29 מאי 2017 ד' סיון תשע"ז
מעודכן לתאריך  08.07.2012  באדיבות 

כריתת בלוטת הרוק

(26.32) Parotidectomy

רופא מייעץ: ד"ר אבי חפץ

תאור ההליך

תאור מפורט של ההליך הרפואי

ניתוח לכריתת
בלוטת רוק
יבוצע תחת
הרדמה
מלאה.
בשלב ראשון יחובר המטופל למכשיר לניטור עצב הפנים. לאחר מכן יבוצע חתך לא גדול בפנים שצפוי להתמזג עם קפלי העור (על מנת לא לפגוע במראה הפנים). בהתאם לגודל
הגידול
ולמיקומו, יתכן שניתן יהיה לבצע חתכים קטנים אף יותר.
לאחר ביצוע החתך יזהה המנתח את עצב הפנים על מנת להפחית ככל שניתן את הסיכון לפגיעה בו במהלך הניתוח. אחרי זיהוי העצב יכרות המנתח את הגידול יחד עם הרקמה סביבו.
הגידול שנכרת ישלח לבדיקת
רקמה
בחתך קפוא (
ביופסיה
מסוג Frozen Section) שתוצאותיה המהירות תתקבלנה עוד במהלך הניתוח. בדרך זו יכול המנתח לדעת כי שולי הגידול נקיים וכי כל התאים הסרטניים הורחקו מגופו של המטופל (במקרה של
גידול
ממאיר).
כיום אין זה מקובל לכרות את כל האונה השטחית של הבלוטה ואף לא את האונה העמוקה אלא לכרות את הגידול עם רקמה בלוטית תקינה סביבו. כריתת הגידול באופן שאינו מלא מעלה לאין ערוך את הסיכון להישנות הגידול.
90% מגידולי הפרוטיס ממוקמים באונה השטחית של הבלוטה, דבר המקל על כריתתם ומסייע בשימור העצב. מנגד, גידולים המצויים באונה עמוקה (בעומק העצב) מחייבים כריתה של האונה השטחית של הבלוטה, הסטה של העצב ורק לאחר מכן, את כריתת הגידול. גידול מסוג זה מעלה את הסיכון לפגיעה בעצב הפנים.
הקושי נובע מכך שטרם הניתוח לא ניתן לקבוע בוודאות את מיקומו של הגידול יחסית לעצב הפנים מאחר שלא ניתן לראות זאת באמצעי
דימות
אלא רק בזמן הניתוח, במבט ישיר אל הרקמה. לפיכך, כל ניתוח לכריתת פרוטיס יבוצע תוך ניטור צמוד של עצב הפנים ומהלכו יתוכנן ויקבע תוך כדי ההליך עצמו.
בסיום כריתת הבלוטה יתפור המנתח את החתך בתפרי ניילון עדינים. צינורית לניקוז נוזלים מהחתך תמוקם מאחורי אזור הניתוח.