כאב גרון - מידע רפואי

הקדמה

כאב גרון, מצב המכונה גם פרינגיטיס, הוא בדרך כלל סימפטום של זיהום חיידקי או נגיפי דוגמת שפעת. בכשליש מהמקרים, הגורם למצב אינו ידוע. סימפטומים נוספים נלווים פעמים רבות לכאב גרון. אלו כוללים נזלת, כאב ראש, כאבי שרירים ושיעול.
יש להבדיל בין דלקת הלוע לבין דלקת שקדים (“טונסיליטיס") ודלקת גרון (“לרינגיטיס").

דלקת שקדים (“טונסיליטיס") היא סוג מסויים של דלקת הלוע שנגרמת גם היא על ידי נגיפים שונים וכן על ידי חיידקים אשר הנפוץ בהם הוא סטרפטוקוק A.
דלקת גרון (“לרינגיטיס") היא דלקת הכוללת את מיתרי הקול ומאופיינת בכאב גרון וצרידות.

שכיחות

כאב גרון הוא מצב שכיח. מרבית האוכלוסייה סובלת מכאב גרון פעמיים עד שלוש פעמים כל שנה. המצב שכיח בעיקר בקרב ילדים ומתבגרים, ככל הנראה מאחר שמערכת החיסון שלהם עדיין מתפתחת ולכן הם רגישים יותר.

איך לטפל בכאבי גרון?

מרבית המקרים אינם חמורים וחולפים גם ללא טיפול רפואי לאחר 3-7 ימים. ב- 85% מהמקרים, הסימפטומים יחלפו תוך שבוע.

הטיפול המקובל כולל תכשירים להקלה על הכאב (המכילים פראצטמול או איבופרופן) וכן שימוש בלכסניות מציצה לחיטוי ולאלחוש מקומי של הגרון הכואב (כגון קלגרון או סטרפסילס).

אצל אנשים הסובלים מכשלים במערכת החיסון (לרבות חולי איידס ואנשים המקבלים טיפולים תרופתיים מסוימים) עלול כאב הגרון להחמיר ולהתפתח לכדי זיהום חמור יותר. אנשים הנמצאים בקבוצות סיכון צריכים לפנות לקבלת טיפול רפואי מיד עם הופעת הכאב בגרון.

סימפטומים אופייניים לכאב גרון כוללים:

שקדים נפוחים. השקדים הם שתי בלוטות קטנות הנמצאות בחלקו האחורי של הגרון, מאחורי הלשון.

• הגדלה ורגישות של בלוטות בצוואר.
• קשיי בליעה.
  
  

לעתים יתכנו סימפטומים נוספים כגון חום גבוה (מעל 38 מעלות צלזיוס), כאבי שרירים, כאב ראש, עייפות, שיעול ונזלת.

אופי הסימפטומים יקבע בהתאם לגורם לכאב הגרון.

מתי יש לפנות לרופא?

• חום גבוה אשר אינו יורד גם לאחר נטילת תרופות להורדת חום.
• כאשר אין שיפור בסימפטומים לאחר שבועיים רצופים.
• אם כאב הגרון מופיע בתדירות גבוהה ואינו מגיב לטיפול במשככי כאב דוגמת פראצטמול.

במקרים הבאים יש לפנות לקבלת טיפול רפואי מיידי:

• קשיי נשימה.
• קושי בבליעת רוק ונוזלים או קושי לפתוח את הפה.
• ריור מוגבר.
• קושי לדבר ולהשמיע קול.
• כאב חמור.

כאב גרון חמור וחום גבוה עלולים להיות סימפטומים של מצבים רפואיים אחרים המחייבים קבלת טיפול רפואי כגון אפיגלוטיטיס (דלקת מכסה הגרון) או דלקת שקדים מוגלתית (Quinsy) הגורמת למורסה (אבסס) בין החלק האחורי של השקד והחך.

מחלות נגיפיות רבות דוגמת צינון ושפעת גורמות לסימפטומים הכוללים גם כאב גרון, וכך גם מחלות חיידקיות מסוימות. כאשר הזיהום נובע ממקור חיידקי, בדרך כלל מדובר בחיידק ממשפחת הסטרפטוקוקוס.

החיידק או הנגיף גורם לנפיחות ולדלקת המתבטאים בכאב גרון.

כאב גרון יכול להיגרם גם עקב סיבות שאינן זיהומיות הכוללות:

• גירוי בגרון הנגרם כתוצאה מעישון סיגריות או שתיית אלכוהול.
• זרימה חוזרת (ריפלוקס) של נוזל מהקיבה לוושט.
• קדחת השחת.
• סרטן (נדיר מאד).

קבוצות סיכון

אנשים שמערכת החיסון שלהם חלשה עקב מחלות מסוימות או קבלת טיפול רפואי נמצאים בסיכון יתר לפתח סיבוכים עקב כאב גרון ולכן זקוקים לקבלת טיפול רפואי מתאים.

על אנשים הנמצאים בקבוצות הסיכון המפורטות להלן לפנות לקבלת טיפול רפואי מיד עם הופעת הסימפטומים הראשונים:

• חולי איידס או נשאים של נגיף HIV.
• חולי לוקמיה.
• אנשים הסובלים מתפקוד לקוי של הטחול או אנשים לאחר כריתת טחול.
• הלוקים באנמיה אפלסטית (אנשים שמוח העצם שלהם אינו מייצר די כדוריות דם).
• מטופלים בכימותרפיה.
• אנשים הנוטלים תרופות מדכאות חיסון (לרבות אנשים לאחר השתלת אברים).
• מטופלים בתרופות ליתר פעילות של בלוטת התריס.
• מטופלים בתרופות מסוימות בדלקת מפרקים שגרונית.

אין להפסיק ליטול תרופות מרשם טרם התייעצות עם הרופא המטפל.

אלא אם הכאב נמשך למעלה משבועיים, בדרך כלל אין צורך לאבחן את המצב.

סימפטומים הכוללים חום גבוה, כאב חזק בגרון ונפיחות בבלוטות הלימפה בצוואר ללא נזלת או שיעול אופייניים לדלקת גרון ממקור חיידקי.

אם קיים חשד לדלקת גרון חיידקית יפנה הרופא לביצוע משטח גרון שמטרתו זיהוי הגורם המזהם. במידה שהתשובה חיובית תיבדק גם הרגישות של החיידקים לאנטיביוטיקה מסוגים שונים על מנת להתאים את הטיפול המיטבי.

קיימות ערכות מהירות לאיתור חיידקים מסוג סטרפטוקוקוס הניתנות לרכישה בבתי המרקחת ללא מרשם רופא. ניתן לבצע בדיקה זו ולפעול בהתאם לתוצאותיה עד לקבלת התשובה המוסמכת של משטח הגרון מהמעבדה.

אם הרופא חושד כי הגורם לכאב הגרון היא מחלת הנשיקה (מונונוקליאוזיס) הוא יפנה את המטופל לביצוע בדיקת דם לאיתור נוגדנים לנגיף. בהתאם לתוצאות הבדיקה יוחלט על המשך הטיפול.

אם הסימפטומים הנלווים לכאב הגרון חמורים במיוחד עלול הרופא להפנות את המטופל לקבלת טיפול בבית החולים (בפרט עבור מטופלים הנמצאים בקבוצות סיכון לסיבוכים או אם קיים חשש כי כאב הגרון נגרם עקב מצב רפואי אחר הדורש בירור).

כאבי גרון לרוב אינם חמורים וחולפים מאליהם תוך 3-7 ימים. ניתן ליטול משככי כאב דוגמת אקמול או דקסמול (פראצטמול) או ארטופן, נורופן ואדוויל (איבופרופן).

אין לתת איבופרופן לאנשים הסובלים או שסבלו בעברם מכיב פפטי, מבעיות כבד או ממחלת כליות. אין לתת אספירין לילדים מתחת לגיל 16.

המלצות נוספות

• הימנעות משתיית משקאות חמים מדי העלולים לגרות את הגרון.
• אכילת מזונות קרירים ורכים וכן שתיית משקאות חמימים עשויה להקל על הסימפטומים.
• מבוגרים וילדים גדולים יכולים להקל על הכאב באמצעות לכסניות מציצה או מציצת קוביות קרח. לילדים קטנים ניתן להציע קרטיב.
• גרגור תמיסה של מלח ומים פושרים.
• הימנעות מעישון ומשהייה בסביבת מעשנים.

אנטיביוטיקה

בדרך כלל, השימוש באנטיביוטיקה אינו מומלץ לטיפול בכאב גרון עקב הסיבות המפורטות:

• רוב כאבי הגרון אינם נגרמים מזיהום חיידקי אלא מזיהום נגיפי. אנטיביוטיקה יעילה נגד זיהום חיידקי בלבד.
• גם כאשר הגורם חיידקי, לא הוכח שאנטיביוטיקה יעילה יותר להקלה על חומרת הכאב אך היא עלולה לגרום לתופעות לוואי שונות.
• שימוש יתר באנטיביוטיקה לטיפול במכאובים קלים עלול לפגוע ביעילותה לטפל במצבים מסכני חיים עקב התפתחות עמידות של החיידקים לאנטיביוטיקה.

במקרים הבאים, כדי להימנע מסיבוכים שעלולים להיגרם עקב זיהום בחיידק מסוג סטרפטוקוקוס, ירשום הרופא טיפול אנטיביוטי:

• חולים הסובלים מכשל בתפקוד מערכת החיסון ונמצאים בקבוצות סיכון להתפתחות סיבוכים.
• עבר רפואי של מחלת לב או קדחת שגרונית (rheumatic fever). הדבקה בסטרפטוקוקוס עלולה לגרום לכאב במפרקים ולנזק לשריר הלב. כמו כן יתכן נזק כלייתי המתפתח כשבועיים עד חודש מתחילת הדלקת.
• זיהומים חוזרים הנגרמים על ידי חיידק מסוג סטרפטוקוקוס.
• חשד למורסה בגרון המתבטאת בריור מוגבר או בקושי לפתוח את הפה.

הטיפול האנטיביוטי המקובל כולל מתן תרופה ממשפחת הפניצילין במשך 10 ימים. יש לסיים את כל המנה ולא להפסיק את הטיפול גם אם חל שיפור בסימפטומים.

לאנשים אשר אלרגיים לפניצילין תינתן תרופה ממשפחת המקרולידים (לדוגמה, אריתרומיצין).

ניתוח לכריתת השקדים (טונסילקטומי)

במקרים מסוימים יופנו מטופלים (בעיקר ילדים) אשר סובלים מהתלקחויות חוזרות של דלקת גרון להליך ניתוחי להסרת השקדים.

אין הוכחה לכך שהליך זה, הכרוך לעתים בסיבוכים, אכן מפחית את תדירות כאב הגרון ולכן הוא אינו מומלץ כטיפול שגרתי.

כאב גרון מתמשך

כאב גרון הנמשך שלושה עד ארבעה שבועות עלול להצביע על מצב רפואי אחר הגורם לו. מצב זה דורש בירור נוסף ולכן יפנה הרופא את המטופל לבדיקות נוספות.

מונונוקלאוזיס (מחלת הנשיקה, קדחת הבלוטות)

אצל אנשים בגילאי 15-25, כאב גרון מתמשך עלול להצביע על הדבקה במונונוקלאוזיס זיהומי. זוהי מחלה נגיפית שעלולה לגרום לסימפטומים אופייניים במשך כשישה שבועות, לרבות לכאב גרון.

במרבית המקרים נגרמת המחלה כתוצאה מחשיפה לנגיף אפשטיין-באר (EBV). הזיהום גורם תסמיני חום, כאב גרון, נפיחות בבלוטות הלימפה ועייפות.

סרטן

כאב גרון מתמשך עלול להיות סימפטום של סוגים מסוימים של סרטן לרבות סרטן הלוע. סרטן זה נדיר ומתפתח בעיקר בקרב אנשים לאחר גיל חמישים.

כאב גרון נגרם בדרך כלל עקב זיהום חיידקי או נגיפי. קשה מאד להימנע מזיהומים אלו. ניתן למנוע את התפשטות והחמרת הזיהום על ידי האמצעים המפורטים להלן:

• נטילה תכופה של הידיים עם מים חמימים וסבון, בעיקר לאחר מגע עם מזון וטרם כל מגע עם הפה או האף.
• שיעול או עיטוש לתוך מפית או נייר בלבד.
• שמירה על נקיון המשטחים בבית.
• אין לחלוק כלי אוכל או שתיה עם אנשים חולים.
• שימוש במגבות נייר חד פעמיות.

מעשנים נוטים לסבול יותר מגירויים בגרון בהשוואה לאנשים שאינם מעשנים. הפסקת עישון עשויה להפחית את הגירוי בגרון ולחזק את מערכת החיסון.

ברפואה משלימה אפשר לטפל בכאב גרון באמצעות צמחי מרפא, דיקור, רפלקסולוגיה והומאופתיה:

• צמחי מרפא - פורומולות צמחים המסייעות להפחתת הכאבים בגרון.
• דיקור - דיקור יכול להפחית ואף למנוע כאבי גרון אקוטיים ומתמשכים.
• שילוב בין צמחי מרפא לדיקור מעצים את תוצאות הטיפול.

רפואה משלימה לטיפול בכאב גרון אצל ילדים

במקביל לטיפול התרופתי, אפשר לטפל בכאב גרון אצל ילדים באמצעות דיקור וצמחי מרפא, בין אם כאב הגרון הוא על רקע וירלי ובין אם על רקע חיידקי:

• רפלקסולוגיה - הרפלקסולוגיה משפרת את זרימת הדם, ובכך מחזקת את מערכת החיסון של גוף-נפש האדם. הרפלקסולוגיה עוזרת למניעת "מחלות חורף", ומתאימה לטיפול ולהקלה במצב של כאב גרון אקוטי ו/או גרוני.