20 אוקטובר 2017 ל' תשרי תשע"ח
מעודכן לתאריך  29.03.2012 

חיסונים נגד טטנוס ודיפתריה

מהם חיסונים נגד טטנוס ודיפתריה?

חיסונים אלו מיועדים למנוע את המחלות הזיהומיות טטנוס (בעברית: פלצת, צפדת) ודיפתריה (בעברית: אסכרה, קרמת), שעלולות לגרום לנזקים חמורים ואף לתמותה בכ- 30%-40% מהמקרים.
חיסונים אלו ידרשו במספר מצבים:
  • חיסון דחף לשמירה על החיסוניות שהושגה באמצעות חיסוני השגרה בילדות.
  • מניעת זיהום בטטנוס לאחר פציעה.
  • מניעת טטנוס ילודים בקבוצות הסיכון.
 

המחלות ותפוצתן

טטנוס (Tetanus)

המחלה נגרמת על ידי רעלן המופרש מהחיידק Clostridium Tetani. אלו נפוצים בטבע ועלולים להימצא בקרקע, באבק ובצואה של בעלי חיים ובני אדם.
המחלה מועברת בדרכים הללו:
  • חדירה דרך העור (לדוגמה, דרך פצע). חדירת הנבגים של חיידק זה דרך פצעים או חתכים בעור עלולה לגרום לזיהום חמור אצל אנשים שלא חוסנו. פציעות עמוקות מסוכנות במיוחד.
  • טיפול לא נאות בחבל הטבור אצל יילודים.
 
המחלה אינה מועברת ישירות בין בני אדם.
סימפטומים של המחלה מתפתחים לאחר תקופת דגירה הנמשכת כעשרה ימים בממוצע (בין 4 ל-21 ימים) וכוללים עוויתות שרירים, כאב ונוקשות עד כדי שיתוק בפרט בצוואר, בפנים ובלסת (תופעה זו מכונה 'צפידה' ומכאן שם המחלה בעברית, 'צפדת'). ללא טיפול המחלה עלולה להיות קטלנית.
עקב חומרת הזיהום יתכנו סיבוכים חמורים הכוללים שברים בחוליות עמוד השדרה, דלקת ריאות, פרכוס, תסחיף ריאות ואי ספיקת כליות.
הטיפול במחלה כולל אנטיביוטיקה, תרופות להרפיית שרירים וחיסון סביל המכיל נוגדנים נגד הרעלן.

דיפתריה (Diphtheria)

דיפתריה היא מחלה זיהומית מדבקת מאד שנגרמת על ידי החיידק Corynebacterium diphteriae. המחלה פוגעת בעיקר בגרון, בלוע, באף ובשקדים. במקרים מסוימים עלולה המחלה לגרום נזק לשריר הלב ולמוח. שיעור התמותה ממחלה זו גבוה.
הזיהום מועבר מאדם לאדם בדרכים הבאות:
  • חדירת רסיסי רוק הניתזים מפיו של חולה בזמן שהוא מדבר, מתעטש או משתעל לדרכי הנשימה העליונות של אדם בריא.
  • מגע קרוב וממושך עם חולה או עם נשא ועם חפציו האישיים.
  • במקרים נדירים, לאחר מגע קרוב עם חיות משק או צריכת חלב לא מפוסטר ומוצריו.
 
הסימפטומים של דיפתריה מופיעים בדרך כלל בין 2 ל- 7 ימים לאחר ההדבקה וכוללים:
  • חום גבוה (מעל 38 מעלות צלזיוס) וצמרמורת.
  • כאב גרון, קושי או כאב בבליעה.
  • צרידות.
  • שיעול.
  • נפיחות של בלוטות הלימפה בצוואר.
  • תשישות.
  • כאב ראש.
  • קשיי נשימה.
 
החיידקים המתרבים מפרישים רעלנים שעלולים לגרום לנפיחות, לבצקת ולקרום לבן-אפור בדרכי הנשימה העליונות. מצב זה עלול להפריע לנשימה ואף לגרום לחנק.
דיפתריה בעור תתבטא בפצעונים מוגלתיים בעיקר באזור הרגליים, כפות רגליים וכפות הידיים, שהופכים לכיבים גדולים ואדומים.
סיבוכי המחלה כוללים:
  • קשיי נשימה ואי ספיקת ריאות.
  • דלקת בשריר הלב (myocarditis).
  • בעיות במערכת העצבים.
  • דימומים חמורים.
  • אי ספיקת כליות.
 
אם קיים חשד לדיפתריה יבודד החולה בבית החולים ויקבל תרופות אנטיביוטיות. כ- 5-10% מהחולים ימותו עקב סיבוכים.
בעקבות החיסון, המקרה האחרון של המחלה במדינת ישראל דווח בשנת 2000.

החיסון ומטרותיו

החיסונים שניתנים כיום בישראל הם:
  • חיסון פעיל נגד טטנוס ודיפתריה למבוגרים – ניתן כחיסון דחף או לאחר פציעה כדי למנוע את המחלות.
  • חיסון פעיל נגד טטנוס – כחיסון דחף או למניעת זיהום בטטנוס לאחר פציעה. משרד הבריאות ממליץ להשתמש בחיסון המשולב נגד טטנוס ודיפתריה ולכן חיסון זה יינתן רק במקרים בהם אסור להזריק את החיסון נגד דיפתריה.
  • חיסון סביל נגד טטנוס – ניתן במקרה הצורך לאחר פציעה וחשש לזיהום בחיידקי טטנוס.
 

חיסון פעיל

החיסון הפעיל נגד דיפתריה וטטנוס (DT) גורם לגוף לייצר נוגדנים נגד הרעלנים שמפרישים שני החיידקים וכך מונע את התפתחות שתי המחלות ואת סיבוכיהן.
החיסון שניתן למבוגרים הוא חיסון דחף שנועד לחזק את החיסוניות נגד דיפתריה וטטנוס שהגוף פיתח בעקבות קבלת סדרת החיסונים בילדות. מומלץ לקבל את חיסון הדחף אחת ל- 10 שנים לאחר השלמת סדרת החיסונים בילדות ובגיל 18, בעת הגיוס לצה"ל.
 החיסון מכיל שני תרכיבים במינון למבוגר כמפורט להלן.

חיסון נגד דיפתריה

תרכיב החיסון נגד דיפתריה מכיל את הרעלנים שהחיידק מפריש. רעלנים אלו עוברים טיפול ושינוי על מנת למנוע את השפעתם המזיקה. חשיפת מערכת החיסון לרעלנים אלו באופן מלאכותי גורמת להתפתחות נוגדנים נגד הרעלנים ומונעת את התחלואה בדיפתריה.
אנשים שחוסנו נגד דיפתריה לא יפתחו סימפטומים גם אם הם ידבקו בחיידק, אך חלקם עלולים להפיץ את הזיהום לאחרים.

חיסון נגד טטנוס

תרכיב החיסון מכיל רעלנים שמפריש חיידק הטטנוס ונקרא טטנוס טוקסואיד
(Tetanus toxoid, TT). הרעלנים עוברים סדרת תהליכים שנועדה לבטל את השפעתם המזיקה ולהגביר את תגובת מערכת החיסון ואת ייצור הנוגדנים בגוף. חשיפת מערכת החיסון לרעלנים אלו באופן מלאכותי מאפשרת התפתחות נוגדנים נגד רעלני הטטנוס מבלי לגרום למחלה.
בהתאם להמלצות משרד הבריאות ינתן תרכיב זה לבדו רק במקרים בהם אסור למתחסן לקבל את החיסון המשלב בתוכו גם את התרכיב נגד דיפתריה.

חיסון סביל

החיסון הסביל נגד טטנוס ניתן במקרי חירום בעקבות פציעה אם קיים חשד לזיהום בטטנוס ורמת החיסוניות של הנפגע עלולה להיות בלתי מספקת.
החיסון הסביל מכיל נוגדנים (אימונוגלובולינים) נגד הרעלנים שמפרישים חיידקי הטטנוס. נוגדנים אלו מופקים מתרומות דם שעברו טיהור וניקוי של אנשים שחוסנו באמצעות טטנוס טוקסואיד. החיסון אינו מכיל חומר משמר.

החיסון בישראל

מאז הכלת החיסונים נגד דיפתריה וטטנוס בשגרת החיסונים בישראל חלה ירידה משמעותית בשכיחות המחלות, בסיבוכיהן ובתמותה מהן.
על מנת לקבל חיסון יש להצטייד בפנקס החיסונים. ללא פנקס זה לא ינתן החיסון הנדרש.