29 מרץ 2017 ב' ניסן תשע"ז
תאריך  19.07.2012 

מכף רגל ועד נעל

אריאל אשל, M.Sc

מטפחים את כף הרגל

טיפוח יומי של כף הרגל יעניק לכם תחושה טובה ומרגוע, אך חשוב מכך, ישמור על בריאותה וימנע בעיות.

שמירת ריח רענן בכף הרגל

ריחות רעים הנודפים מכף הרגל עלולים להיות מביכים. כיוון שברגליים יש יותר
בלוטות
הזעה מאשר בכול חלק אחר של הגוף, הרי צירוף של נעילת אותן נעליים יום אחר יום עם
הזעת יתר
בכף הרגל פותח פתח לריחות בלתי נעימים. גרביים שאינן סופגות או לא מנדפות זיעה וכן נעל לא נושמת, או צירוף של שניהם יגרמו להצטברות זעה ברגל ובתוך הנעל, דבר המושך
חיידקים
שיוצרים את תופעת הריח הרע (bromodosis).
נשים
בהריון
, צעירים בגיל ההתבגרות או אנשים החווים לחץ ועומדים על הרגליים מרבית שעות היום מועדים יותר מאחרים לתופעת הריח הרע.
צעדים למניעה ולפיתרון הבעיה:
  • רחצה יומית של הרגל והחלפת גרביים בתדירות גבוהה. שימוש בסבון המכיל כלורהקסידין (חומר מחטא), בוקר וערב (לפני השינה), יעיל לחיסול
    החיידק
    היוצר את הריח. השאירו את הסבון לשתי דקות טרם שטיפה.
  • ריסוס הנעל וכף הרגל בתרסיס נוגד פיטריות.
  • הסרת עור יבש מכף הרגל. עור יבש הוא מקום טוב לקינון של חיידקים, בייחוד כאשר הוא לח.
  • שימוש בגרביים מנדפות זיעה (המכילות סיבי קולמקס) כותנה, או צמר. גרבי ניילון אטומות הן הגרועות ביותר.
  • נעילת נעל שחלקה העליון עשוי מחומרים 'נושמים' (עור או בד ולא חומרים סינטטיים אטומים).
  • שימוש במדרסים המונעים ריח בנעל וסופגים זיעה ושימוש יומי בדאודורנט לרגל (אין צורך במוצר מיוחד, זה שאתם משתמשים לבתי השחי מצוין). השימוש בנעל או כפכף בעל סוליית עץ ארז עשוי לסייע במניעת ריחות.
  • אוורור יומי של הנעל בה הלכתם והימנעות מהליכה באותה נעל יום אחר יום. כך תתייבש לחלוטין הנעל מהזיעה והחיידקים לא יתרבו על שכבת הזעה הרטובה.הימנעות מהליכה בנעל לוחצת כי היא תגרום להזעת יתר.
 

שמן עץ התה טוב לרגל?

ברפואה העממית מקובל שמן עץ התה כאמצעי לטיפול בזיהום פטרייתי וחיידקי בכף הרגל, או למניעתו, הודות לתכונות המחטאות שלו. הנתונים המדעיים והרפואיים שנצברו במהלך ניסויים קליניים עדיין אינם מהווים בסיס מספק להסקת מסקנות נחרצות, בעיקר כי מטופלים רבים שהשתתפו בניסוים פרשו טרם תום תקופת הטיפול, שאינה קצרה.
יחד עם זאת מספר מחקרים מדעיים הראו הצלחות בתחום הטיפול בפטריות בעזרת שמן עץ התה.
מריחה פעמיים ביום של שמן עץ תה על ציפורן נגועה, או על כף רגל נגועה בזיהום פטרייתי (מדובר ב- '
תסמונת רגל האתלט
', זיהום פטרייתי נפוץ הנקרא בלועזית טינאה פדיס) אמורה להניב תוצאות בתום ששת חודשי טיפול ושיפור לפני כן.
יש לרחוץ היטב את האזור הנגוע בעזרת סבון אנטי בקטריאלי (למשל דרמקס) ולייבשו היטב. אם מדובר בציפורן נגועה הסירו את הלק (אם יש עליה) טרם הטיפול.
לאחר הרחצה והייבוש מרחו שמן עץ תה לפחות פעמיים ביום. אם נגרם לכם
גירוי
עורי דללו עם מים או מצאו שמן פחות מרוכז.
השהו את הרגל המרוחה בשמן לפחות חמש דקות בטרם תגרבו גרב או תנעלו נעל. חשיפה ארוכה יותר תועיל, ואם אתם יכולים לנעול סנדל פתוח, מה טוב.
גם צעידה ברגל יחפה על החול בשפת הים עשויה להועיל, כי החול הוא מסיר תאים טבעי מצוין.
כול הימנעות מיצירת סביבה לחה וחמימה בכף הרגל תועיל, כי פיטריות אוהבות לחות וחום.

יוגה לכף הרגל

מתיחת כפות הרגליים והאצבעות בסוף יום העבודה בו אימצתם אותן חשובה ביותר ואינה רק מותרות. מספר תרגילי מתיחה של הכף ועיסוי יעניקו לכם 'רגליים חדשות'.
  1. בשעה שאתם יושבים על כסא קפלו את הרגל לעבר הבטן, בהצלבה על הרגל השנייה, ושלבו את אצבעות היד בין אצבעות הרגל למשך 30 שניות.
  2. כופפו את אצבעות הרגל קדימה למשך 15 שניות (תנועת פוינט) בעזרת כף היד ואז כופפו אותן אחורה למשך 15 שניות (תנועת פלקס).
  3. שעה שמדרס כף הרגל פונה אליכם אחזו את הכף בשתי הידיים, בהונות ידיים על תחתית כף הרגל ושאר האצבעות על גב כף הרגל. עסו את הכף על ידי לחיצות עדינות בעזרת אצבעות הידיים, מאזור הכריות שליד האצבעות לעבר העקב.
  4. כעת עברו לרגל השנייה.
 

טיפול יומי מרגיע לכף הרגל

לא מומלץ להשרות את הרגליים לפרק זמן העולה על 30 דקות
השריית הרגליים באמבט מים חמימים עם תמיסת מלח מגנזיום-סולפט (מלח אפסום) וחומץ תפוחים יעשו את העבודה. למלח האפסום מיוחסות בין השאר תכונות של הפחתת לחץ והפחתת דלקתיות ואילו החומץ שומר על חומציות העור.
המלצות אלו אינן תקפות עבור חולי
סוכרת
שעליהם להימנע משימוש במלח אפסום.
עבור השריית הרגליים מלאו מחצית הכלי (גיגית) במים חמימים. המיסו בהם 2 כפות מלח אפסום והוסיפו חצי כוס חומץ תפוחים, או חצי כוס חומץ לבן במקרה של פיטריות בכף הרגל. הכניסו את הרגליים לגיגית ומידי פעם הוסיפו מים חמים כדי לשמור על טמפרטורה נאותה. לא מומלץ להשרות את הרגליים לפרק זמן העולה על 30 דקות.
אגב, ההשפעה של התמיסה טובה גם לכול הגוף. במקרה של כול הגוף מלאו חצי אמבט במים חמימים והמיסו בו חצי כוס מלח אפסום. הוסיפו כוס חומץ תפוחים וכוס מלחי ים המלח וטבלו לפרק זמן שלא יעלה על - 30 דקות.

שימון לאחר רחצה

לאחר רחצת הרגל (אם לא אמבט מרגיע אז לפחות מים פושרים וסבון) וייבושה, מומלץ לעסות את כף הרגל אגב שימוש בקרם לחות. אם כף הרגל יבשה במיוחד, או שאתם אלרגיים לקרמים מסחריים, השתמשו בשמן זית.
לפני השימון בקרם לחות או בשמן זית יש להסיר שכבות עור מתות על ידי שימוש באבן מיוחדת, וכך השימון יהיה יעיל יותר. השימון אינו רק מסייע למנוע עור יבש או לטפל בעור יבש, הוא גם יסייע למניעת
יבלות
.
אגב, עור רגל סדוק ויבש חייב טיפול כי הוא עלול להגיע למצב בו דריכה על כף הרגל תסב
כאב
. אם הסדקים בכף הרגל אינם חולפים לאחר שבוע של טיפול עצמי התייעצו עם רופא עור.
לשם מניעת דלקות פטרייתיות יבשו היטב בין האצבעות, כולל ניגוב שיירי קרם לחות בו השתמשתם. לאחר מריחת הרגל בקרם, תנו לה להתאוורר ואל תגרבו גרביים או תנעלו נעליים.

טיפול בהצהבת ציפורניים בעקבות מריחת לק

הצהבת
ציפורניים בכף הרגל יכולה לנבוע ממריחת לק. סבורים שהתגובה של החומר פורמאלדהיד שמצוי בחלק מהלקים (או כימיקלים אחרים) עם החלבון קרטין שבציפורן גורם לכך, או שההצהבה נגרמת בשל ספיגת פיגמנט צבע מהלק על ידי הקרטין וצבעים כהים יגרמו להצהבה כבדה יותר.
מריחה של שכבת בסיס שקופה לשם הגנה מספיגת צבע על ידי הקרטין עשויה להועיל כי היא מונעת מגע בין פיגמנט הצבע ובין הציפורן.
שימוש אגרסיבי במסיר לק לא יסייע להסרת ההצהבה, נהפוך הוא, הדבר עלול להביא למצב של חשיפת יתר של הקרטין לפיגמנט הצבע עם המריחה הבאה. בשעה שמסירים לק יש להשתמש בספוגית או בצמר גפן נקי. כול פעם שמצטברת עליה שכבת צבע יש להחליפה בספוגית נקייה.
בכול מקרה אין לנסות לגרד את הצבע הצהוב, כי זה יפגע בציפורן. במקרים קיצוניים או שמפריעים לכם מאד כדאי להימנע תקופה מסוימת ממריחת לק. חידוש מוחלט של ציפורן יכול לארוך 4-6 חודשים (אצל גברים הציפורן גדלה מהר יותר מאשר אצל נשים).
אין כול בסיס לשמועות הטוענות שטבילה שבועית של הציפורניים במי לימון לרבע שעה לאחר הסרת הלק עשויה להועיל למניעת הצהבה.
יחד עם האמור יש לזכור שהצהבת ציפורניים עלולה להעיד על בעיות רפואיות אחרות שאינן קשורות למריחת לק. בין אלו
פסוריאזיס
,
דלקת
פטרייתית ואף מחלות ריאה.