24 מאי 2017 כ"ח אייר תשע"ז
מעודכן לתאריך  01.09.2009  באדיבות ה 

קטרקט

(Cataract)

טיפול

לעיתים, כאשר אין סימפטומים או שהפגיעה בראיה שולית לא ימליץ הרופא על טיפול. בשלבים המוקדמים של קטרקט ניתן לשפר את הראיה בעזרת משקפיים או בעזרת שימוש בתאורה הולמת לשם קריאה. אמצעים אלו יעזור לזמן קצר בלבד כי כאשר הקטרקט מתקדם הדרך היחידה לטפל בו היא ניתוח.

מתי יש לטפל בקטרקט?

ברוב המקרים הרופא ימליץ על טיפול כאשר הירידה בראיה תתחיל לפגוע בפעילות היומיומית. למשל כאשר מתגלים קשיים במצבים הבאים:
  • טיפול של החולה בעצמו ובאחרים.
  • נהיגה.
  • יציאה מהבית.
  • זיהוי אנשים.
  • עבודה הכרוכה בראייה.
  • קריאה.
  • צפייה בטלוויזיה.

 

מהו הטיפול?

הטיפול בקטרקט הוא ניתוח שבמהלכו מחליפים את העדשה העכורה של העין בעדשה מלאכותית שקופה (Intraocular implant או Intraocular lens – IOL).
הניתוח הנפוץ ביותר מכונה 'פאקו-אמולסיפקציה' (Phacoemulsification או Phaco extracapsular extraction).
כיום מתבצעים גם ניתוחי לייזר אשר מאפשרים במקרים רבים להשיג תוצאות מדויקות יותר וטובות יותר וכן מאפשרים טיפול במגוון רחב יותר של מקרים. בשני סוגי הניתוחים מהלך הניתוח דומה.
מרבית ניתוחי הקטרקט מתבצעים בהרדמה מקומית ורק במקרים נדירים יש צורך בהרדמה כללית. ברוב במקרים אין צורך להישאר לאשפוז בבית החולים והמנותח משוחרר לביתו מספר שעות לאחר הניתוח.

לפני הניתוח

בהערכה הטרום-ניתוחית (Pre-operative assessment) רופא העיניים יעריך את מצב העיניים. במהלכה הוא יערוך מדידות של העיניים כדי לבחור את העדשות המלאכותיות שיחליפו את העדשה הטבעית באופן מיטבי.
ממש לפני הניתוח יטפטף לעין טיפות עיניים לשם הרחבת האישון וישתמש בחומר להרדמה מקומית.
ההרדמה
המקומית ניתנת בטיפות עיניים או בזריקות לרקמה שמסביב לעין. לאחר שהחומר המרדים ישפיע לא יחוש המנותח במאומה.
במהלך הניתוח יראה המנותח רק אור בהיר ולא יוכל להבחין במה שמתבצע.

כיצד מתבצע הניתוח?

הרופא חותך חתך קטן מאוד בשטח הקרנית של קדמת העין. דרך החתך הוא מכניס מכשיר שבעזרת גלי אולטראסאונד מרסק לחתיכות קטנות את העדשה הפגומה. החתיכות הללו נשאבות החוצה מהעין.
לאחר השבירה וההוצאה של חלקי העדשה הפגומה, מכניס הרופא עדשה מלאכותית דרך החתך. העדשה המלאכותית מתקפלת כאשר היא מוכנסת לעין ולאחר מכן היא נפתחת ותופסת את מקומה במקום העדשה הטבעית.
הניתוח אורך בדרך כלל 15-30 דקות, אולם לעיתים הוא יכול להימשך מעט יותר.
לעיתים חובשים את העין לאחר הניתוח כדי להגן עליה.

במה שונה הניתוח בלייזר

אם בשיטה הוותיקה יוצרים פתחים בקרנית ובקופסית העדשה באופן ידני באמצעות סכין כירורגית זעירה, הרי בניתוח הלייזר מתבצעים שלבים אלו באמצעות קרני לייזר, דבר שמאפשר יצירת פתחים בדיוק מרבי, פתיחת פתח עגול בקופסית העדשה ופירוק העדשה העכורה באופן ממוחשב.
מחקר שפורסם בשנת 2011 ב-Journal of Refractive Surgery השווה קבוצה של חולים שעברה ניתוח קטרקט בשיטה המסורתית וקבוצה של מנותחי לייזר. ככלל, תוצאות המחקר הראו שהחלפת הפעולות הידניות בעין בפעולות ממוחשבות הניבה תוצאות מדויקות יותר וטובות יותר ואפשרה טיפול במגוון רחב יותר של מקרים.

ניתוחים אחרים לקטרקט של הגיל המבוגר

קיימים גם שני סוגים אחרים של ניתוחי קטרקט אשר נפוצים פחות.
  • ניתוח קטרקט חוץ-קפסולרי (Manual extracapsular extraction) שבמהלכו הרופא חותך חתך מעט גדול יותר בעין, ומוציא את העדשה העכורה בחתיכה אחת, מבלי לשבור אותה.
  • ניתוח קטרקט תוך-קפסולרי (Intracapsular extraction) שבמהלכו מסירים את העדשה עם המעטפת שלה והעדשה החלופית נתפרת לתוך העין.
 
בחלק מהמקרים יש להרכיב משקפיים מיוחדים (Aphakic) או עדשות מגע לאחר הניתוח.

העדשות החלופיות

קיימים מספר סוגים של עדשות מלאכותיות חלופיות.
  • עדשות מונופוקליות (Monofocal, Fixed strength lenses). בעלות מוקד אחד, מכוונות בדרך כלל לראיה לרחוק.
  • עדשות מולטיפוקליות (Multifocal lenses). בעלות יותר ממוקד אחד, מאפשרות לסירוגין ראיה לקרוב וראיה לרחוק.
  • עדשות אקומודטיביות (Accommodating lenses). בדומה לעדשה הטבעית מאפשרות לעין להתמקד הן בראיה לקרוב והן בראיה לרחוק.
 
עדשות העיניים הטבעיות יכולות לשנות את צורתן. כך הן מאפשרות לעיניים להתמקד בחפץ הן כשהוא קרוב אלינו והן כשהוא רחוק מאיתנו.
עדשות חלופיות מונופוקליות ומולטיפוקליות אינן מסוגלות לעשות זאת. לכן במקרים רבים לאחר ניתוח קטרקט, יש צורך במשקפי קריאה או במשקפיים לראיה לרחוק.
לעומת זאת, עדשות עיניים אקומודטיביות (Accommodating lenses), מאפשרות לעין להתמקד הן בראיה לקרוב והן בראיה לרחוק.

אחרי הניתוח

במרבית המקרים משתפרת הראיה לאחר הניתוח באופן ניכר ומיידי, אולם לוקח מעט זמן עד שהיא מתייצבת לחלוטין. החתך שבשטח העין הוא קטן מאד ולכן ברוב המקרים ירפא מעצמו. לעיתים יש צורך בתפר קטן.
במהלך הניתוח יכוונו העדשות החלופיות לרמת ראיה מסוימת. קיימת סבירות גבוהה שהמנותח יזדקק לאחר הניתוח למשקפיים על מנת לראות חפצים רחוקים או קרובים.
אם המנותח הרכיב משקפיים לפני הניתוח, כנראה שיצטרך להחליפם. לוקח מספר שבועות אחרי הניתוח עד שהראיה מתייצבת ורק אז ניתן להתאים את המשקפיים החדשים.
הרופא ימליץ לחולה להאט את הקצב ולהימנע מספורט או מפעילויות הדורשות מאמץ.