29 מאי 2017 ד' סיון תשע"ז

מגזין אנטיאוקסידנטים

ד"ר רונית אנדוולט , אריאל אשל, M.Sc

סלניום

כמויות נאותות של סלניום מפחיתות סיכון ללקות בסרטן הערמונית. תוספי סלניום עשויים לשפר ספירת זרע. כמויות סלניום נמוכות עלולות לתרום לכשל בפעילות הלב ולהחמרת טרשת עורקים.

סלניום הוא יסוד כימי המעורב במספר תהליכים חיוניים שמתרחשים בגוף האדם, תוך כדי שילובו בחלבונים שהגוף יוצר ומכונים סלנו- פרוטאינים. עד כה זוהו 25 חלבונים כאלו והם כוללים פרוקסידאז שיש לו תכונות נוגדות
דלקת
ומגנות על קרום התא מנזק של רדיקלים חופשיים, דאיודינאז שמעורב בייצור
הורמון
התירואיד וכן חלבונים המעורבים בשעתוק ותיקון
החומר הגנטי
.
הסלניום מתפקד כאנטיאוקסידנט בייחוד בשילוב עם ויטמין E.
סלניום מצוי בקרקע ומצטבר בצמחים שמהם אנו ניזונים או בבעלי חיים שניזונו מצמחים. מקורות טובים כוללים שמרים, חמאה, אגוזי ברזיל, דגים (מקרל, טונה, הרינג), פירות ים,
כבד
ובשר, שום, דגנים מלאים וגרעיני חמנייה. כמות הסלניום בירקות תלויה בכמות הסלניום המצויה באדמה בה הם גדלים.
נמצא כי אנשים בעלי רמות נמוכות מידי של סלניום לוקים במקרים רבים בדלקת פרקים שגרונית ואף בסוגים מסוימים של מחלת הסרטן. מחקרים הראו שמחסור או כמויות נמוכות של סלניום מהווים
גורם סיכון
לתמותה מסרטן.

סלניום והפחתת סיכון ללקות בסרטן

הקשר בין סלניום ובין הסיכון ללקות במחלות סרטניות נחקר רבות בשנים האחרונות. במקרה של
סרטן הערמונית
הצטברו ראיות ברורות לכך שכמויות נאותות מפחיתות סיכון ללקות במחלה. הדבר הגיוני לאור העובדה שסלניום מעורב ביצירת
טסטוסטרון
שהוא מסדיר חשוב של תפקודי בלוטת הערמונית. צריכת כמות יומית של 200 מיקרוגרם סלניום (משמרים) עשויה להפחית סיכון כדי שני שליש. יחד עם זאת חייבים לציין כי נתון מרשים זה התקבל בקבוצת ניסוי בה חלק מהנעקבים החלו את הניסוי עם רמות סלניום נמוכות בגופם.
במחקר מדעי נטלו המשתתפים במשך 8 שנים כמות יומית של 100 מיקרוגרם סלניום ליום, 20 מיליגרם
אבץ
, 120 מיליגרם ויטמין C, 30 מיליגרם ויטמין E ו-6 מיליגרם בטא-קרוטן. התוצאות הראו שאנשים שהיו בעלי מדד PSA (סמן ביולוגי להתפתחות
סרטן
ערמונית) תקין בתחילת הניסוי הפחיתו משמעותית סיכון, אבל אלו שהיו בעלי מדד PSA גבוה לא הושפעו.
יחד עם זאת מחקר אחר בו נטלו המשתתפים 200 מיקרוגרם סלניום משך 5.5 שנים לא הראה השפעה על אלו שהיו בעלי מדד PSA תקין בתחילת הניסוי.
שני מחקרים הסיקו שנטילת 200 מיקרוגרם סלניום ליום עשויה להפחית סיכון לסרטן המעי הגס אבל מחקרים אחרים לא הצליחו לבסס זאת.
השערות הנוגעות לכך שנטילת סלניום מפחיתה סיכון לסרטן העור לא בוססו, ולמעלה מזאת, מחקר רחב היקף הראה שנטילת כמויות יומיות משמעותיות של סלניום עלולה להעלות סיכון לקרצינומת תאי קשקש ולסוג נוסף של סרטן עור מטיפוס שאינו מלנומה.
עם זאת מחקר מדעי הצליח להראות שנטילת סלניום על ידי אנשים שלקו בסרטן העור משפרת את מצבם ומפחיתה סיכון להתפתחות סוגי סרטן נוספים, בייחוד אצל אלו שרמת הסלניום בגופם בתחילת הניסוי הייתה ירודה.
אף כי ברור שיש לסלניום תפקיד הקשור לתהליכי תיקון של
חומר גנטי
פגום וכן הוא מהווה מנטרל טוב של רדיקלים חופשיים, עדיין לא נמצאו די ראיות כדי לבסס טענה גורפת אודות יעילותו במניעת סרטן.
גרעיני חמניה
מחקרים הראו שמחסור או כמויות נמוכות של סלניום מהווים גורם סיכון לתמותה מסרטן.

סלניום ומחלות לב וכלי דם

מספר מחקרים מדעיים הצליחו להראות קשר סטטיסטי בין הסיכון ללקות במחלות לב וכלי דם ובין שיעורי הסלניום בגוף. כמויות סלניום נמוכות עלולות לתרום לכשל בפעילות הלב ולהחמרת
טרשת עורקים
. יחד עם זאת טרם נמצאה עדות חותכת לכך שסלניום מגן ממחלות לב וכלי דם ועדיין לא פורסם שום מחקר שהוכיח שנטילת סלניום תשפיע על מהלכה של מחלת לב או תגן מהתקף לב.
כאשר סלניום משולב עם ויטמין E ובטא-קרוטן הוא עשוי לתרום להפחתת הכולסטרול הרע (LDL) אך אצל בעלי כולסטרול גבוה המטופלים בתרופות להורדת כולסטרול הוא עלול להפריע לפעולתן של התרופות הללו.

כמה לקחת

על פי רשויות הבריאות בארה"ב הדרישות היומיות של סלניום הן:
  • ילדים בגילאי 1-3: 20 מיקרוגרם.
  • ילדים בגילאי 4-8: 30 מיקרוגרם.
  • ילדים בגילאי 9-13: 40 מיקרוגרם
  • נוער בגילאי 14-18: 55 מיקרוגרם.
  • בוגרים, מגיל 19 ומעלה: 55 מיקרוגרם.
  • נשים
    בהריון
    : 60 מיקרוגרם.
  • נשים מניקות: 70 מיקרוגרם.
 
במדינות אירופה המערבית מקובל גבול עליון של 300 מיקרוגרם סלניום ליום למבוגר ו- 60 מיקרוגרם לילדים בגילאי 1-3. נטילה של כמויות עודפות עלולה להוביל לבעיות עור, נשירת שיער וציפורניים ואף לנזק עצבי הכולל אבדן תחושה ובמקרים קיצוניים שבץ.
מחקרים מצאו שאנשים הנוטלים 200 מיקרוגרם סלניום ליום לתקופה העולה על 7 שנים העלו בצורה משמעותית את הסיכון ללקות
בסוכרת
מסוג 2. אין ליטול לאורך זמן כמויות העולות על הכמות היומית המומלצת ללא התייעצות עם רופא.

שום

מי זקוק להשלמות

בעיקרון תזונה בריאה מספקת את הסלניום הדרוש לגוף, אולם ישנם מצבים בהם תומלץ תוספת.
  • גברים בעלי ספירת
    זרע
    נמוכה. נטילת תוספי סלניום ברמה סבירה עשויה לשפר את המצב, אולם יש לזכור שרמות גבוהות מידי של סלניום קשורות לירידה בתנועתיות
    הזרע
    .
  • מעשנים או צרכני אלכוהול מעל לכמויות היומיות המומלצות (מעל כוסית יין ליום לאישה ושתי כוסיות יין לגבר).
  • נשים המשתמשות בגלולות למניעת
    הריון
    . נשים הנוטלות גלולות למניעת הריון חייבות להיוועץ ברופא באשר לנטילת תוספי סלניום.
  • אנשים הלוקים במחלות המפחיתות ספיגת סלניום כמו
    מחלת קרוהן
    ודלקות כיביות במעי הגס וברקטום (לאחר היוועצות ברופא).
  • אנשים הנוטלים תרופות אשר מפחיתות את רמת הסלניום בגוף, לרבות תרופות כימותרפיות דוגמת ציספלטין, קורטיקוסטרואידים דוגמת פרדניזון או קלוזאפין (נוגדת
    פסיכוזה
    ). נטילת תוספת רק לאחר היוועצות ברופא.
 

אזהרות

  • לפני נטילת תרופות כימותרפיות יש להיוועץ ברופא באשר לנטילת תוספי סלניום כי סלניום מפחית בחלק מהמקרים את עוצמת פעילותן נגד התאים הסרטניים.
  • אנשים הלוקים בתת פעילות של
    בלוטת התריס
    , או בסיכון לכך, או בסיכון לסרטן עור או לוקים בו, צריכים להיוועץ ברופא טרם נטילת תוספי תזונה המכילים סלניום.
  • אם אתם נוטלים תרופות כלשהן אין לצרוך תוספי סלניום ללא ייעוץ רפואי. הדברים תקפים בפרט כאשר נוטלים מדללי דם (לרבות פלוויקס, קומדין, הפארין ואספירין) כי סלניום עלול להגביר סיכון לדימום.
  • בניסויים על בעלי חיים הוכח שסלניום עלול להאריך השפעה מרדימה של תרופות ממשפחת הברביטורטים.
  • סטטינים ותרופות מורידות כולסטרול. סלניום עלול להפחית יעילות של סימבסטטין (זוקור) ושל תרופות אחרות ממשפחת הסטטינים לרבות ליפיטור.