09 דצמבר 2016 ט' כסלו תשע"ז
מעודכן לתאריך  06.06.2012 

שברי מאמץ

(Stress fractures)

אבחון

במרבית המקרים ניתן לאבחן שברי מאמץ על סמך בדיקה גופנית, תלונות המטופל וסיפור הרקע. לעתים תידרשנה בדיקות
דימות
על מנת לאשר את האבחנה.

בדיקות דימות

  • צילום רנטגן של העצמות. זוהי שיטת הדימות השכיחה ביותר להדגמת ממצאים בעצמות וברקמות הגוף.
    במקרים רבים לא ניתן לראות את שברי המאמץ בצילום רנטגן פשוט, בפרט אם יבוצע זמן קצר לאחר תחילת הסימפטומים. בדרך כלל נדרשים מספר שבועות ולעיתים חודש ויותר על מנת לראות עדות לשבר מאמץ בצילום רנטגן.
  • מיפוי עצמות. מיפוי היא בדיקה המשלבת רפואה גרעינית עם אמצעי דימות מתקדמים שמטרתה לספק מידע רפואי שאינו מושג באמצעות שיטות דימות אחרות כגון צילום רנטגן.
    הבדיקה כרוכה בהזרקת חומר רדיואקטיבי לגוף. חומר זה מצטבר בעיקר באזורים בהם מתבצע תהליך מוגבר של בנית עצם (אזורים אלו 'נצבעים' לבן). בעיות שונות בעצמות עלולות להופיע באופן דומה במיפוי ולכן בדיקה זו אינה משמשת באופן בלעדי לאבחון שברי מאמץ.
  • תהודה מגנטית (magnetic resonance
    imaging
    – MRI). שיטת דימות מתקדמת העושה שימוש בשדה מגנטי עוצמתי ובגלי רדיו על מנת לקבל תמונה מפורטת של גוף האדם. בשיטה זו ניתן לזהות מצבי מחלה, נזק ושינוים מבניים ברקמות הגוף הרכות, במפרקים, ובעצמות שאינם ניתנים לזיהוי באמצעי אבחון אחרים לרבות שיטות דימות כגון רנטגן, CT או
    אולטרה סאונד
    .

באמצעות בדיקה זו ניתן לאבחן שברי מאמץ כבר בשבוע הראשון להיווצרותם ואף ניתן להבדיל בין שברי מאמץ לבין פגיעה ברקמות רכות.