בשנת חייו הראשונה, זקוק גופו של התינוק לכמויות הולכות וגדלות של ברזל, החיוני להתפתחותו התקינה. חוסר בברזל עלול לגרום לפגיעה התפתחותית ולהאטה בהתפתחות הרגשית והתנועתית. הקפדה על תזונה נכונה ומתן תוסף ברזל ימנעו אנמיה בקרב תינוקות
המוגלובין הוא חלבון הנמצא בכדוריות הדם האדומות. המוגלובין נושא חמצן מהריאות לכלל אזורי הגוף, רקמותיו ואיבריו ומחזיר אליהן פחמן דו חמצני. כאשר חסר ברזל פוחתת כמות ההמוגלובין הזמין ולכן נפגעת אספקת החמצן הנדרשת לאיברים ולרקמות הגוף.
בעת ההריון מקבל העובר את הברזל החיוני לו מאמו. במועד הלידה קיימים בגופו של היילוד מאגרי ברזל המספיקים, לרוב, למשך ארבעת חודשי החיים הראשונים.
בתקופה זו מתחלף ההמוגלובין העוברי המצוי בכדוריות דמו של היילוד בהמוגלובין בוגר. במקביל לבניית ההמוגלובין הבוגר חל הרס של ההמוגלובין העוברי. שלב חשוב בתהליך זה כרוך בהופעת אנמיה אופיינית בגיל מספר חודשים (אנמיה זו מכונה "אנמיה פיזיולוגית").
אנמיה נגרמת בעקבות ירידה במספר תאי הדם האדומים בגוף או ברמת ההמוגלובין בדם. אצל התינוק מהווה אנמיה זו גירוי חשוב להאצת הייצור של ההמוגלובין הבוגר. עד גיל שנה לערך אמורה לחלוף האנמיה הפיזיולוגית וערכי ההמוגלובין של התינוק צפויים להתייצב על רמה תקינה (ערכים תקינים הם 10.5 גרם-אחוז ולמעלה מכך).
חשיבות הברזל להתפתחות הילד
ברזל הוא רכיב חיוני בהמוגלובין. הגוף מנצל את הברזל המשתחרר בתהליך פירוק כדוריות הדם האדומות שהזדקנו ומנצל אותו לייצור כדוריות דם אדומות חדשות. בנוסף לברזל המשתחרר בגוף ממקורות פנימיים זקוק הגוף גם לאספקה חיצונית שוטפת של ברזל מהמזון.
בתקופת הגדילה וההתפתחות המואצת האופיינית לשנת החיים הראשונה זקוק גופו של התינוק לכמויות הולכות וגדלות של ברזל.
אנמיה על רקע חוסר בברזל עלולה לגרום לפגיעה בהתפתחותו התקינה של התינוק ולגרום לירידה בתאבון, לעייפות ולחולשה.
כמו כן, תיתכנה תופעות חריגות שונות לרבות הפרעות בקשב וביכולת הריכוז, האטה בהתפתחות הרגשית והתנועתית, הפרעות גדילה ואף הפרעות שמיעה וראייה. חוסר ברזל נמצא קשור גם לעצירת הנשימה תוך כדי בכי פתאומי.
לפיכך, קיימת חשיבות רבה למניעת אנמיה על רקע חוסר בברזל בקרב תינוקות וילדים.
לכמה ברזל זקוק התינוק?
כמות הברזל המומלצת לתינוקות שנולדו במועד היא 1 מיליגרם לכל קילוגרם משקל גוף מדי יום, החל מגיל 4 חודשים.
פגים שנולדו לפני תום 37 שבועות הריון זקוקים למנה גדולה יותר (2-4 מ"ג/ק"ג משקל גוף ליממה), החל מהחודש הראשון לחיים.
על מנת לוודא שהתינוק מקבל מספיק ברזל ממליץ משרד הבריאות על:
- הנקה מלאה עד גיל שישה חודשים. על אימהות מניקות להקפיד על תזונה נכונה ועשירה בברזל כדי שכמות הברזל בחלבן תענה על צרכיו של התינוק.
- מתן תרכובת מזון תינוקות (תמ"ל) עתיר בברזל (לתינוקות שאינם ניזונים מחלב אם).
- הימנעות מצריכת חלב פרה וממוצריו עד גיל שנה.
- הימנעות משתיית תה שעלול לפגוע בספיגת הברזל בגוף.
- מתן מזונות עשירים בברזל באופן הדרגתי החל מגיל חצי שנה.
- מתן תוסף ברזל לכלל התינוקות לאחר גיל 4 חודשים. פגים יקבלו את התוסף בהתאם להוראות הרופא המטפל.
- ביצוע בדיקת סקר לקביעת רמת ההמוגלובין בדם (ספירת דם) לכלל התינוקות בישראל בגילאי 12-9 חודשים.
ספירת הדם מספקת מדד חשוב לגבי נוכחות אנמיה המחייבת המשך טיפול בתכשירי ברזל גם לאחר גיל שנה.
אם ספירת הדם תקינה ניתן להפסיק את מתן תוסף הברזל ולהקפיד על תזונה נאותה המכילה מזונות עשירים בברזל. אלו כוללים בשר בקר, הודו, עוף דל שומן, קטניות (שעועית, עדשים, חומוס) וכן תרכובת מזון תינוקות או דייסה המועשרות בברזל.
על משפחות השומרות על תזונה צמחונית או טבעונית להתייעץ עם תזונאית המומחית בתזונת תינוקות על מנת לוודא כי התינוק מקבל די ברזל ממקורות אחרים, שאינם בשריים.
קראו עוד אודות המעבר למזון מוצק וקבוצות המזון החיוניות לבריאות התינוק >>
