18 ינואר 2017 כ' טבת תשע"ז
מעודכן לתאריך  28.05.2012  באדיבות 

ניתוח כריתת גוש בשד (למפקטומי)

Lumpectomy

רופא מייעץ: ד"ר משה כרמון

מבוא

ניתוח זה יבוצע בעקבות גילוי ממצא ממאיר בדגימת
רקמה
שניטלה מהשד (
ביופסיה
).
על מנת למנוע התפשטות של
הגידול
לאיברי גוף נוספים יש צורך להסירו מרקמת השד.
בהתאם לגודל הממצא ואופיו יקבע האם יבוצע ניתוח חלקי (lumpectomy) הכולל את כריתת
הגוש
בלבד או ניתוח כריתה מלאה (mastectomy) במהלכו יוסר השד כולו.
ניתוח לכריתת
גוש
בשד הוא בדרך כלל השלב הראשון והמשמעותי בטיפול בסרטן השד, בנוסף בדרך כלל לטיפול כימותרפי,
טיפול קרינתי
או טיפול הורמונלי.
במרבית המקרים יעדיפו הן הרופא והן המטופלת לבצע את הניתוח המצומצם ביותר שניתן על מנת לכרות את הגוש, מבלי לפגוע בסיכויי הריפוי.
מחקרים רפואיים רחבי היקף בתחום הוכיחו כי אין כל יתרון רפואי משמעותי לכריתת השד בשלמותו על פני ניתוח להסרת הגוש הממאיר בלבד, כל עוד ניתן להוציא את כל הגידול הסרטני ואת כל
בלוטות
הלימפה הנגועות.
ההחלטה על היקף הניתוח תיקבע בהתאם לסוג הגידול, מידת חדירתו אל הרקמות, כלי הדם ודרכי הלימפה, מידת מעורבותם של איברי גוף נוספים בתהליך הסרטני, גודלו של השד ואופי רקמת השד. כמו כן תישקל העדפתה האישית של המטופלת.
כך, למשל,
גידול
קטן בשד קטן עלול לחייב כריתה מלאה בעוד שגידול זהה בשד גדול עשוי להתאים לכריתה חלקית.
עם זאת, ישנם מקרים מובהקים בהם אין בהם מקום רב לשיקול דעת בין סוגי הניתוחים השונים. מקרים אלו כוללים גידול בעל מספר מוקדים בשד וכן סוג נדיר של המחלה הנקרא '
סרטן
שד דלקתי' (Inflammatory Breast Carcinoma).
כמו כן, ניתוח חלקי אינו מומלץ במקרים הבאים:
  • גידול גדול (5 סנטימטרים ומעלה).
  • דירוג מחלה מתקדם (שלב 3).
  • שד קטן.
  • גידול שנמצא בפטמה או בעטרה.
  • גידול רב מוקדי.
  • מטופלת בעלת נטייה גנטית לסרטן השד.
  • מטופלת בעלת רקע רפואי הכולל מחלות דם תלויות קולגן.
 
מטופלות שאינן רוצות לעבור טיפולי קרינה וכן מטופלות שבוחרות להסיר את השד כולו יעדיפו לעבור ניתוח כריתה מלאה, שאינו מצריך טיפולי קרינה משלימים.
במקרים מסוימים בהם הגוש גדול מדי יחסית לגודל השד ואינו מאפשר כריתה חלקית ניתן להקטין אותו באמצעות מתן טיפול תרופתי טרם הניתוח הנקרא בעגה הרפואית טיפול ניאו-אג'ובנטי (Neoadjuvant), שלאחריו מתאפשרת כריתה חלקית בלבד.