23 מרץ 2017 כ"ה אדר תשע"ז
מעודכן לתאריך  31.03.2010  באדיבות ה 

זיהום בדרכי השתן אצל ילדים

(Urinary tract infection, children)

ילדים מתחת לגיל 3 חודשים

אם טרם מלאו 3 חודשים לילדכם ורופא הילדים ימצא שיש לו זיהום בדרכי השתן, הוא יטופל בדרך כלל בבית החולים על-ידי עירוי תוך ורידי (צינור המחובר ישירות לווריד) המכיל אנטיביוטיקה. באופן נורמלי, הילד צריך להחלים מהזיהום בדרכי השתן תוך 24-48 שעות.

ילדים מעל גיל 3 חודשים

אם ילדכם מבוגר יותר ויש לו זיהום בדרכי השתן וקיים חשש להתפתחות סיבוכים חמורים, יפנו אותו לבית חולים לצורך טיפול.
ילדים העלולים לפתח סיבוכים חמורים כתוצאה מהזיהום בדרכי השתן:
  • יש להם התקפי
    חום
    חוזרים של מעל 38 מעלות.
  • הם מיובשים.
  • הם מקיאים.
  • יש להם מחלה או מצב המשפיע על מערכת השתן.
  • יש היסטוריה של מחלת
    כליות
    במשפחתם.
 
לעתים יחליט הרופא לאשפז בבית חולים לצורך טיפול גם כשמדובר בילד שאין לו לכאורה סיכון לסיבוכים חמורים, אך מאידך גיסא, הוא צעיר מאוד.
אם הרופא מעריך שאין סיכון להתפתחות סיבוכים חמורים, או שהסיכון לכך נמוך, תוכלו לטפל בילד בביתכם. הזיהום מטופל על ידי מתן אנטיביוטיקה דרך הפה. כן ניתן לתת פרצטמול (כמו אקמול או דקסמול) להורדת
החום
ולשיפור ההרגשה הכללית.
לטיפול בזיהומים בדרכי השתן התחתונות נוטלים אנטיביוטיקה במשך 3 ימים, ולזיהומים בדרכי השתן העליונות – במשך 7 ימים. לילדים שאינם מסוגלים לבלוע טבליות או קפסולות ניתנת התרופה בצורת סירופ.
ילדכם אמור להחלים מזיהומים בדרכי השתן תוך 24-48 שעות, אבל מאוד חשוב לקחת את כל מנת האנטיביוטיקה שנרשמה להם. התנהלות אחרת עלולה לגרום לחזרת הזיהום.
ילדים מסויימים עלולים לחוות תופעות לוואי של האנטיביוטיקה אשר תחלופנה עם סיום נטילתה. תופעות לוואי אופייניות הן:
  • בחילות.
  • הקאות
    .
  • כאבי בטן.
  • שלשולים.
  • חוסר תיאבון.
 
שיעור נמוך מאוד מקרב הילדים, פחות מפרומיל, עלולים לפתח תגובה אלרגית חמורה לאנטיביוטיקה המכילה פניצילין.
  • אם ילדכם נוטל פניצילין ויש לו פריחה, נפיחות בידיים, ברגליים ובפנים ו/או קוצר נשימה – סורו לרופא בדחיפות.
 

עצירות

חשוב לטפל ללא דיחוי בעצירות אצל ילדים מאחר שעצירות היא
גורם סיכון
מרכזי להתפתחות זיהומים בדרכי השתן.
בדומה לתינוקות ולמבוגרים, גם ילדים הסובלים מעצירות צריכים בראש ובראשונה לשנות את מרכיבי התזונה שלהם. אם זה לא עוזר ניתן ליטול תרופות לקסטיביות (משלשלות). על-פי-רוב מנסים תחילה לשפר את המצב בעזרת משלשלים אוסמוטיים (סופחים מים וכך מגדילים את נפח המים בצואה). אם הם אינם עוזרים, ייטול הילד משלשלים מגרים (הגורמים לכיווץ שרירי המעי).
ילדים גדולים יותר חייבים לסגל לעצמם תזונה מאוזנת הכוללת פירות, ירקות ומזונות מדגנים מלאים כמו לחם מקמח מלא ופסטה.