של אגורפוביה ופוביה חברתית.
  • ייעוץ. יועץ מוסמך מקשיב לבעיות המטופל ומייעץ לו על דרכים להתמודד עם בעיותיו.
  • פסיכואנליזה (psychoanalysis) ופסיכותרפיה פסיכודינאמית (psychodynamic psychotherapy). שיטות טיפול שכוללות ניסיון לברר את שורשי הבעיה לעומקה תוך התמקדות בחוויות חיים מוקדמות. שיטות טיפול אלו בדרך כלל אינן נהוגות כטיפול הבחירה היחיד במקרה של פוביה אלא בשילוב עם שיטות אחרות כמו חשיפה או טיפול הכרתי-התנהגותי.
  • טיפול משפחתי (Family therapy). טיפול משפחתי עשוי להביא תועלת הן לסובלים מפוביה והן לקרוביהם, אשר לא פעם מושפעים אף הם מהפוביה. טיפול משפחתי על ידי מטפל מוסמך יכול לספק לבני המשפחה אוזן קשבת ומידע חשוב על הפוביה, לעזור להם להבין טוב יותר את הבעיה ולגבש דרכים לסייע ליקירם
 
לעתים יומלץ על שילוב של טיפול התנהגותי וטיפול תרופתי.

טיפול תרופתי

לרוב אין הטיפול בלוקים בפוביה כולל שימוש בתרופות מאחר שהטיפולים האחרים מצליחים בדרך כלל. עם זאת, לעיתים ידרש שילוב של טיפול תרופתי עם טיפול נפשי כדי להשיג הטבה מרבית.
הטיפול התרופתי לבדו אינו מרפא את הפוביה אלא מסייע להפחית את עוצמת הסימפטומים של החרדה. התרופות הנמצאות בשימוש בטיפול בפוביה הן משלוש קבוצות עיקריות:
  • תרופות נוגדות
    דיכאון
    (Antidepressants)
  • תרופות הרגעה (Tranquilizers)
  • חוסמי בטא (Beta Blockers)
 

תרופות נוגדות דיכאון

במקרים רבים, תרופות נוגדות דיכאון הן בעלות השפעה נוגדת חרדה.
פוביה תטופל לעיתים באמצעות תרופות ממשפחת ה- SSRI’s (מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין) כגון פרוקסאטין (שם מסחרי: סרוקסט (Seroxat) או ונלפקסין (שם מסחרי אפקסור, Efexor).
תופעות הלוואי של תרופות אלו כוללות:
  • בחילה
    .
  • כאב
    ראש.
  • הפרעות שינה.
  • יובש בפה.
  • ירידה בתפקוד המיני.
 
ונלפקסין עלול לגרום גם לעליית לחץ הדם.
בתחילת הטיפול בתרופות אלו תיתכן החמרה של החרדה. עלולים לחלוף מספר שבועות עד שתושג הטבה מרבית.
קלומיפרמין מוכרת בשם המסחרי אנפראניל. זוהי תרופה ממשפחת נוגדי הדיכאון הטריציקליים (TCA, TriCyclic Antidepressants) המשמשת לטיפול באגורפוביה. תרופה זו עלולה לגרום לתופעות הלוואי הבאות:
  • יובש בפה.
  • ישנוניות.
  • סחרחורת במעבר משכיבה או ישיבה לעמידה.
  • טשטוש ראייה.
  • רעד.
  • עצירות
    .
  • קושי לתת
    שתן
    .
  • דופק
    מהיר.
 
תרופות אלו אסורות לשימוש עבור חולים הסובלים מגלאוקומה או מהפרעות מסוימות בתפקוד הלב.
מעכבי האנזים מונואמין אוקסידאז (MAO Inhibitors) הן תרופות שמשמשות לעיתים במקרים קשים של פוביה, בעיקר לסובלים מהתקפי פאניקה, כאשר תרופות אחרות כשלו. תרופות אלו אינן מהוות את הבחירה הראשונה לטיפול מבין נוגדי הדיכאון בשל תופעות לוואי מסוכנות כגון עלייה חדה בלחץ הדם. כמו כן, פעילותן מושפעות מאד מתזונתו של המטופל ומשימוש בתרופות אחרות ולכן טרם נטילתן יש להיוועץ ברופא המטפל, ברוקח או בעלון לצרכן.
תופעות לוואי נוספות של תרופות אלו כוללות קשיי שינה, סחרחורת, בעיות קיבה, כאב ראש, עצבנות וסערת רוח.
כל התרופות נוגדות הדיכאון עלולות לגרום לתופעות לוואי נפשיות כגון מאניה (mania) או
פסיכוזה
אצל אנשים הרגישים לכך.
הפסקת הטיפול בנוגדי דיכאון באופן פתאומי עלולה לגרום לתופעות גמילה. יש להפסיק את הטיפול באופן הדרגתי תוך התייעצות עם הרופא המטפל.

תרופות הרגעה (נוגדי חרדה, Tranquilizers)

קבוצה זו כוללת תרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים  (
Benzodiazepines
) המשמשות לעיתים להקלה על סימפטומים של חרדה חמורה.
שימוש ממושך בתרופות אלו עלול לגרום לתלות בתרופה ולצורך בהעלאת המינון עם הזמן כדי להשיג את אותה השפעה. כמו כן ייתכנו תופעות גמילה עם הפסקת השימוש בתרופה. לכן השימוש בתרופות אלו מוגבל למינון הנמוך ביותר האפשרי ולמשך תקופה קצרה ככל שניתן.
תרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים (Benzodiazepines) כוללות:
  • דיאזפם(diazepam) המוכר בשמות המסחריים ואליום (Valium) ואסיבל (Assival).
  • אלפראזולם (Alprazolam). שם מסחרי קסנקס (Xanax).
  • קלונאזפם (Clonazepam). שם מסחרי קלונקס (Clonex).
  • לוראזפם (Lorazepam). שם מסחרי לוריבן (Lorivan).
  • כלוראזפאט (Clorazepate). שם מסחרי טרנקסל (Tranxal).
  • אוקסאזפם (Oxazepam). שם מסחרי ואבן (Vaben).
 
תופעות הלוואי של תרופות אלו כוללות:
  • כאב ראש.
  • סחרחורת.
  • ישנוניות.
  • עייפות
    וחוסר ריכוז.
  • בלבול.
  • חוסר יציבות.
 
הפסקת הטיפול בתרופות אלו צריכה להיעשות בהדרגה על מנת למנוע תופעות גמילה.
תרופה נוספת המשמשת לעתים לטיפול בפוביה היא בוספירון (שמות מסחריים: בוספירול, סורבון). תרופה זו ניתנת לעתים רחוקות בלבד, ולפרק זמן קצר. תופעות הלוואי שלה דומות לאלו של הבנזודיאזפינים וכוללות בחילה, סחרחורת, כאב ראש, עצבנות וחוסר יציבות.

חוסמי בטא (Beta Blockers)

תרופות ממשפחה זו משמשות לטיפול ביתר לחץ דם ובמחלות לב. לעיתים הן משמשות גם להפחתת סימפטומים של חרדה ובפרט סימפטומים גופניים כגון רעד, הזעה ודופק מהיר.
פרופרנולול (Propranolol) מוכר בשמות המסחריים דרלין (Deralin) ופרולול (Prolol). זהו חוסם בטא המשמש לעיתים לטיפול בפוביה. לטיפול יתכנו תופעות לוואי כגון:
  • עייפות.
  • אצבעות, כפות ידיים וכפות רגליים קרות.
  • בעיות קיבה.
  • קשיי נשימה.
  • הפרעות שינה.
  • עילפון.
  • הפרעות בתפקוד המיני.
 
חוסמי בטא עלולים לגרום להחמרה של
אסתמה
ושל
מחלת ריאה חסימתית כרונית
ולכן אינם ניתנים לחולים במחלות אלו או שניתנים בזהירות רבה. כמו כן, חוסמי בטא משפיעים על רמת הסוכר בדם ולכן השימוש בהם בקרב חולי
סוכרת
צריך להיעשות בזהירות.