ניתוח נרחב לכריתת שד

ניתוח זה יבוצע בעקבות גילוי ממצא ממאיר בדגימת רקמה שניטלה מהשד (ביופסיה). על מנת למנוע התפשטות של הגידול לאיברי גוף נוספים יש צורך להסירו מרקמת השד. בהתאם לגודל הממצא ואופיו יקבע האם יבוצע ניתוח חלקי (lumpectomy) הכולל את כריתת הגוש בלבד או ניתוח כריתה מלאה (mastectomy) במהלכו יוסר השד כולו.

ניתוח כריתת השד הוא בדרך כלל השלב המשמעותי והעיקרי בטיפול בסרטן השד אם כי תהליך הריפוי עשוי לכלול גם טיפול כימותרפי או טיפול הורמונלי.

ההחלטה על היקף הניתוח תיקבע בהתאם לסוג הגידול, מידת חדירתו אל הרקמות, כלי הדם ודרכי הלימפה, מידת מעורבותם של איברי גוף נוספים בתהליך הסרטני, גודלו של השד ואופי רקמת השד. כמו כן תישקל העדפתה האישית של המטופלת.

ניתוח נרחב לכריתת שד הוא גרסה מצומצמת של ניתוח נרחב מאוד לכריתת שד (Radical Mastectomy) שבוצע בעבר וגרם נכויות קשות למטופלות. כיום ניתוח נרחב מאד כמעט שאינו מבוצע.

לעתים מכונה ניתוח זה גם 'מודיפיקציה של כריתת שד רדיקלית' או 'כריתת שד רדיקלית ממותנת'. ההבדל המרכזי בינו לבין ניתוח כריתת שד הוא שבניתוח הנרחב נכרתות גם בלוטות בית השחי, בנוסף לכריתת השד, העור והפטמה.

ישנם מקרים מובהקים בהם אין בהם מקום רב לשיקול דעת בין סוגי הניתוחים השונים. מקרים אלו כוללים גידול בעל מספר מוקדים בשד וכן סוג נדיר של המחלה הנקרא 'סרטן שד דלקתי' (Inflammatory Breast Carcinoma).

במקרים הבאים יבוצע ניתוח זה כברירה הרפואית המועדפת:

• גידול גדול (5 סנטימטרים ומעלה).
• דירוג מחלה מתקדם (שלב 3).
• שד קטן.
• גידול שנמצא בפטמה או בעטרה.
• גידול רב מוקדי.
• מטופלת בעלת נטייה גנטית לסרטן השד.
• מטופלת בעלת רקע רפואי הכולל מחלות דם תלויות קולגן.

ניתוח נרחב לכריתת שד הוא האפשרות הטיפולית היחידה עבור מטופלות שדרגן מחלתן הוא 3 (Stage III) ושטיפול תרופתי טרם הניתוח המכונה בעגה הרפואית 'טיפול ניאו-אג'ובנטי' (Neoadjuvant) לא הביא לשיפור במצבן.

בהשוואה לניתוח כריתה חלקית, לאחר ניתוח כריתה מלאה אין המטופלת נדרשת לקבל טיפולי קרינה כטיפול משלים לניתוח, ובכך יתרונו.

מטופלות מבוגרות רבות בוחרות לעבור ניתוח כריתה מלאה על מנת להימנע מטיפולי הקרינה. מטופלת שאינה רוצה לעבור טיפולי קרינה יכולה לבחור לעבור ניתוח כריתה מלאה, גם אם מצבה מאפשר ניתוח כריתה חלקי.

במעמד ניתוח כריתת שד מלאה, וכחלק בלתי נפרד ממנו, יכולה המטופלת לעבור ניתוח לשחזור השד מבלי לפגוע בסיכויי הריפוי. ניתוח לשחזור השד יבוצע על ידי רופא מומחה באונקופלסטיקה.

ניתוח נרחב לכריתת שד יבוצע תחת הרדמה כללית. הניתוח כולל את הסרת רקמת השד עם העור והפטמה וכן את כריתת בלוטות בית השחי. בהתאם למצב יכול להתלוות לניתוח הכריתה ניתוח נוסף לשחזור השד שנכרת.

ניתוח שחזור השד יכול להתבצע גם שנים לאחר ניתוח הכריתה. על מנת לאפשר שחזור מוצלח להשיג תוצאה קוסמטית טובה יבצע המנתח חתכים קטנים, עדינים ונחבאים מהעין ככל שניתן.

כדי לכרות את השד יבצע המנתח חתך אליפטי ויסיר את כמות העור הקטנה ביותר שניתן, יחד עם כל רקמת השד. דגש מיוחד ינתן לשימור כלי הדם והעצבים באזור.

לאחר מכן יבצע המנתח חתך נוסף ליד בית השחי ויסיר את כל בלוטות הלימפה האזוריות בשיטה הנקראת 'דיסקציה אקסילרית'

(axillary lymph node dissection). בדרך כלל יוסרו בין 6 ל- 20 בלוטות.

כל הרקמות שנכרתו בניתוח יישלחו לבדיקה במעבדה פתולוגית.

לאחר כריתת השד יוכנסו נקזים על מנת לנקז שאריות דם ונוזלי לימפה מהאזור המנותח. בסיום הניתוח יחבש האזור.

הליך זה כרוך באשפוז במשך 2 עד 5 ימים בבית החולים.

משך הפעולה הצפוי הוא שעה עד שלוש שעות.

הרדמה, טשטוש ואלחוש

ניתוח נרחב לכריתת שד יבוצע תחת הרדמה כללית. לפני תחילת הניתוח תחובר המטופלת לעירוי דרכו יזליף הרופא המרדים תרופת הרגעה על מנת להפחית את חרדתה.

הרדמה מלאה משמעותה שהמטופלת ישנה שינה עמוקה, שריריה רפויים והיא אינה חשה כלל את מהלך הניתוח. הרדמה מלאה מבוצעת על ידי רופא מומחה בהרדמה שמנטר את מצבה הגופני של המטופלת במשך הניתוח כולו.

ההרדמה תבוצע באמצעות הזלפת חומר ההרדמה אל שקית העירוי של המטופלת. כעבור פרק זמן קצר ביותר (עשרות שניות) תחווה המטופלת ערפול הכרה ותשקע בשינה עמוקה. בסיום הניתוח ותפירת החתכים יפסיק הרופא המרדים את הזלפת חומרי ההרדמה, המטופלת תתעורר ותועבר אל מחלקת ההתאוששות כדי לאפשר התעוררות איטית ובטוחה מהניתוח.

לפני הניתוח

בהתאם לגילה ולמצבה הרפואי תידרש המטופלת לבצע בדיקות מתאימות טרם ביצוע ההליך לרבות בדיקות דם, צילום חזה ואק"ג.

לקראת הבדיקה יש להביא לרופא המטפל את כל תוצאות בדיקות הממוגרפיה, האולטרה סאונד ודגימות רקמת השד (ביופסיה) שנערכו למטופלת בעבר.

מטופלת שעברה ניתוחים קודמים, אושפזה בעבר, לוקה במחלות כרוניות, סובלת מאלרגיה או נוטלת תרופות מרשם או תוספי מזון תעדכן על כך את הרופא המטפל. מטופלת שסובלת ממחלות נוספות תידרש לקבל ייעוץ מרופא מומחה בתחום טרם ההליך.

יש להתייעץ עם הרופא המטפל ועם המנתח לגבי המשך נטילתן של תרופות נוגדות קרישה (דוגמת אספירין או קומדין). בהתאם להחלטת הרופאים תיתכן הפסקה בנטילת תרופות אלו כשבוע לפני ביצוע ההליך.

כדי לאפשר החלמה מהירה ובטוחה לאחר הניתוח יש להימנע מעישון במשך שבועיים לפחות לפני מועד הניתוח וכן במשך שבועיים לאחריו. אין להשתמש בתקופה זו בתחליפי עישון המכילים ניקוטין.

במהלך שיחת ההכנה ידביק המנתח על האזור בשד ממנו תילקח דגימת הרקמה מדבקה מיוחדת על מנת לסמן את השד המיועד לניתוח. זהו מעין קעקוע זמני שאינו מסוכן או גורם לכאב.

אם הוחלט לדגום את בלוטת הלימפה באמצעות 'ביופסיה של בלוטת הזקיף' יוזרק לגופה של המטופלת חומר רדיואקטיבי שצבעו כחול יום לפני הניתוח. חומר זה יתנקז אל בלוטת הזקיף ויאפשר למנתח לזהות בלוטה זו ביעילות בזמן הניתוח.

ביום הניתוח

בבוקר הניתוח מומלץ להתקלח. רצוי ללבוש חולצה שניתן להסיר מבלי ליצור מגע עם האזור המנותח, היינו חולצה מכופתרת.

יש להיות בצום מוחלט לרבות נוזלים 6 שעות לפני תחילת הניתוח.

טרם הניתוח יש להסיר שיניים תותבות, תכשיטים וביגוד אישי ולהמנע מלעיסת מסטיק.

שערות באזור המיועד לניתוח (אם ישנן) יגולחו על ידי צוות בית החולים טרם הכניסה לחדר הניתוח.

לאחר הניתוח

לאחר סיום הניתוח תשהה המטופלת כשעתיים במחלקת ההתאוששות על מנת לאפשר התעוררות איטית ובטוחה מהניתוח. לאחר מכן היא תועבר אל מחלקת האשפוז. מספר שעות לאחר מכן יסייעו לה לרדת ממיטתה ולשבת בכורסה.

התאוששות והחלמה מההליך

רוב המטופלות תשוחררנה מבית החולים כיומיים לאחר הניתוח.

ניתן לחזור לפעילות שגרתית שבועיים לאחריו.

כ- 10-14 יום ממועד הניתוח תוזמן המטופלת לביקורת אצל הרופא המנתח. בפגישה זו ידון עימה הרופא בתוצאות בדיקות המעבדה שהתקבלו. אם התברר כי קצות הגידול שהוסרו עדיין מכילות תאים סרטניים עלול להיות צורך בניתוח נוסף. אם נמצאו בלוטות לימפה נגועות עלול להיות צורך בטיפול כימותרפי או בטיפול ביולוגי (אנטי-הורמונלי).

על מטופלת שהתגלה אצלה גידול ממאיר בשד וסיימה את הטיפול הראשוני בגידול להיות במעקב רפואי משך כל ימי חייה מאחר שהיא נחשבת כבעלת סיכון יתר ללקות שוב במחלה.

בנוסף למעקב עצמי בבית יש לשים לב לכל שינוי חדש בשד כגון אדמומיות, דימום או תחושה שונה מהרגיל ולפנות לבדיקת כירורג מדי חצי שנה במהלך 5 השנים הראשונות לאחר ההחלמה. לאחר מכן על המטופלת לפנות לבדיקת רופא אחת לשנה.

אצל מטופלת שעברה ניתוח כריתת שד, הסיכון להישנות של הגידול הוא 3-5%. סיכויי ההישרדות של מי שעברה ניתוח כזה גבוהים מאוד ועומדים על למעלה מ- 90% במשך 10 שנים לאחר הניתוח.

ניתוח כריתת שד הוא הליך ניתוחי פולשני ולכן עלול להיות כרוך בסיכונים ובסיבוכים לרבות דימום, פגיעה ברקמות סמוכות לאזור הניתוח, זיהום, אובדן תחושה באזור השד ודלקת.

סיבוך לא שכיח הוא מוות של תאי העור באזור הניתוח ('נקרוזיס', necrosis). במקרה של נקרוזיס עלול להיות צורך בניתוח נוסף להטריית התאים.

סיבוכים בעקבות כריתת בלוטות בית השחי כוללים פגיעה עצבית בזרוע בה בוצעה הפעולה, הצטברות נוזלים המתרחשת בכ- 10% מהמקרים (תופעה המכונה בצקת לימפתית או לימפאדמה) וכן דלקת של ורידי היד (פלביטיס, phlebitis).

סיכונים הכרוכים בהרדמה

סיכונים שעלולים להיגרם בעקבות הרדמה כללית כוללים חסימה של נתיב האוויר כתוצאה מחנק, ירידה פתאומית בלחץ הדם והדופק וכן נזק לשיניים או למיתרי הקול עקב החדרת צינורות לקנה הנשימה.

במקרים נדירים ביותר תיתכן תגובה אלרגית לחומרי ההרדמה.

סיבוכים

עליית חום מעל 38 מעלות צלזיוס מחייבת פניה דחופה לרופא, למוקד החרום או לחדר המיון.

בכל מקרה של דימום מתמשך, אדמומיות או ניקוז של כמות ניכרת של נוזלים מאזור הניתוח יש לפנות לרופא המטפל על מנת לשלול התפתחות זיהום.