26 מאי 2017 א' סיון תשע"ז
מעודכן לתאריך  01.09.2009  באדיבות ה 

אסתמה (קצרת) - מידע רפואי

Asthma

אבחון של אסתמה

לא קיימת דרך פשוטה לאבחן אסתמה. האבחון מתבצע על ידי רופא המשפחה, המברר פרטים בנוגע לסימפטומים ומבצע בחולה בדיקה גופנית.
הרופא מבקש פרטים על:
  • הרקע הרפואי של המטופל וההסטוריה של מצבים אלרגיים במשפחתו.
  • נסיבות הופעת הסימפטומים (כגון מתי והיכן הופיעו).
  • תרופות כלשהן שהמטופל לוקח.
  • סביבות העבודה והמגורים של המטופל.
  • חשיפה לעשן עקב עישון אקטיבי או פסיבי.

המידע יוכל לעזור בזיהוי גורמים אפשריים המפעילים את האסתמה. ברוב המקרים אין חולי אסתמה מזהים את הסימפטומים למחלה אלא אם כן כבר חוו התקף אסתמה. הסיבה לכך היא שמידת החסימה
בדרכי הנשימה
משתנה מאדם לאדם. 
הסימפטומים העשויים לסייע לרופא לאבחן אסתמה הינם "צפצופים" בזמן הנשימה, (אף שהיעדרם אינו פוסל את אפשרות קיומה של אסתמה) ועלייה בקצב הנשימה (
גידול
במספר שאיפות ונשיפות האוויר לדקה).

ספירומטריה Spirometry

במטרה להעריך את מידת התפקוד של הריאות מבוצעת בדיקת נשימה המכונה ספירומטריה.
מכשיר הספירומטר מודד 2 ערכים:
  1. נפח האוויר הננשף החוצה מהריאות במשך שנייה אחת המכונה FEV1 (forced expiratory volume in one second).
  2. נפח האוויר הכולל הננשף החוצה מהריאות FVC (forced vital capacity).
 
הערכים המתקבלים מושווים לערכים התקינים של אדם באותו הגיל ומכאן ניתן לראות אם מתקיימת חסימה של נתיבי האוויר.
לעיתים לאחר שנרשמה קריאה אחת נותנים לאותו אדם משאף מרחיב סימפונות במטרה לראות אם הנשימה שלו משתפרת. בשלב זה מתבצעת מדידה נוספת ובמידה שהערכים המתקבלים גבוהים בהרבה לאחר נטילת התרופה , הדבר עלול לאשר את האבחנה של מחלת האסתמה. 

בדיקת
היענות
דרכי האוויר

הבדיקה נועדה לבדוק אם
דרכי הנשימה
מגיבים כשהם באים במגע עם גורם משפעל. במהלך הבדיקה נותנים
היסטמין
או מטאכולין, חומרים הגורמים באופן מכוון לסימפטומים של אסתמה ולהצרות של דרכי הנשימה. לחילופין אצל ילדים משתמשים בפעילות גופנית כגורם משפעל.
בשלב הבא נושפים לתוך מכשיר הספירומטר לראות עד לאיזו מידה השתנו ערכי ה FEV1 והFVC בעקבות החשיפה לגורם משפעל. במידה שקיימת הפחתה משמעותית בערכים אלו, הדבר עלול להצביע על אסתמה.

בדיקת Peak expiratory flow rate test

ניתן לאשש את האיבחון באמצעות בדיקות אחדות ובהן בדיקת שיעור זרימת האוויר בשיא הנשיפה. בבדיקה משתמשים במכשיר הנקרא מד שיא הנשיפה (peak flow meter), המודד את כמות האוויר שניתן להוציא מהריאות. הממצא נרשם והנבדק מקבל תרופה המשמשת לטיפול באסתמה לטווח הקצר. הבדיקה מבוצעת שוב. תוצאה גבוהה יותר בבדיקה השנייה מאששת את אבחנת האסתמה.
המכשיר נייד ונוח לשימוש וגם ילדים מגיל 6 יכולים להשתמש בו מדי יום. הוא מומלץ לאנשים שאובחנו כסובלים מאסתמה בינונית עד קשה, לאנשים עם סימפטומים קלים אך יומיומיים או לאנשים עם סימפטומים המופיעים לעת לילה. השימוש במכשיר עוזר לבצע הערכה יומיומית של מצב האסתמה ולגלות אגב כך סימני התקף מוקדמים. איבחון מוקדם של התקפים, וטיפול בהם מבעוד מועד, מסייע במניעת אשפוזים.
כדי להשתמש במכשיר יש להגדיר ערך הנחשב לשיא אישי. תוצאת המדידה המראה פער גדול מ-20% מהשיא האישי בבדיקות שנערכו באותו היום, הינה עדות לאסתמה לא מאוזנת או להתקף קרוב. במקרים אלה יש לפנות לרופא המטפל. רצוי לנהל רישום של תוצאות המדידות באופן יומיומי, כדי לתעד כיצד מגיבים תסמיני האסתמה למצבים שונים.

בדיקות נוספות

חלק מהאנשים יזדקק לבדיקות נוספות המיועדות לאשר את האבחנה של מחלת האסתמה או לסייע באבחון מחלה אחרת.
אם מופיעים תסמינים שונים או נוספים של האסתמה, יש להפנות את המטופל לצילום רנטגן של בית החזה, שמטרתו שלילת מצבים אחרים של הריאה כמו
מחלת ריאה חסימתית כרונית
(
COPD
, מצב כרוני דומה לאסתמה שנגרם על ידי עישון), ברונכיאקטזיס (דלקתיות של דרכי הנשימה בריאות) או
סרטן
הריאה.

בדיקת הדלקתיות של הריאות

הבדיקות כוללות:
  • לקיחה של דגימת ליחה בכדי לבדוק אם קיים מצב דלקתי של הריאות.
  • מדידה של ריכוז תחמוצת החנקן בזמן נשיפה. רמה גבוהה שלתחמוצת החנקן יכולה להיות סימן לדלקת בדרכי הנשימה.
 

אסתמה המתפרצת כתוצאה מתרגול גופני

רופא המשפחה מסוגל לזהות אסתמה המופיעה בעקבות תרגול גופני בעזרת שאלות לגבי סימפטומים הקשורים לפעילות הגופנית. עם הסימפטומים נפוצים במקרה דנן יימנו
שיעול
(שמתחיל 6 עד 10 דקות לאחר הפעילות) ותחושת לחץ בבית החזה (המופיעה שעה עד שעתיים לאחר הפעילות).
הרופא גם יבקש מידע אודות תסמינים שאינם קשורים לפעילות גופנית כמו שיעול בלילה או תחושה של חוסר נשימה. כך יוכל אולי לשלול את האפשרות שהאסתמה נגרמה על-ידי חוסר איזון של המחלה ללא קשר לפעילות הגופנית שעליה דווח.
הרופא מבצע בדיקות נשימה באמצעות מדידות של שיעור זרימת האוויר בשיא הנשיפה. במידה שקשה לאבחן את האסתמה תבוצענה בדיקות נשימה אחרות בבית חולים כולל בדיקת תרגול גופני.

אסתמה תעסוקתית

החשד לאסתמה תעסוקתית מתעורר כאשר המטופל מדווח על תסמינים קלים יותר בעת חופשה או בימי היעדרות מסביבת העבודה. לעובדים במקצועות, תעשיות וענפי תעסוקה מסויימים יש סיכון גבוה יותר ללקות באסתמה תעסוקתית מאשר לעובדים אחרים. עם הנמצאים בסיכון גבוה נמנים:
  • צבעים.
  • אופים,קונדיטורים ועובדי תעשיית המזון המעובד.
  • אחיות.
  • עובדים במפעלים כימיים או עם חומרים כימיים.
  • אנשים שבאים במגע עם בעלי חיים.
  • רתכים.
  • ועוד.
 
במקרה של חשד לאסתמה תעסוקתית כדאי לבקש מהמטופל למדוד את שיעור זרימת האוויר בשיא הנשיפה במכשיר מסוג מד שיא נשיפה (peak flow meter) בזמן שהייתו במקום העבודה, מחוץ למקום העבודה ובזמן חופשה.
רופא המשפחה יכול להפנות את המטופל לרופא מומחה ברפואה תעסוקתית על מנת לאשר את האבחנה, או לבצע מבחנים נוספים המבררים אלרגיה או רגישות פוטנציאליות לחומרים מסוימים הידועים כגורמי אסתמה.

בדיקות אלרגיה

תבחיני עור או בדיקות דם מסוגלים לאשר אבחנה של אסתמה על רקע אלרגי כמו אלרגיה לקרדית אבק הבית, אבקנים של צמחים או אלרגיה למזונות מסוימים.