04 דצמבר 2016 ד' כסלו תשע"ז
מעודכן לתאריך  31.03.2012 

חיסון נגד שחפת

תבחין עורי לשחפת (תבחין טוברקולין, תבחין מנטו) וחיסון BCG נגד המחלה

מהי שחפת?

שחפת (Tuberculosis, TB) היא מחלה הנגרמת על ידי זיהום חיידקי המועבר דרך חשיפה לרסיסי רוק שחולה שחפת פולט במהלך עיטוש או
שיעול
. חיידקי השחפת איטיים ולכן המחלה מתפתחת לאיטה. יכולים לעבור חודשים רבים ואפילו שנים אחרי ההדבקה טרם הופעת סימפטומים.
במרבית המקרים, גם אם היתה הדבקה בשחפת, מערכת
החיסון
המגנה על גוף מפני זיהומים ומחלות מסוגלת לחסל את החיידקים ולמנוע את התפתחות המחלה. בחלק מהמקרים מערכת החיסון אינה מסוגלת להרוג את החיידקים אך מצליחה לתחום את הזיהום כדי למנוע את התפשטותו בגוף ואת התפתחות הסימפטומים של המחלה. מצב זה נקרא שחפת סמויה או חביונית (Latent TB).
במקרים בהם מערכת החיסון אינה מצליחה להרוג או להגביל את התקדמות הזיהום תתפתח מחלה פעילה (Active TB) ותתפשט לריאות ולאיברי גוף נוספים לרבות העצמות ומערכת העצבים. שחפת סמויה עלולה גם כן להפוך לפעילה בשלב מאוחר יותר, במיוחד אם מערכת החיסון נחלשת.
ריאותיהם של 4 מתוך 5 חולי שחפת תיפגענה, והם אלו שעלולים להדביק אנשים אחרים לאחר התפתחות הסימפטומים.
סימפטומים אופייניים לשחפת ריאות כוללים:
  • שיעול בלתי פוסק.
  • איבוד משקל.
  • הזעה לילית.
 
ללא טיפול עלולה שחפת פעילה להיות קטלנית. עם טיפול נכון הכולל נטילת אנטיביוטיקה במשך כ- 6 חודשים ניתנת המחלה בדרך כלל לריפוי.

תפוצת שחפת בעולם

למרות שקיים טיפול אנטיביוטי למחלה מוסיפה השחפת להוות בעיה בריאותית קשה בעולם. על פי הערכות ארגון הבריאות העולמי (WHO), כשליש מאוכלוסיית העולם נגוע בשחפת סמויה, מתוכם כעשירית (שאינם לוקים באיידס) עלולים לפתח שחפת פעילה. בשנת 2009 חלו בשחפת 9.4 מיליון איש, מתוכם נפטרו 1.7 מיליון, בעיקר בדרום מזרח אסיה ובאפריקה.

תפוצת השחפת בישראל

טרם הטיפול האנטיביוטי היתה השחפת מחלה נפוצה אך היום הצטמצם מספר מקרי המחלה בישראל מכ- 1500 חולים חדשים בשנה בתחילת שנות החמישים של המאה שעברה לכ- 350 ב- 2009. כיום מוגדרת ישראל כמדינה נקייה יחסית משחפת, בדומה למדינות מפותחות אחרות.
רוב חולי השחפת הגיעו לישראל ממדינות בעלות שיעורי תחלואה גבוהים בשחפת (בעיקר פליטים מאפריקה). רק מקצתם של החולים (15%) הם ילידי ישראל.

תבחין עורי לשחפת (תבחין טוברקולין)

תבחין טוברקולין, המכונה גם תבחין מנטו (Mantoux test) או תבחין עורי לשחפת, נועד לגלות הדבקה בשחפת, בעיקר סמויה, אצל אנשים שקיים חשד לגביהם שנחשפו לחיידקי שחפת.
תבחין טוברקולין יראה תגובה חיובית כשישה שבועות לאחר ההדבקה. אצל אנשים בעלי מערכת
חיסון
חלשה, התגובה שתתפתח בעקבות ביצוע התבחין עלולה להיות חלשה מאד. תגובה עורית קלה לאחר תבחין טוברקולין תיתכן גם אצל אנשים שקיבלו בעבר חיסון BCG נגד שחפת.
משרד הבריאות ממליץ לבצע תבחין טוברקולין למבוגרים ולילדים מעל גיל חצי שנה המתכננים נסיעה ממושכת (3 חודשים ויותר) למדינות בעלות שיעור תחלואה גבוה בשחפת.
הבדיקה כרוכה בהזרקת חלבונים המופקים מדופן חיידקי שחפת מוחלשים הנקראים PPD טוברקולין (PPD tuberculin) אל העור, בחלק הפנימי של האמה.
אצל אדם שאינו לוקה בשחפת סמויה לא תתפתח תגובה. אם קיים זיהום סמוי תתפתח גבשושית אדומה וקשה באזור ההזרקה, בדרך כלל תוך 48 עד 72 שעות. בגלל ששחפת מתפתחת לאט עלול להיות צורך לחזור על הבדיקה כעבור שנה.

מידע על תבחין טוברקולין בישראל

בדיקה זו אינה מבוצעת באופן שגרתי בישראל. כמפורט בחוזר ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, תבחין טוברקולין מומלץ רק לקבוצות אוכלוסייה מסוימות שעלולות להימצא בסיכון להדבקה בשחפת.
יש להצטייד בפנקס החיסונים על מנת לעבור תבחין טוברקולין. ללא פנקס זה לא תתבצע הבדיקה לגילוי שחפת סמויה.

חיסון נגד שחפת

חיסון Bacillus Calmette-Guerin
Vaccine
) BCG) שניתן כיום בישראל נגד שחפת מכיל
חיידקים
חיים-מוחלשים של שחפת הפרות (M. bovis). זן זה קרוב מאד לשחפת אנושית. החיסון גורם לגוף לייצר נוגדנים נגד חיידקי שחפת וכך מונע את הזיהום וסיבוכיו. חשיפת מערכת החיסון לחיידקים מוחלשים באופן מלאכותי מאפשרת התפתחות נוגדנים בלי לגרום לסימפטומים של המחלה.
החיסון אינו מקנה הגנה מלאה נגד שחפת. רק 5 מתוך 10 מתחסנים יהיו מוגנים מפני שחפת ריאתית. עם זאת החיסון יעיל במניעת שחפת מפושטת ושחפת של מערכת העצבים והמוח בקרב 8 מתוך 10 מתחסנים. אלו הן מחלות חמורות שמניעתן חשובה.
החיסון BCG נגד שחפת אינו מכיל כספית.

מידע על חיסון BCG בישראל

חיסון BCG נגד שחפת היה בעבר חלק משגרת חיסוני הילדות בישראל אך הופסק לאור השכיחות הנמוכה של המחלה בארץ.
כיום מומלץ החיסון נגד שחפת רק לילדים שהם או הוריהם נולדו באזורים בעלי שכיחות גבוהה של שחפת ולכן עלולים להיות בסיכון גבוה להיחשף למחלה.
על מנת לקבל חיסון יש להצטייד בפנקס החיסונים. ללא פנקס זה לא ינתן החיסון הנדרש.