21 ינואר 2017 כ"ג טבת תשע"ז

הכל אודות העור

ד"ר טל פלג שולמן

תאריך:  17.05.2016 

חרוט בעור

כמה כואב להתקעקע? החורף והסתיו הן העונות המומלצות. איך בוחרים מקעקע ומה אם התחרטנו לאחר מעשה. והאם ניתן לקבל אפידורל כשיש קעקוע באזור הגב התחתון? עצות והנחיות שכדאי לעיין בהן.

בשנים האחרונות הפכו הקעקועים לאופנתיים ונפוצים, אך בעצם עוד משחר ההיסטוריה, קעקע האדם את גופו וחרט עליו, כפי שמעידים ציורי קיר שנמצאו במערות בהן התגורר האדם הקדמון. קעקועים ושאר קישוטי גוף היוו סמל למעמדות חברתיים, ביטוי לזהותו של היחיד והקבוצה, ואף אמצעי לקעקוע המעמד החברתי, תרתי משמע. באמצעות קעקועי גוף תויגו מעמדות וסומנו פרטים שנדחו על ידי החברה.
אמנות הציור על הגוף, בעיקר בתרבויות של המזרח הרחוק, הייתה ועודנה מדיום מקובל לביטוי עצמי ולקישוט הגוף. הקעקוע היפני המסורתי סימל לאורך השנים מעלות נשגבות, בין אם קיימות אצל הפרט, ובין אם כאלה שראוי לשאוף אליהן. באיקונוגרפיה היפנית, הסמלים האופייניים כללו קעקועים בהשראת הדת, וכן גיבורים ודמויות עממיות בעלי משמעויות סמליות, כגון קמעות ושאר סמלי מזלות, כדי לגונן מפני עין הרע, שדים ומחלות.
לא אחת משמשים הקעקועים כאמצעי לביטוי הערצה, אהבה, או מסירות, על ידי חיתום קבוע של הגוף בסיסמאות, ציטוטים (קבליים, למשל) והבטחות אהבה. המונח טאטו, קעקוע בלעז, מקורו בפולינזיה, שם היו מקעקעים אנשים לצורכי פולחן דתי.

מה זה בכלל קעקוע?

קעקוע קבוע של הגוף משמעותו החדרה של צבע אל הרקמה שמתחת לעור (מתחת לשכבת הדרמיס). מדובר בצבע שאינו מתפנה מהגוף ולכן הקעקוע הוא קבוע. זאת בניגוד לקעקועים מפיגמנטים זמניים יחסית, שמפונים מהגוף תוך תקופה של 3-10 שנים. יחד עם זאת, חשוב להבין שקעקוע זמני יראה ברור וחד במשך כשלוש שנים בלבד, ואז יתחיל לדהות, ויראה ככתם צבע מטושטש ולא מוגדר.
באופן תיאורטי, הקעקוע מבוצע אך ורק בשכבות העליונות של העור ולכן התהליך אינו אמור להיות מלווה בדימום. אם נגרם דימום, ככל הנראה מדובר במקעקע שאינו מנוסה דיו, כי החדיר את המחט עמוק מדי לתוך העור. בכל מקרה, מומלץ שלא לקחת אספירין או כל תרופה מדללת דם אחרת ביממה שלפני ביצוע הקעקוע, זאת על מנת לצמצם ככל שניתן בעיות בקרישת הדם. אנשים הנוטלים תרופות מסוג זה באופן שגרתי, כדאי שיתייעצו עם רופא לפני הפעולה.

בסתיו או בחורף עדיף

לגבי
הכאב
, הרבה תלוי בסף הכאב והסיבולת של כל אחד ואחת ובמידת הנכונות לסבול על מנת להתקעקע. אבל כן, זה כואב, בעיקר באזורי גוף מסוימים שהם רגישים במיוחד, כגון הקרסול, או הפטמה. בעלי ניסיון מתארים את הכאב כוויברציה של
כאב
ולא כתחושת דקירות בודדות האופיינית לבדיקת דם למשל.
הכאב נגרם בשל פעולת המחטים במכונת הקעקועים, שננעצות בעור במהירות על מנת להחדיר את הצבע. הגדרת המתווה החיצוני של הקעקוע כואבת יותר ממילוי של שטחים והצללות. עוד לא אמרנו כלום על הזמזום שנלווה לפעולה, שרק ממנו אפשר להיכנס ללחץ, ולחץ כידוע מעצים את תחושת הכאב.
מבחינת עונתיות, הסתיו והחורף הן העונות המועדפות לביצוע קעקועים. בל נשכח שבשורה התחתונה הקעקוע הוא בעצם פציעה של העור, ויצירת צלקת צבעונית אם תרצו. בקיץ, כשהעור חשוף לקרינת השמש, תהליך ההחלמה של הצלקת עלול להתארך. לכן במידה שמדובר באזור בגוף החשוף לשמש הקיצית, כדאי לבצע את הקעקוע בסתיו או בחורף, כשהגוף ממילא מכוסה.

לא לאנשים הלוקים במומי לב מולדים

ילדים ומבוגרים עם מומי לב מולדים נמצאים בסיכון מוגבר לפתח אנדוקרדיטיס. אנדוקרדיטיס היא מחלה זיהומית של קרום 'ציפוי הלב', או של המסתמים, או של שניהם. כאשר מחלה זו אינה מטופלת היא עלולה להסב ללב נזק מסכן חיים.
הזיהום הזה מתפתח בדרך כלל כתוצאה מהתפשטות של זיהום אחר, לרבות
דלקת
עור או חניכיים. מסיבה זו מומלץ לאנשים עם מומי לב מולדים שלא לבצע בגופם פירסינג או קעקועים.

ואם האהבה תיגמר?

כשמדובר על הדוגמה לקעקוע, השמיים הם הגבול, אך באופן מעשי, כישרונו ויכולותיו של המקעקע אותו תבחרו יקבעו את הגבול המעשי. היכולת לקעקע היא בעצם סוג של אמנות, ובאמנות כמו באמנות, חייב כל אחד לבחור את הזרם והסגנון שמתאים לו.
כדאי להבין ולזכור שבמעבר מתמונה דו ממדית על נייר לתמונה על אברי הגוף, עלולים להתרחש עיוותים בשל קימורי הגוף, פעולת השרירים וסתם שומנים או שערות, ולכן מומלץ להתרשם מקעקועים דומים באזור הגוף אותו רוצים לקעקע. באופן כללי, גם אם ברגע נתון נדמה לכם שזה הרעיון הכי רומנטי והכי מקסים בעולם לקעקע את שם אהוב ליבכם על השד, כדאי לעצור לרגע, ולזכור שגם אם האהבה תיגמר, הקעקוע יישאר.
לגבי המקעקע עצמו והמכון בו מתכוונים להתקעקע, כדאי לבדוק אם הם עונים להמלצות משרד הבריאות. אלו קובעות שהמכון והציוד שבו צריכים להיות נקיים ומוקפדים. במכון חייב להיות מכשיר אוטוקלאב, באמצעותו מחטאים את הציוד והמכשור.
הדיו ומכליו צריכים להיות ייעודיים עבור כל לקוח, ובסיום הפעולה, יש להשליכם לפח, גם אם נותר פיגמנט. על המחטים להיות חד פעמיות וסטריליות. במהלך פעולת הקעקוע, על המקעקע להשתמש בכפפות חד פעמיות סטריליות.
כדאי לזכור שמדובר בהמלצות בלבד, שיישומן המעשי נתון לשיקול דעתו של המכון והמקעקע. לכן כדאי להסתמך על המלצות ולהתרשם בעצמכם, לפני קבלת כל החלטה בנושא.
בכל מקרה, על אף לחצים חברתיים, הישמרו מביצוע קעקועים במהלך הטיול הגדול למזרח הרחוק או לדרום אמריקה. קשה להעריך את מידת הניקיון והמיומנות בחלק מהמקומות הללו, ובמידה שיתפתח זיהום, גם איכות הטיפול הרפואי שיהיה זמין במקום מוטלת בספק.

יש קעקוע, אין אפידורל

נשים שתרצנה ללדת בעתיד רצוי שתימנענה מקעקוע באזור הגב התחתון. קעקוע המכסה חלק נרחב מאזור הגב התחתון, כמו גם קעקוע טרי שטרם החלים לגמרי באזור זה, עלול למנוע קבלת אפידורל במהלך
הלידה
.
אלחוש
אפידורלי כרוך בהזרקת חומר
הרדמה
אל החלל האפידורלי המקיף את תעלת העצבים, בין קרומי חוט השדרה. קיימת סכנה כי הצבע מהקעקוע יחדור עם מחט האפידורל אל מחזור הדם ואל מערכת העצבים ויגרום להרעלה. עקב כך בוחרים במרבית מחלקות היולדות בישראל להימנע מאלחוש אפידורלי לנשים בעלות קעקוע באזור הגב התחתון.
אם חלקיק צבע מהקעקוע יחדור לגוף האישה עלולים להתפתח זיהום ודלקת בקרומי המוח ויתכן נזק בלתי הפיך עד כדי שיתוק (זמני או קבוע) בפלג הגוף התחתון. הסכנה האמיתית טמונה בצבעים המכילים שיירי מתכת כגון
ברזל
, כספית או עופרת אך מאחר שהרכבו הכימי של צבע הקעקוע אינו ידוע במועד הלידה יעדיפו מרבית המרדימים להימנע באופן גורף מאלחוש בדרך זו.
כדי להימנע מסיכון ההרעלה ניתן להזריק את האפידורל במסלול 'עוקף' קעקוע, באמצעות יצירת תעלה בעור דרכה יוזרק חומר האלחוש. בדרך זו ממוזער הסיכון לחדירת שיירי צבע במקום ההזרקה אל זרם הדם והרקמות. הזרקה בדרך זו דורשת מיומנות רבה מצד המרדים ואף היא אינה חפה מסיכונים.
במקרים בהם הזרקת האפידורל אינה אפשרית בשל הקעקוע יומלץ ליולדת על אמצעים אחרים להקלת הכאב לרבות נשימות, תרגילי הרפיה או זריקת טשטוש.

חריטת קעקוע על היד

קעקועים ושאר קישוטי גוף היוו סמל למעמדות חברתיים.

נמאס לי

לא פעם מבוצעים קעקועים בהיסח הדעת, ברגע של
חולשה
, מתוך תחושה של אהבה מטורפת, או סתם בלבול רגשי. מתבגרים מקעקעים לעיתים את גופם כחלק מאמירה חברתית מתריסה, ששנים מאוחר יותר עלולה להראות מגוחכת שלא לומר מיותרת בעליל. הקעקוע יכול להוות בעיה הלכתית, מאחר שלפי הדת היהודית לא תיערך לבעליו קבורה יהודית כהלכתה בטרם הוסר.
כדי להיפטר מקעקוע מוצעות כיום שלוש אפשרויות: לייזר, שיוף העור, או הסרה באמצעות כריתה כירורגית של העור המקועקע.

לייזר

גל טיפולי הלייזר שצבר תאוצה בשנים האחרונות מספק פיתרונות גם בתחום הסרת הקעקועים. מדובר בטיפול פשוט יחסית, מהיר, כרוך באי נוחות מעטה בלבד, ושתופעות הלוואי שלו מועטות. להסרת קעקועים גדולים בעלי איכות פיגמנט ירודה, לייזר תהיה השיטה המועדפת. יחד עם זאת, תיתכן הסרה בלתי מלאה, שתותיר מעין כתם דהוי במקום הקעקוע המקורי, בפרט אם הקעקוע המקורי בוצע בפיגמנטים איכותיים והכיל שפע של אדום וירוק.
טיפול לייזר אופייני יתפרש על פני 6-9 טיפולים, במרווחים של כשמונה שבועות אחד מהעוקב. תופעות הלוואי נדירות, אם כי קיימות. הן כוללות היווצרות אזור בעור שיהיה בהיר יותר מהגוון הטבעי של העור (היפו-פיגמנטציה) והצטלקות.

שיוף

הסרת הקעקוע על ידי שיוף השכבה החיצונית של העור מתאימה לקעקועים שטחיים בלבד, בהם הפיגמנט הוחדר קרוב לפני העור. בעקבות פעולת השיוף נוצר בעצם פצע בעור. דרך תהליך הריפוי הטבעי של העור והיווצרות צלקת, מושגת הסרת הקעקוע.
במשך מספר חודשים לאחר פעולת השיוף יש להקפיד להימנע מחשיפה לקרינת השמש, על מנת לאפשר לצלקת להחלים. שיטה זו אינה מתאימה לאנשים שתהליך הריפוי הטבעי אצלם איטי במיוחד, או שאינו יעיל, מאחר שאלו עלולים לפתח צלקות קשות ומכוערות.

כריתה כירורגית

במידה וכלו כל הקיצים, ניתן להסיר את העור המקועקע על ידי כריתה כירורגית. זהו ניתוח לכל דבר שמותיר צלקות ומתאים בעיקר לקעקועים קטנים. כשמדובר באזורי עור גדולים, כריתה כירורגית תצריך השתלות עור על מנת למלא את החסר. במקרים אלו הצלקות שיוותרו עלולות להיות מכוערות והאזור כולו עלול להראות כמעשה טלאים. לפיכך ראוי יש לשקול היטב את התוצאות שתושכנה, בהשוואה לבעייתיות הקעקוע הקיים.