שיעול - מידע רפואי

שיעול הוא רפלקס שמטרתו לנקות את דרכי הנשימה מריר, מליחה, ממזון שנשאף בטעות או מחומרים הגורמים לגירוי דרכי הנשימה דוגמת אבק ועשן.

מבחינים בין שיעול יבש ושיעול רטוב (גדוש ליחה).

שיעול יבש מאופיין בתחושת דגדוג, גרד או גירוי קבוע בגרון ואינו כרוך בפליטת ליחה. שיעול יבש יתרחש כאשר מתפתחת דלקת ונפיחות בגרון ובדרכי הנשימה העליונות אך לא נוצרת ליחה. במצבי צינון ושפעת, המוח מתרגם את הנפיחות בגרון ובדרכי הנשימה העליונות כגוף זר שחדר לדרכי הנשימה ולכן גורם לשיעול, על מנת להוציאו.

שיעול רטוב מייצר ליחה ובאמצעותו מסלק הגוף את הליחה מהריאות ומדרכי הנשימה.

דרך נוספת לאבחן את סוג השיעול היא בהתאם לתקופת השיעול:

• שיעול חריף נמשך פחות מ- 3 שבועות.
• שיעול טורדני עלול להימשך 8-12 שבועות.
• שיעול כרוני נמשך מעל 8 שבועות.

שיעול הנגרם עקב שפעת או צינון חולף בדרך כלל תוך מספר ימים. מרבית מקרי השיעול חולפים לגמרי תוך כשבועיים.

הגורמים לשיעול

אצל רוב המשתעלים נובע השיעול עקב זיהום נגיפי בדרכי הנשימה הגורם לצינון, לשפעת או לדלקת סימפונות.

שיעול ממושך אצל מבוגרים עלול להיגרם עקב נזלת, עישון או נטילת תרופות מרשם כגון מעכביACE לטיפול במחלות לב מסוימות וביתר לחץ דם.

אצל ילדים עלול שיעול ממושך להצביע על זיהום חמור בדרכי הנשימה, כגון שעלת.

שיעול הנמשך מעל שבועיים דורש בירור רפואי.

משך השיעול תלוי בגורם. שיעול הנגרם עקב זיהום נגיפי יחלוף בדרך כלל מאליו תוך מספר ימים ואינו מחייב בירור או קבלת טיפול רפואי. רוב סוגי השיעול חולפים תוך 14 ימים.

שיעול יבש מאופיין בתחושת דגדוג, גרד או גירוי קבוע בגרון. בזמן השיעול לא נפלטת ליחה.

שיעול יבש עלול לגרום לכאב ובמקרים נדירים אף לסדיקת או שבירת צלע (אם השיעול חמור). כאב בצלעות בזמן השיעול עלול להצביע על דלקת ריאות או דלקת בקרום הריאה. אלו מצבים חמורים המחייבים קבלת טיפול רפואי.

שיעול רטוב הנגרם כתוצאה מזיהום בדרכי הנשימה גורם ליצירת ליחה, אשר תיפלט תוך כדי השיעול.

מתי לגשת לרופא?

• במידה שאדם משתעל למעלה מ- 14 יום או שמצבו מחמיר.
• אם מתפתח זיהום חיידקי משני שעלול להוביל למחלה קשה יותר כמו דלקת ריאות. סימפטומים אופייניים לדלקת ריאות כוללים נשימה שטחית ומהירה, צפצופים ושיעול גדוש בליחה שעלולה להיות צהובה, ירוקה או אף מוכתמת בדם.
• אם קיים חשד להדבקה בשעלת. שעלת מאופיינת בהתקפי שיעול שמסתיימים בשאיפת אוויר חדה בעלת צליל שרקני ייחודי (המכונה באנגלית ‘whoop’) ומכאן שם המחלה באנגלית (Whooping Cough).

הסימנים הבאים עלולים להצביע על מצבי חירום אצל ילדים:

• שיעול בזמן ההאכלה.
• שיעול עיקש המלווה בהוצאת ליחה.
• שיעול הנלווה למצבים כגון הזעת לילה או ירידה במשקל.
• שיעול אשר אינו משתפר או מחמיר עם הזמן.

מרבית מקרי השיעול נגרמים עקב זיהום נגיפי וחולפים מאליהם.

שיעול חריף

שיעול חריף יגרם לרוב עקב זיהום נגיפי בדרכי הנשימה העליונות לרבות שפעת, דלקת גרון, נזלת.

לעתים יתפתח שיעול חריף גם עקב זיהום נגיפי בדרכי הנשימה התחתונות כגון דלקת ריאות או דלקת סימפונות (ברונכיטיס).

במקרים נדירים עלול שיעול חריף להיות הסימן הראשון של מחלות כרוניות מסוימות.

שיעול כרוני

גורמים שכיחים לשיעול עיקש וממושך בקרב מבוגרים כוללים:

• עישון.
• דליפת נזלת אל החלק האחורי של האף והגרון. מצב זה נגרם פעמים רבות בעקבות דלקת אף (ריניטיס).
• ריפלוקס קיבתי (GERD). זרימה חוזרת של מזון ומיצי קיבה דרך שסתום הקיבה במעלה הוושט הגורמים לגירוי של קנה הנשימה ולשיעול. שיעול כרוני האופייני למצב זה ילווה בדרך כלל בצרבת ויופיע בסיום ארוחה.
• נטילת תרופות לטיפול במחלות לב וביתר לחץ דם מקבוצת מעכבי ACE גורמת לתופעת לוואי של שיעול יבש וטורדני בקרב מטופלים רבים.
• מחלת ריאות חסימתי כרונית (COPD). מחלה אשר פוגעת בתפקודי הריאות וגורמת להיצרות דרכי הנשימה ולהרס רקמת הריאה. שיעול חזק המלווה בכיח שאינו חולף הוא אחד הסימפטומים האופייניים למחלה.
  
  

אצל ילדים, סיבות שכיחות לשיעול כרוני כוללות:

• זיהום בדרכי הנשימה כגון ברונכיטיס או שעלת.
• אסתמה.
• ריפלוקס קיבתי.
  
  

במקרים נדירים עלול שיעול ממושך להיות סימפטום של מחלה חמורה לרבות סרטן ריאות, כשל לבבי, שחפת או תסחיף ריאה (מצב בו קריש דם נסחף בזרם הדם וחוסם עורק של הריאה). לעתים יהיה השיעול דמי.

במרבית המקרים יחלוף השיעול מאליו תוך מספר ימים, גם ללא טיפול.

שיעול שהחל בעקבות זיהום נגיפי ונמשך מעל שבועיים דורש בירור רפואי. הרופא יברר עם המטופל את עברו הרפואי, יתשאל אותו לגבי הסימפטומים מהם הוא סובל ובהתאם לצורך, יבצע בדיקה גופנית מקיפה.

לעיתים ימליץ הרופא על בדיקות נוספות כגון:

• צילום רנטגן של בית החזה.
• לקיחת דגימת ליחה על מנת לברר אם השיעול נגרם על ידי זיהום חיידקי המצריך נטילת טיפול אנטיביוטי.
• ספירומטריה. זוהי בדיקה להערכת תפקוד הריאות באמצעותה ניתן להעריך האם המטופל סובל ממחלה בדרכי הנשימה (דוגמת אסתמה) הגורמת לשיעול.
• תבחינים לאלרגיה שמטרתם לברר אם השיעול נגרם על ידי תגובה אלרגית.

במקרים מסוימים, כאשר הגורם לשיעול אינו ברור, יפנה רופא המשפחה את המטופל לרופא מומחה בטיפול במחלות ריאה.

שאיפת גוף זר

שיעול אצל ילדים עלול להיגרם בעקבות שאיפת גוף זר. זהו מצב חירום המחייב פנייה מיידית למוקד החרום או לחדר המיון הקרוב.

אין דרך מהירה להיפטר משיעול הנגרם על ידי זיהום נגיפי. השיעול יחלוף לאחר שמערכת החיסון תצליח להדוף את הנגיף.

ניתן לטפל בשיעול קצר מועד באמצעות שתייה חמה עם דבש ולימון. לדבש תכונות מרגיעות היות שהוא מצפה את הגרון ומרגיע את הגרד המגרה את רפלקס השיעול.

במקרה של שיעול עם ליחה מומלץ להשתמש במכשיר אדים קרים המגביר את רמת הלחות בחדר ומסייע לריכוך הליחה.

תרופות לטיפול בשיעול

קיימת עדות מועטה לכך שתרופות לטיפול בשיעול אכן יעילות, אף שחלק מהמרכיבים שלהן עשויים לעזור לטפל בסימפטומים הקשורים לשיעול דוגמת אף סתום או חום.

אנטיביוטיקה אינה מתאימה לטיפול בשיעול מאחר שהיא יעילה נגד זיהום חיידקי ואילו הרקע לשיעול הוא בדרך כלל נגיפי. טיפול אנטיביוטי ידרש בדרך כלל רק במקרה של זיהום משני (לדוגמה, התפתחות דלקת ריאות).

אין ליטול תרופה לטיפול בשיעול במשך יותר משבועיים.

תרופות מסוימות לטיפול בשיעול מכילות פראצטמול. יש להימנע ממינון יתר שעלול להיגרם משילוב של נטילת פראטצטמול להורדת חום עם תרופה להקלה על שיעול.

חלק מהסירופים להקלה על שיעול מכילים סוכר. חולי סוכרת צריכים להקפיד לבחור סירופ נטול סוכר.

טיפול בשיעול אצל ילדים

מאז שנת 2008 אוסר משרד הבריאות הישראלי על מכירת תרופות לטיפול בשיעול לילדים מתחת לגיל שנתיים ללא מרשם רופא.

מחקרים רבים שנערכו בנוגע ליעילות תרופות נגד שיעול ללא מרשם בקרב ילדים לא הוכיחו באופן ברור את יעילותן.

מומלץ להימנע ממתן סירופים נגד שיעול הנמכרים ללא מרשם רופא לילדים מתחת לגיל 6 מאחר שהשימוש בתרופות אלו עלול לגרום לתופעות לוואי הכוללות אלרגיה, הפרעות בקצב הלב (לאחר מתן תרופות להפחתת גודש) ואף הזיות (בעקבות מתן אנטיהיסטמינים).

רצוי להתייעץ עם רופא הילדים או עם רוקח לגבי תכשירים טבעיים להקלה על שיעול המכילים צמחי מרפא כגון קורנית, אורן וסמבוק שחור. אין לתת מוצרים המכילים דבש לתינוקות מתחת לגיל שנה. אין לתת לילדים תכשירים טבעיים המיועדים למבוגרים.

תרופות להקלה על שיעול

התכשירים נחלקים ל 3 קבוצות עיקריות:

• תכשירים מכייחים הניתנים במקרה של שיעול רטוב עם ליחה.
• תכשירים מדכאי שיעול להקלה על שיעול יבש.
• סירופים וכדורים לפירוק הליחה (מוקוליטים).

תכשירים מכייחים

חומרים מכייחים מקלים על הוצאת הליחה מדרכי הנשימה באמצעות השיעול. אלו כוללים גואיפנאזין, אמוניום כלוריד, סודיום ציטראט ואיפקק.

חלק מהחומרים המכייחים נמצאים כרכיב בודד בתרופות להקלה על שיעול ואילו אחרים נמצאים בשילוב עם מרכיבים אחרים.

תכשירים מדכאי שיעול

חומרים מדכאי שיעול מסוג דקסטרומתורפאן או אנטי-היסטמינים פועלים על המוח ומפחיתים את רפלקס השיעול. אלו נועדו להקלה על שיעול יבש בלבד.

חלק מהתכשירים הללו עלולים לגרום לתופעות לוואי הכוללות נמנום, עצירות, יובש בפה בלבול ועצבנות.

תכשירים המכילים אנטי-היסטמינים עלולים לפגוע ביעילותן של תרופות אחרות (לדוגמה, תרופות נוגדות דיכאון).

יש להיוועץ עם הרופא המטפל טרם קבלת החלטה על נטילת תרופות לדיכוי השיעול.

תכשירים לפירוק הליחה (מוקוליטים)

תרופות אלו מפחיתות את צמיגות הליחה על ידי שבירת המבנה הכימי שלה וניתנים כאשר למטופל יש הרבה ליחה והוא מתקשה לפנותה.

קיימים שילובים שונים של תרופות להקלה על שיעול הכוללים חומר מדכא שיעול עם מפחית גודש, מפחיתי גודש עם אנטי-היסטמינים וכן מפחית גודש, אנטיהיסטמין וחומר מכייח.

אין עדויות לכך ששילוב הרכיבים מגביר את יעילות הטיפול. ברוב המקרים יחלוף השיעול מאליו גם ללא טיפול.

תכשירים המכילים מספר חומרים פעילים עלולים לגרום לתופעות לוואי שונות הכוללות יובש בפה, סחרחורת, ראייה מטושטשת, קושי בהטלת שתן ונמנום.

רצוי להתייעץ עם הרופא המטפל או עם הרוקח טרם קבלת החלטה על נטילת תרופה להקלה על שיעול.

ברפואה משלימה אפשר לטפל בנזלת באמצעות צמחי מרפא, דיקור ושילוב ביניהם:

• צמחי מרפא - פורמולות צמחים המסייעות בהפחתת שיעול ומניעתו, מתוך התאמת הצמחים לסוג השיעול: שיעול יבש, שיעול לח ואחרים.
• דיקור - דיקו רמתאים לטיפול בסוגי שיעול רבים, ומסייע בהקלה עליהם ואף להלחמה מהם.
• שילוב בין צמחי מרפא לדיקור מעצים את תוצאות הטיפול.

רפואה משלימה לטיפול בשיעול אצל ילדים

שיעול יכול להופיע אצל ילדים בכל מיני צורות, משיעול כתוצאה ממחלה וירלית או חיידקית, דרך אסטמה, תגובה אלרגית, ועד לנוכחות כרונית של לחות וליחה בדרכי הנשימה. המטפל ירצה לאבחן אם השיעול יבש, ליחתי, נחבני, מלוווה בצפצופי נשימה או סוג אחר של שיעול, ולאחר האבחון יתמקד הטיפול בהרגעת השיעול, לצד התמקדות בגורם ובשורש הבעיה.

אפשר לטפל בשיעול אצל ילדים באמצעות רפלקסולוגיה ונטורופתיה:

• רפלקסולוגיה - הרפלקסולוגיה מפעילה את המערכת הפרה-סימפתטית, ובכך עוזרת להרגעת מערכת העצבים. הרפלקסולוגיה עוזרת לייעל את מערכות הפינוי וביניהן את מערכת הנשימה, וכן עוזרת לטפל ולהקל במצב של שיעול מגורה/ליחתי/יבש.
• נטורופתיה - הטיפול התזנתי בשיעול יתמקד בעזרה בהפחתת ייצור ליחה ובהוצאתה ממערכת הנשימה. הגברת הצריכה של מזונות מפחיתי ליחה המסייעים לכיוח, יחד עם הפחתה בצריכת מזונות מגבירי ליחה. יש חשיבות לצריכת מזונות שיסייעו לחיזוק מערכת החיסון והנשימה.