קרע בסהרון (מניסקוס) - מידע רפואי

קרע בסהרון (בלעז, מניסקוס) הוא אחת מפציעות הברכיים השכיחות ביותר. כל פעילות שעלולה לגרום לסיבוב או לעיקום חריג של הברך, בעיקר כאשר הברך נושאת את מלוא משקל הגוף, עלולה לגרום לקרע בסהרון.

בכל ברך שני סהרונים. הסהרון הוא רקמת סחוס בצורת האות C שמתפקד כבולם זעזועים בין עצם הירך ועצם השוקה. קרע בסהרון גורם לכאב, לנפיחות ולנוקשות של המפרק. הברך אף עלולה להיות בלתי יציבה ולגרום לתחושה שהיא עומדת לקרוס תחת משקל הגוף בכל רגע נתון.

טיפול שמרני הכולל מנוחה, קירור המקום ונטילת תרופות לשיכוך כאב, עשוי להקל ולאפשר את החלמת הברך. במקרים מסוימים, עם זאת, עלולה להידרש התערבות ניתוחית לאיחוי הקרע.

• תחושת פיצפוץ במפרק הברך ('קנאק').
• נפיחות ונוקשות של המפרק.
• כאב, בעיקר בזמן סיבוב הברך.
• קושי ליישר את הרגל לגמרי.
• נעילה של מפרק הברך וחוסר יכולת לבצע תנועה.

יש לפנות לקבלת טיפול רפואי אם הברך כואבת ונפוחה או אם קיימת מגבלת תנועה.

קרע בסהרון עלול להיגרם כתוצאה מסיבוב או עיקום של הברך תוך כדי הפעלת כוח, לרבות עצירות או סיבובים פתאומיים. כריעה, השתופפות או הרמת משא כבד עלולים גם כן לגרום לקרע בסהרון. אצל אנשים מבוגרים, שינויים ניוונים במפרק הברך עלולים להוביל לקרע בסהרון.

גורמי סיכון לקרע בסהרון

כל אדם המבצע פעילות גופנית הכרוכה בפניות חדות ובסיבובים של הברך נמצא בסיכון לקרע בסהרון הברך. אנשים המשחקים כדורסל, טניס או פוטבול נמצאים בסיכון מוגבר לפציעה זו.

כמו כן עולה הסיכון לקרע בסהרון ככל שמתבגרים, עקב שחיקת מפרקי הברך לאורך השנים.

לרוב ניתן לזהות קרע בסהרון בזמן ביצוע בדיקה גופנית. הרופא יניע את מפרק הברך ואת עצמות הרגל לכיוונים שונים על מנת לאתר את מקום הפגיעה המדויק הגורם לסימפטומים. לעתים יופנה המטופל לבדיקות דימות שמטרתן לספק מידע נוסף על אופי הפגיעה.

בדיקות דימות

• צילום רנטגן. מאחר שהסהרון מורכב מרקמת סחוס, קרע לא יופיע בצילום רנטגן. עם זאת עשוי הצילום לשלול סיבות אחרות הגורמות לסימפטומים.
• סריקת אולטרה סאונד של הברך מאפשרת קבלת תמונה בזמן אמת של מבנים בתוך וסביב מפרק הברך וגילוי חתיכות רופפות של סחוס שנתקעו בין חלקי המפרק. תוך כדי הבדיקה עשוי הרופא להניע את המפרק ולמקם את הברך בתנוחות שונות על מנת לבדוק בעיות מסוימות.
• בדיקת דימות בתהודה מגנטית (MRI, magnetic resonance imaging) יעילה בעיקר לאיתור פציעות ברקמות הרכות (רצועות, גידים, סחוס ושרירים).

ארתרוסקופיה (arthroscopy)

במקרים מסוימים ישתמש הרופא במכשיר הנקרא ארתרוסקופ על מנת לבחון את פנים הברך. הארתרוסקופ יוחדר דרך חתך קטן סמוך לברך. מכשיר זה מכיל מקור אור ומצלמה קטנה שמעבירה תמונה של פנים הברך לצג גדול. במידת הצורך יוחדר מכשור ניתוחי דרך הארתרוסקופ או דרך חתכים נוספים בברך.

טיפול ראשוני

בשלב ראשון יומלץ על טיפול שמרני הכולל:

• קירור המקום באמצעות שקית קרח (או שקית ירקות קפואים) במשך 15 דקות בכל שעה. יש לעטוף את הקרח במגבת מטבח נקיה כדי למנוע כווית קור.
• הימנעות מנשיאת משקל על הברך.
• הגבהת הברך באמצעות כריות על מנת להפחית את הנפיחות.
• נטילת תרופות לשיכוך כאב הנמכרות ללא מרשם רופא.
• מריחת משחות להקלת הכאב, לחימום המקום ולהורדת הנפיחות.

טיפולים נוספים

פיזיותרפיה יכולה לסייע בחיזוק השרירים סביב הברך וברגליים, ובכך לעזור לייצוב מפרק הברך. מדרסים או רפידות אחרות יכולים לפזר את הכוח שמופעל על הברך בצורה טובה יותר או להפחית מתח באזור הפגוע.

ניתוח

במקרים בהם הברך כואבת, נוקשה או נעולה למרות הטיפול השמרני עשוי הרופא להמליץ על ניתוח. בהתאם למצב יתוקן הקרע או שסחוס הסהרון ישוייף. חלק מהניתוחים יבוצעו בשיטה ארתרוסקופית.

ארתרוסקופיה מבוצעת באמצעות ארתרוסקופ אשר יוחדר דרך חתך קטן סמוך לברך. הארתרוסקופ מכיל מקור אור ומצלמה קטנה שמעבירה תמונה של פנים הברך לצג גדול. דרך אותו חתך או דרך חתכים נוספים יוחדרו כלי הניתוח הדרושים.

זמן ההחלמה לאחר ארתרוסקופיה נוטה להיות קצר משמעותית ביחס לניתוח ברך פתוח ולעיתים אף ניתן לשוב הביתה עוד ביום הניתוח. החלמה מלאה אורכת שבועות או חודשים. בזמן ההחלמה יש לבצע תרגילים לחיזוק הברך והיציבות.

תרגילים לחיזוק שרירי הרגליים עשויים לסייע ליציבות מפרק הברך וכך למנוע נזק למפרק ולסהרון.

יש להתחיל לבצע תרגילים באיטיות ולהגביר את עצימות האימונים בהדרגה. מומלץ להתייעץ עם פיזיותרפיסט מוסמך או עם מדריך כושר טרם תחילת הפעילות.

קרע בסהרון עלול לגרום לחוסר יציבות של הברך, לחוסר יכולת להניע את מפרק הברך באופן תקין או לכאב מתמשך בברך.

לאחר קרע בסהרון עולה הסיכון לפתח דלקת מפרקים ניוונית בברך שנפגעה.