קטרקט בילדות - מידע רפואי

קטרקט היא מחלה שבה מתפתחת עכירות של עדשת העין. במצב תקין עדשות העין צלולות ומאפשרות לאור לעבור ללא הפרעה לרשתית שבאחורי גלגל העין. מעבר בלתי מופרע של האור הוא תנאי הכרחי לקבלת תמונה ברורה ומדויקת. עכירות בעדשת העין משבשת את מעבר האור ופוגמת בראיה.

מחלת הקטרקט עלולה לפגוע בתינוקות, בילדים ובמבוגרים.

• 'קטרקט מולד' (Congenital cataracts) היא מחלה המיוחסת לתינוקות מייד עם לידתם או בסמוך לה.
• 'קטרקט התפתחותי' (Developmental cataracts), או 'קטרקט של הילדות' (Infantile cataracts, Juvenile cataracts) היא מחלה המיוחסת לתינוקות או לילדים.

קטרקט בילדות עלול להתפתח בעין אחת (חד צדדי) או בשתי העיניים (דו צדדי). בכ- 2 מכל 3 מקרים יש פגיעה בשתי העיניים.

אצל תינוקות וילדים הקטרקט יכול להיות מתון ובעל השפעה מועטה בלבד על הראיה. עם זאת, הקטרקט עלול לעכב ואף לעצור את ההתפתחות התקינה של הראיה במהלך הילדות.

מקרים קשים של קטרקט בילדות שאינם מטופלים עלולים לגרום נזק בלתי הפיך לראיה, ואף לגרום לעיוורון. עם זאת, קטרקט בילדות היא מחלה נדירה הפוגעת בכ- 3 מכל 10,000 תינוקות.

קטרקט בגיל המבוגר

מחלת הקטרקט נפוצה יותר בגיל מבוגר (Age-related cataracts).

הסימפטומים של קטרקט בילדות הם מגוונים ויכולים להשתנות כתלות ב:

• עוצמת העכירות של העדשה.
• המיקום של העכירות בתוך עדשת העין.
• פגיעה בעין אחת או בשתיהן.

עכירות העדשה

אישונים הם העיגולים השחורים הנמצאים במרכז העין. אם לתינוק יש קטרקט, האישון שבעין הפגועה יכול להראות לבן או עכור. לעיתים ניתן להבחין בעכירות גם ללא ציוד מיוחד.

אפשרי שקטרקט מתון לא ישפיע לרעה על הראיה, או יפגע בה אך במעט. ככל שהעדשה עכורה יותר כך הראיה של הילד נפגעת יותר.

כאשר הקטרקט חמור הוא גורם לראיה מטושטשת ומעורפלת. אם לתינוק יש קטרקט חמור בשתי העיניים הוא יתנהג באופן המעיד על כך שהוא אינו רואה או אינו מודע למתרחש סביבו.

אף למיקום העכירות השפעה על מידת הפגיעה בראיה. לדוגמה, קטרקט הממוקם במרכז העדשה עלול להשפיע על הראיה יותר מקטרקט הממוקם בצידי העדשה.

זיהוי הסימפטומים

זיהוי סימפטומים של קטרקט אצל תינוקות וילדים צעירים עלול לעיתים להיות קשה.

גם ילדים גדולים יותר לא תמיד יהיו מודעים לכך שיש משהו פגום בראיה שלהם, מפני שהם אינם מכירים מצב אחר. לדוגמה:

• כאשר יש להם קטרקט בעין אחת הם אינם מבחינים בכך שהראיה בעין הפגועה פחות טובה, מפני שהמוח מסתמך על הראיה בעין התקינה.
• במצב שיש להם קטרקט בשתי העיניים, יתכן שעין אחת פגועה יותר מהשנייה, והמוח לומד להסתמך על העין הטובה יותר.

מצבים אחרים בעין

ילדים שיש להם קטרקט סובלים לעיתים גם מבעיות אחרות בעיניים, כמו:

• עיניים קטנות באופן חריג (Microphthalmia),
• תנועות מהירות ובלתי נשלטות של העיניים (Nystagmus).

הסיבות הנפוצות לקטרקט בילדות כוללות תורשה וזיהומים במהלך ההריון.

ברוב המקרים לא ניתן לקבוע את הסיבה.

תורשה

קטרקט המופיע בלידה יכול לנבוע מגורמים גנטיים העוברים בתורשה. במקרים אלו יש סיכוי שהמחלה תעבור במשפחה מדור לדור. קטרקט יכול להיות קשור גם למצבים הנגרמים בעקבות התרחשות פגמים גנטיים, כמו סינדרום דאון.

זיהומים במהלך ההריון

קטרקט המתגלה אצל היילוד בעת הלידה יכול לנבוע מזיהום שאירע במהלך ההריון. הזיהומים הנפוצים אשר עלולים לגרום לקטרקט אצל היילוד הם:

• אדמת (Rubella).
• טוקסופלזמוזיס (Toxoplasmosis).
• ציטומגלווירוס (Cytomegalovirus, CMV).
• אבעבועות רוח (Chickenpox).

גורמים אחרים

קטרקט המתגלה אצל היילוד בעת הלידה יכול להיות קשור גם למחלות אחרות של העין, כמו:

• מחלת הרשתית בפגים (Retinopathy of prematurity) אשר פוגעת בעיקר בתינוקות שנולדו לפני שבוע 37 של ההריון.
• אנירידיה (Aniridia). מצב נדיר שבו יש פגיעה בתפקוד של קשתית העין.

אצל תינוקות וילדים עלולים להתרחש מצבים של הפרעה לחילוף החומרים הגורמים לקטרקט. לדוגמה:

• גלקטוזמיה (Galactosaemia). מחלה נדירה שבה יש בעיה בחילוף החומרים של סוכר מסוג גלקטוז.
• סוכרת (Diabetes).

מצבים אלו הם נדירים בתינוקות ובילדים.

אף פגיעה פיזית בעין עלולה לגרום לקטרקט.

חשוב לאבחן קטרקט מולד מוקדם ככל האפשר, רצוי במהלך השבועות הראשונים שלאחר הלידה, כדי להקטין את אבדן הראיה.

בדיקה של תינוקות לאחר הלידה

מומלץ לערוך 2 בדיקות גופניות מלאות ליילודים לאחר הלידה. הראשונה מתבצעת במהלך 72 השעות הראשונות שלאחר הלידה, והשנייה 6-8 שבועות לאחר מכן. הבדיקות הגופניות הללו כוללות גם בדיקה לקטרקט מולד.

הרופא בודק את המראה הכללי של עיני התינוק ואת התנועה שלהן. אם העיניים נראות עכורות יש חשש לקטרקט.

במקרים מסוימים קשה לבדוק את העיניים של תינוקות שאך נולדו. למשל כאשר:

• העפעפיים שלהם נפוחות.
• העיניים שלהם סגורות.
• הם אינם רגועים, חרדים או מגלים עצבנות.

למרות שקטרקט יכול להיות אצל היילוד כבר בעת הלידה, הרי לעיתים לא מאבחנים אותו עד שהתינוק מתבגר.

בדיקת עיניים לילדים

אם אתם חושדים שלילדכם יש קטרקט אל תשתהו ופנו להתייעצות עם רופא הילדים ועל פי שיקול דעתו תופנו לבדיקה אצל רופא עיניים.

טרם בדיקה יטפטף הרופא לנבדק טיפות עיניים המרחיבות את האישון. הטיפות אינן גורמות לנזק והשפעתן חולפת לאחר מספר שעות.

לאחר מכן יבדוק הרופא את העיניים בעזרת אופטלמוסקופ (Ophthalmoscope) שהוא מכשיר המקרין אור בהיר לתוך העין ומאפשר לרופא לראות את תוכה.

הרופא יאבחן קטרקט אם הוא יראה עכירות בעדשה או שבבדיקה תתגלה ירידה בהחזר האור ('Red reflex') של האישון.

החזר האור הוא מעין השתקפות של אחורי העין אשר דומה לתמונת "עיניים אדומות" המתקבלות אגב צילום עם מבזק של מצלמה. כאשר בבדיקה לא נראית השתקפות אדומה, או שהיא בעוצמה נמוכה מהמקובל, הדבר עלול להעיד על עכירות בעדשה.

בדיקות נוספות

אם אין היסטוריה משפחתית של קטרקט בילדות, יתכן שהרופא יבצע בדיקות נוספות במטרה למצוא את הגורם ואת דרכי הטיפול הנאותות. הרופא ישלח אתכם למשל לבדיקות דם ושתן.

כאשר לילדכם יש קטרקט, ההחלטה על הטיפול ועיתויו תלויה בשאלות כמו האם הקטרקט פוגע בעין אחת או בשתיהן וכן עד כמה המחלה חמורה.

מאחר שקטרקט בילדות הוא מצב נדיר, יתכן שיקשה על הרופא לחזות במדויק עד כמה הראיה של הילד תשתפר בעקבות הטיפול.

כיצד ניתן לטפל בקטרקט בילדות?

בין הדרכים בהן ניתן לטפל בקטרקט אצל תינוקות וילדים ניתן למנות:

• הרכבת משקפיים.
• שימוש בעדשות מגע.
• הסרת העדשה העכורה והחלפתה בעדשה מלאכותית בתהליך ניתוחי.
• שילוב של הטיפולים.

ניתוח קטרקט של תינוקות וילדים מתבצע בבית חולים בהרדמה מלאה. טרם ניתוח מטפטף הרופא לעין טיפות המרחיבות את האישון.

במהלך הניתוח מחליפים את העדשה הטבעית בעדשה מלאכותית (Intraocular lens או Intraocular implant).

החלפת העדשה הטבעית עלולה לגרום לבעיה במיקוד של הראיה ולעיתים יש צורך בעדשות מגע לשם שיפור המיקוד של הראיה.

קטרקט בעין אחת

אם לילדכם יש קטרקט בעין אחת (חד צדדי), יתכן שהוא יזדקק לניתוח שלאחריו יישאר בבית החולים מספר ימים.

כאשר מדובר על קטרקט מולד, התינוק ינותח מספר שבועות לאחר הלידה.

קטרקט בשתי העיניים

אם לילדכם יש קטרקט בשתי העיניים (דו צדדי), הן ינותחו בשני ניתוחים נפרדים. נהוג לבצע את הניתוח השני כשבוע לאחר הראשון.

כאשר מדובר בקטרקט מולד, הניתוחים יבוצעו מוקדם ככל האפשר.

לאחר הניתוח

לאחר הניתוח תיחבש העין המנותחת כדי להגן עליה.

עם השחרור מבית החולים יצייד אתכם הרופא במרשם לטיפות עיניים המיועדות להקטין את הדלקת. יש לטפטפן לעין המנותחת כל 2-4 שעות.

במידה שהטיפול בבית אינו ברור לכם מומלץ לבקש הדרכה מאחות המחלקה בבית החולים.

המשך הטיפול

לאחר ניתוח קטרקט יוזמן הילד לבדיקות מעקב שגרתיות על ידי רופא עיניים.

בדיקות אלו מיועדות לאבחן ולטפל בשינויים בראיה מוקדם ככל האפשר.

לאחר הניתוח מרבית הילדים יזדקקו לטיפול ברטייה מעל העין שלא נותחה (Occulation) ובהמשך למשקפיים או לעדשות מגע לשם שיפור הראיה. אלו תותאמנה מספר שבועות לאחר הניתוח.

שימוש ברטייה (Occulation)

בטיפול זה מכסים את העין הטובה ברטייה, כך שהילד משתמש רק בעין הפגועה כדי לראות.

הטיפול גורם למוח לזהות את המסרים מהעין החלשה טוב יותר ועל ידי כך משפר את הראיה בעין החלשה.

הרופא יסביר לכם מתי הילד צריך לשים את הרטייה ולמשך כמה זמן.

לא ניתן למנוע קטרקט בילדות שנובע מסיבות תורשתיות.

במהלך ההריון חשוב להקפיד על הימנעות ממגע עם גורמים לזיהומים. אישה המתכננת להרות טוב תעשה אם תבדוק את מצב החיסוניות שלה נגד אדמת ובמידת הצורך תתחסן.

לאחר קבלת חיסון נגד אדמת יש להקפיד שלא להרות במשך חודש לפחות.

אם לילדכם יש קטרקט בילדות ואתם מתכננים ילד נוסף, כדאי לפנות לייעוץ גנטי.

אם לא מטפלים בקטרקט של הילדות, עלול להיגרם עיוורון.

גם במקרים שבהם הטיפול בקטרקט של הילדות מסתיים בהצלחה, עדיין תיתכן הפרעת ראיה שנובעת ממצבים אחרים כמו 'עין עצלה' (Amblyopia).

הניתוח להסרת קטרקט אצל ילדים עלול לגרום לסיבוכים שביניהם:

• גלאוקומה (עליה בלחץ התוך-עיני).
• פזילה.
• פגיעה באישון העין.
• הראיה שבה להיות מעורפלת (עכירות של ציר הראיה או של הקופסית האחורית).
• הפרדות רשתית (הפרדה של הרשתית מהקיר הפנימי של העין).
• זיהומים נדירים דוגמת אנדואופטלמיטיס (Endophthalmitis, זיהום חיידקי נדיר של העין).

במקרים מסוימים, למרות הסרת הקטרקט, יתכנו פגיעה בראיה או עיוורון שאינם חולפים.