24 ספטמבר 2017 ד' תשרי תשע"ח
מעודכן לתאריך  24.05.2012  באדיבות 

צנתור אבחנתי לכלי הדם, אנגיוגרפיה

(88.40) Arteriography, Angiography

רופא מייעץ: ד"ר אלכסנדר בלינקי

תאור ההליך

צנתור אבחנתי יבוצע תחת הרדמה מקומית, בחדר הצנתורים. הצנתור יבוצע תחת שיקוף רנטגן, להדגמת העורקים. כדי להפחית את הסיכונים לפתח קרישי דם במהלך הצנתור ובשעות לאחריו נהוג להשתמש במהלכו במדללי דם מסוג הפרין (heparin), בחוסמי גליקופרוטאין IIb/IIIa או באנגיומקס (Bivalirudin).
בראשית הצנתור ידקור הרופא המצנתר את אחד מעורקי הגוף ההיקפיים. בדרך כלל יבוצע הצנתור דרך עורק המפשעה אך לעתים יבוצע דרך עורק היד.
דרך העורק יחדיר הרופא שרוולית דקה מאוד (בקוטר 2 מילימטרים) שבתוכה הצנתר. זהו צינור ארוך עשוי פלסטיק באמצעותו יכול הרופא המצנתר להגיע אל כל כלי הדם בגוף שקוטרם עולה על 0.8 מילימטרים.
לאחר החדרת הצנתר יזריק הרופא חומר ניגוד אל העורק (בדרך כלל יוד). הזרקת חומר הניגוד עלולה לגרום לתחושה של גל חום. תחושה זו תחלוף תוך שניות בודדות.
חומר הניגוד יודגם תחת שיקוף קרני רנטגן ויצבע את העורקים בצבע לבן. 'צביעת' העורקים בלבן מאפשרת לרופא המצנתר לראות בבירור את מבנה כלי הדם ואת אופן זרימת הדם בתוכם. בדרך זו ניתן לזהות חסימות, הצרויות, מפרצות ועיוותים מבניים.
בהתאם למצב יתקדם המצנתר עם הצנתר, תוך שהוא מתבונן בשיקוף הרנטגן של העורקים הנבדקים.
בסיום סקירת העורקים, אם לא נתגלה כל ממצא בעייתי במהלך הצנתור או שמדובר בבעיה קלה הניתנת לפתרון באמצעות תרופות ושינוי בהרגלי החיים, יוציא הרופא את הצנתר מהעורק ויסתום את החור שפתח בו באמצעות תחבושת לחץ חזקה.
אם יתגלו ממצאים הניתנים לטיפול תוך כדי הצנתור יהפוך ההליך לצנתור טיפולי. במקרים בהם מתגלה חסימה חמורה בכלי הדם ידרש המטופל לניתוח מעקפים בעקבות הצנתור האבחנתי.