28 מרץ 2017 א' ניסן תשע"ז
מעודכן לתאריך  24.05.2012  באדיבות 

צנתור וריד מרכזי באמצעות צנתר היקמן או פורטקט

(50.95) Catheterization of Central Vein by Hickman or Portacath

רופא מייעץ: ד"ר אלכסנדר בלינקי

מבוא

הליך זה יבוצע במצבים בהם יש צורך להחדיר צנתר קבוע לווריד מרכזי. וריד מרכזי הוא וריד גדול הנמצא בסמיכות ללב, וזאת בניגוד לווריד היקפי (בלעז, פריפרי), שהוא קטן יותר ומרוחק מהלב.
מצבים רפואיים המצריכים גישה לווריד מרכזי כוללים מתן טיפול כימותרפי במשך זמן ממושך, ביצוע
דיאליזה
, מתן תזונה תוך ורידית (TPN, total parenteral nutrition) לתקופת זמן ממושכת עקב חוסר יכולת לאכול, מתן תרופות שונות למשך זמן ארוך, מתן מוצרי דם (לדוגמה,
גורמי קרישה
לחולי המופיליה), מתן נוזלים בנפח גדול ולקיחה תכופה של דם לבדיקות.
היתרון בווריד מרכזי הוא היכולת להשאיר את הצנתר בגוף במשך זמן ארוך יותר בהשוואה לווריד היקפי, כמו גם היכולת להחדיר דרכו חומרים מסוימים בכמות ובתכיפות רבה יותר ללא שיגרם נזק לכלי הדם. וריד היקפי אינו מתאים להחדרת צנתר למשך טווח ארוך. טיפול ארוך טווח דרך וריד היקפי דורש דקירות חוזרות ולכן אינו רצוי, בפרט כאשר מדובר בילדים.
הגישה לווריד מרכזי אפשרית באמצעות צנתר המוחדר לאחד הוורידים המרכזיים בגוף ונשאר שם לאורך כל תקופת הטיפול. שני סוגי הצנתרים השכיחים המשמשים לטיפול ארוך טווח (של כמה חודשים ועד כדי שנה או שנתיים) הם צנתר (קטטר) היקמן (Hickman) וצנתר פורטקט (Portacath).
צנתר היקמן מוחדר דרך בית החזה או הצוואר אל וריד מרכזי קרוב ללב (בדרך כלל לווריד התת-בריחי בחזה או לווריד הג'וגולרי בצוואר). חלק מהצנתר ימצא בתוך הווריד ואילו המשכו החיצוני (המצופה בשרוול דקרון) עובר בתעלה תת עורית עד יציאתו מהעור בנקודה מרוחקת יותר.
התעלה התת עורית מפחיתה את הסיכון לזיהום ומאפשרת קיבוע טוב יותר של הצנתר. דרך הקצה החיצוני של הצנתר, הנמצא מחוץ לגוף, מוחדרים החומרים הנדרשים לטיפול וכן ניתן דרכו לשאוב דגימות דם.
צנתר פורטקט (Portacath) נמצא כולו מתחת לעור. הצנתר מוכנס לווריד באזור החזה או הזרוע ואל החלק הנמצא מחוץ לווריד מחוברת קופסית פלסטיק או טיטניום (Port), ששוכנת מתחת לעור. הקופסית מכוסה בקרום דקיק דרכו ניתן להחדיר את התרופות או ליטול דגימות דם. קצה הצנתר אינו יוצא מחוץ לגוף אך ניתן להבחין בבליטה בעור באזור הקופסית.
יתרונות צנתר זה בכך שאינו נראה לעין (פרט לבליטה בעור), אינו זקוק לתחזוקה יומיומית (בניגוד לצנתר היקמן הדורש החלפות חבישה וחיטוי כל יומיים), הסיכון לזיהום נמוך מאחר שכולו נמצא בתוך הגוף, דקירת העור לצורך גישה לקופסית מתבצעת רחוק ממקום חדירת הצנתר לווריד והוא מתאים מאד לטיפולים ארוכי טווח (מעל חצי שנה).
חסרונותיו בהליכי ההחדרה וההוצאה (המסובכים יותר בהשוואה לצנתר היקמן) ובצורך בדקירת העור כדי להגיע לקופסית. הדקירה תבוצע באמצעות מחט ייחודית בעלת זווית מיוחדת (מחט זו מכונה 'גריפר') המונעת יצירת קרעים בשסתום של הצנתר ומגנה על המטופל מפני דליפה.