22 ינואר 2017 כ"ד טבת תשע"ז
מעודכן לתאריך  03.06.2012  באדיבות ה 

שיעול

(Cough)

טיפול

אין דרך מהירה להיפטר משיעול הנגרם על ידי זיהום נגיפי. השיעול יחלוף לאחר שמערכת
החיסון
תצליח להדוף את הנגיף.
ניתן לטפל בשיעול קצר מועד באמצעות שתייה חמה עם דבש ולימון. לדבש תכונות מרגיעות היות שהוא מצפה את
הגרון
ומרגיע את הגרד המגרה את
רפלקס
השיעול.
במקרה של שיעול עם ליחה מומלץ להשתמש במכשיר אדים קרים המגביר את רמת הלחות בחדר ומסייע לריכוך הליחה.

תרופות לטיפול בשיעול

קיימת עדות מועטה לכך שתרופות לטיפול בשיעול אכן יעילות, אף שחלק מהמרכיבים שלהן עשויים לעזור לטפל בסימפטומים הקשורים לשיעול דוגמת אף סתום או
חום
.
אנטיביוטיקה אינה מתאימה לטיפול בשיעול מאחר שהיא יעילה נגד זיהום חיידקי ואילו הרקע לשיעול הוא בדרך כלל נגיפי. טיפול אנטיביוטי ידרש בדרך כלל רק במקרה של זיהום משני (לדוגמה, התפתחות
דלקת ריאות
).
אין ליטול תרופה לטיפול בשיעול במשך יותר משבועיים.
תרופות מסוימות לטיפול בשיעול מכילות פראצטמול. יש להימנע ממינון יתר שעלול להיגרם משילוב של נטילת פראטצטמול להורדת חום עם תרופה להקלה על שיעול.
חלק מהסירופים להקלה על שיעול מכילים סוכר. חולי
סוכרת
צריכים להקפיד לבחור סירופ נטול סוכר.

טיפול בשיעול אצל ילדים

מאז שנת 2008 אוסר משרד הבריאות הישראלי על מכירת תרופות לטיפול בשיעול לילדים מתחת לגיל שנתיים ללא מרשם רופא.
מחקרים רבים שנערכו בנוגע ליעילות תרופות נגד שיעול ללא מרשם בקרב ילדים לא הוכיחו באופן ברור את יעילותן.
מומלץ להימנע ממתן סירופים נגד שיעול הנמכרים ללא מרשם רופא לילדים מתחת לגיל 6 מאחר שהשימוש בתרופות אלו עלול לגרום לתופעות לוואי הכוללות אלרגיה, הפרעות בקצב הלב (לאחר מתן תרופות להפחתת גודש) ואף הזיות (בעקבות מתן אנטיהיסטמינים).
רצוי להתייעץ עם רופא הילדים או עם רוקח לגבי תכשירים טבעיים להקלה על שיעול המכילים צמחי מרפא כגון קורנית, אורן וסמבוק שחור. אין לתת מוצרים המכילים דבש לתינוקות מתחת לגיל שנה. אין לתת לילדים תכשירים טבעיים המיועדים למבוגרים.

תרופות להקלה על שיעול

התכשירים נחלקים ל 3 קבוצות עיקריות:
  • תכשירים מכייחים הניתנים במקרה של שיעול רטוב עם ליחה.
  • תכשירים מדכאי שיעול להקלה על שיעול יבש.
  • סירופים וכדורים לפירוק הליחה (מוקוליטים).
 

תכשירים מכייחים

חומרים מכייחים מקלים על הוצאת הליחה מדרכי הנשימה באמצעות השיעול. אלו כוללים גואיפנאזין, אמוניום כלוריד, סודיום ציטראט ואיפקק.
חלק מהחומרים המכייחים נמצאים כרכיב בודד בתרופות להקלה על שיעול ואילו אחרים נמצאים בשילוב עם מרכיבים אחרים.

תכשירים מדכאי שיעול

חומרים מדכאי שיעול מסוג דקסטרומתורפאן או אנטי-היסטמינים פועלים על המוח ומפחיתים את רפלקס השיעול. אלו נועדו להקלה על שיעול יבש בלבד.
חלק מהתכשירים הללו עלולים לגרום לתופעות לוואי הכוללות נמנום,
עצירות
, יובש בפה בלבול ועצבנות.
תכשירים המכילים אנטי-היסטמינים עלולים לפגוע ביעילותן של תרופות אחרות (לדוגמה, תרופות נוגדות
דיכאון
).
יש להיוועץ עם הרופא המטפל טרם קבלת החלטה על נטילת תרופות לדיכוי השיעול.

תכשירים לפירוק הליחה (מוקוליטים)

תרופות אלו מפחיתות את צמיגות הליחה על ידי שבירת המבנה הכימי שלה וניתנים כאשר למטופל יש הרבה ליחה והוא מתקשה לפנותה.
קיימים שילובים שונים של תרופות להקלה על שיעול הכוללים חומר מדכא שיעול עם מפחית גודש, מפחיתי גודש עם אנטי-היסטמינים וכן מפחית גודש, אנטיהיסטמין וחומר מכייח.
אין עדויות לכך ששילוב הרכיבים מגביר את יעילות הטיפול. ברוב המקרים יחלוף השיעול מאליו גם ללא טיפול.
תכשירים המכילים מספר חומרים פעילים עלולים לגרום לתופעות לוואי שונות הכוללות יובש בפה, סחרחורת, ראייה מטושטשת, קושי בהטלת
שתן
ונמנום.
רצוי להתייעץ עם הרופא המטפל או עם הרוקח טרם קבלת החלטה על נטילת תרופה להקלה על שיעול.