23 אוקטובר 2017 ג' חשון תשע"ח

חוסר הכרה (אובדן הכרה, Unconsciousness)

חוסר תגובה לכאב או לכל גירוי אחר הכרוך לעיתים בהפסקת נשימה. אובדן הכרה עלול להיגרם עקב פגיעה מוחית או גופנית חמורה. אובדן הכרה קבוע (תרדמת) הינו מצב מסכן חיים. 
חוסר הכרה זמני מסתיים עם התעוררות האדם. דוגמאות לחוסר הכרה זמני כוללות עילפון, שינה או הרדמה כללית. חוסר הכרה קבוע, או תרדמת, הינו מצב בו החולה אינו מגיב לכל גירוי ולא ניתן להעירו. 
חוסר הכרה יכול להתרחש בפתאומיות או בהדרגה ונגרם עקב פגיעה מוחית או גופנית חמורה. פגיעות מוחיות המובילות לאובדן ההכרה כוללות דימום תוך מוחי (שבץ), גידול ממאיר או שפיר, חבלת ראש, זיהום חיידקי או נגיפי שחדר למוח או התקף אפילפסיה
פגיעות גופניות המובילות לאובדן ההכרה כוללות ירידה ניכרת ברמת החמצן (למשל, במקרה של דום לב), ירידה ניכרת ברמת הסוכר בדם, הרעלת סמים או אלכוהול, זיהום בקרומי המוח, עלייה קיצונית בלחץ הדם ופגיעה קשה בתפקוד הכליות והכבד.