21 אוקטובר 2017 א' חשון תשע"ח
מעודכן לתאריך  10.06.2012 

פריקה

(Dislocation)

טיפול

אופן הטיפול יקבע בהתאם למפרק בו התרחשה הפריקה ומידת החומרה של הפציעה. לרוב יכלול הטיפול:
  • החזרה. הרופא יכול לנסות לבצע מספר תמרונים על ידי הזזת האיבר בו התרחשה הפריקה כדי לנסות ולהחזיר את עצמות המפרק למקומן. כתלות בעוצמת הכאב ובמידת הנפיחות עלול להיות צורך באלחוש מקומי או אף בהרדמה כללית לפני ביצוע ההחזרה.
  • קיבוע. לאחר החזרת העצמות למקומן עשוי הרופא לקבע את האזור למשך מספר שבועות למניעת תזוזה. הקיבוע יכול להתבצע בעזרת סד או מתלה. משך הקיבוע יקבע לפי סוג הפריקה ומיקומה בגוף.
  • תרופות לשיכוך כאב. לאחר תהליך ההחזרה תפחת בדרך כלל עוצמת הכאב. אם הכאב נמשך יוכל הרופא לרשום משככי כאב או תרופות להורדת מתח השרירים ולהרפייתם.
  • ניתוח. ניתוח ידרש במקרה שנגרם נזק לכלי דם או לעצבים בעקבות הפריקה או אם לא ניתן להחזיר את העצמות למקומן בעזרת תמרונים שונים. עלול להיות צורך בניתוח גם במקרה של אירועי פריקה חוזרים, בעיקר של מפרק הכתף.
  • שיקום. לאחר הורדת הסד או המתלה יש לרוב צורך בתהליך שיקום הדרגתי כדי לשחזר את טווח התנועה והכוח של המפרק.
 
במרבית מקרי הפריקה הפשוטים, כאשר לא נגרם נזק משמעותי לעצבים או לרקמות באזור, ישוב המפרק לתפקד בטווח תנועה כמעט תקין או תקין לחלוטין. ניסיונות להחזרת התפקוד שקדם לפציעה בשלב מוקדם מדי עלולים להזיק למפרק, לפגוע בתהליך ההחלמה ואף לגרום לפריקה חוזרת.
במקרה של ארועי פריקה מסוימים, דוגמת פריקה של מפרק הירך, עלולים להידרש מספר חודשים עד להחלמה מלאה של האזור.

טיפול עצמי

בנוסף לטיפול הרפואי ניתן לנקוט במספר צעדים כדי להקל על חוסר הנוחות ולעודד החלמה של המפרק. צעדים אלו כוללים:
  • מנוחה למפרק. יש להימנע מביצוע תנועות שגורמות לכאב. אין לבצע את הפעולה שגרמה לפריקה.
  • קירור המפרק. קירור המפרק באמצעות קרח תסייע להפחית את הנפיחות, הכאב והדלקת במקום. ניתן להשתמש בשקית קרח ולהצמידה למפרק במשך 15 עד 20 דקות. יש לחזור על הפעולה מדי כמה שעות במהלך היומיים הראשונים.
  • חימום המקום. לאחר מספר ימים, כשחל שיפור, ניתן לחמם את אזור המפרק באמצעות שקית חימום על מנת לפוגג את המתח במקום ולשחרר את השרירים. יש להגביל את השימוש בשקיות חימום ל- 20 דקות בכול פעם.
  • נטילת משככי כאב. משככי כאב הנמכרים בבתי המרקחת ללא צורך במרשם רופא יכולים להקל על הכאב. ניתן ליטול איבופרופן (נורופן, אדוויל) או פאראצטמול (אקמול, דקסמול). מומלץ להתייעץ עם הרוקח ויש לקרוא את הוראות השימוש בעלון המצורף. בחלוף הכאב יש להפסיק את נטילת התרופה.
  • שמירה על טווח התנועה של המפרק. בהתאם להוראות הרופא או הפיזיותרפיסט יש לבצע תרגילים כדי לשמור על טווח תנועה מלא של המפרק. חוסר מוחלט של תזוזה לאורך זמן עלול לגרום לנוקשות של המפרק.