הסרת שקדים - מידע רפואי

מתי יבוצע הליך זה ומה מטרתו?

ניתוח זה יבוצע בעיקר אצל ילדים הסובלים משקדים נפוחים עקב זיהומים חוזרים המפריעים לנשימה תקינה ולשינה סדירה. כמו כן יבוצע הניתוח במקרה שמתגלה גידול (שפיר או ממאיר) על גבי השקדים.

השקדים ממוקמים בעומק הפה, משני צדי הגרון, ומהווים חלק ממערכת הלימפה. תפקידם לקלוט גורמים מזהמים לרבות נגיפים וחיידקים ולסייע למערכת החיסון להילחם במזהמים אלו.

במסגרת תפקידם במערכת הלימפה מתנפחים השקדים בזמן מחלה או זיהום. עם זאת, עקב מיקומם, נפיחות בשקדים עלולה לחסום את חלל האף ולגרום לזיהומים חוזרים בגתות האף (הסינוסים) ואף להפריע לנשימה תקינה ולשינה סדירה.

בשל תפקידם החשוב במערכת החיסון מקובל כיום לטפל תחילה באמצעים אנטיביוטיים ולהימנע ככל שניתן מניתוח לכריתת השקדים. מחקרים רפואיים שנערכו בתחום העלו כי ילדים שלא עברו ניתוח להסרת השקדים סובלים ממספר זיהומים בגרון הזהה פחות או יותר לאלו שעברו ניתוח זה.

לפיכך, ניתוח זה יבוצע אך ורק אצל מטופלים הסובלים מדלקות שקדים חוזרות לאורך תקופה קצרה, הגורמות לנפיחות בשקדים הפוגעת בנשימה התקינה ומפריעה לשינה וכן למי שנתגלה אצלו גידול ברקמת השקדים.

הניתוח מצליח בקרב למעלה מ- 95% מהמטופלים ומביא להקלה על נשימתו של המטופל.

תאור מפורט של ההליך הרפואי

ניתוח להסרת השקדים יבוצע תחת הרדמה כללית או מקומית. סוג ההרדמה יקבע בהתאם לגילו של המטופל. אצל ילדים יבוצע הניתוח בהרדמה מלאה.

במהלך הניתוח יסיר המנתח את השקדים דרך הפה. ניתן להסיר את השקדים באמצעות סכין מנתחים, סכין חשמלית רוטטת, גלי קול או לייזר. לאחר הסרת השקדים ידכא המנתח את הדימום, עד לעצירתו.

הליך זה אורך כשעה וחצי וכרוך באשפוז במשך יום עד יומיים בבית החולים.

הרדמה, טשטוש ואלחוש

ניתוח להסרת השקדים יבוצע תחת הרדמה מקומית או כללית. לפני תחילת הניתוח יחובר המטופל לעירוי דרכו יזליף הרופא המרדים תרופת הרגעה על מנת להפחית את חרדתו של המטופל.

לצורך ביצוע הרדמה מקומית הרדמה המונעת תחושת כאב מהמטופל יוזרק חומר מאלחש בעל השפעה קצרת טווח ישירות לאזור הדורש טיפול. פעולת החומר מיידית ונמשכת כשעתיים. משך ההליך כולו יהיה המטופל בהכרה מלאה.

להבדיל, הרדמה מלאה משמעותה שהמטופל ישן שינה עמוקה, שריריו רפויים והוא אינו חש כלל את מהלך הניתוח. הרדמה מלאה מבוצעת על ידי רופא מומחה בהרדמה שמנטר את מצבו הגופני של המטופל במשך הניתוח כולו.

ההרדמה מבוצעת באמצעות הזלפת חומר ההרדמה אל שקית העירוי של המטופל. כעבור פרק זמן קצר ביותר (עשרות שניות) יחווה המטופל ערפול הכרה וישקע בשינה עמוקה. בסיום הניתוח יפסיק הרופא המרדים את הזלפת חומרי ההרדמה, המטופל יתעורר ויועבר אל מחלקת ההתאוששות כדי לאפשר התעוררות איטית ובטוחה מההליך.

הנחיות ואזהרות מיוחדות עבור הליך זה

בהתאם לגילו ולמצבו הרפואי ידרש המטופל לבצע בדיקות מתאימות טרם ביצוע ההליך לרבות בדיקות דם ובדיקת תפקודי קרישה.

מטופלים שעברו ניתוחים קודמים, אושפזו בעבר, לוקים במחלות כרוניות, סובלים מאלרגיה או נוטלים תרופות מרשם או תוספי מזון יעדכנו על כך את הרופא המנתח ואת הרופא המרדים. מטופלים שסובלים ממחלות נוספות ידרשו לקבל ייעוץ מרופא מומחה בתחום טרם ההליך.

מטופלים הסובלים ממחלות נלוות לבעיה בגינה נדרש הניתוח נדרשים לייעוץ של רופא מומחה בתחום (דוגמת קרדיולוג או רופא פנימאי) טרם הבדיקה.

יש להפסיק את נטילתן של תרופות נוגדות קרישה (דוגמת קומדין או אספירין) שבוע לפני ביצוע הליך זה. יש להתייעץ עם הרופא המטפל ועם המנתח לגבי תחליפים.

ביום הניתוח

יש להיות בצום מוחלט לרבות נוזלים 6 שעות לפני תחילת ההליך (אם נבחרה הרדמה כללית).

טרם ההליך יש להסיר שיניים תותבות, תכשיטים וביגוד אישי ולהמנע מלעיסת מסטיק ומעישון.

לאחר הניתוח

לאחר סיום ההליך ישהה המטופל כשעתיים במחלקת ההתאוששות על מנת לאפשר התעוררות איטית ובטוחה. לאחר מכן הוא יועבר אל מחלקת האשפוז. מספר שעות לאחר מכן יסייעו לו לרדת ממיטתו ולשבת בכורסה.

התאוששות והחלמה מההליך

חלק מהמטופלים ישוחררו לביתם עוד ביום הניתוח אך יתכן כי המטופל יאושפז להשגחה משך לילה אחד בבית החולים.

ההתאוששות מהליך כריתת שקדים מהירה יחסית מהירה. עם זאת עלול המטופל לסבול מלחץ, מכאב גרון, מצרידות או מדימום קל במשך מספר ימים עד שבועות.

במרבית המקרים ניתן לשוב לפעילות שגרתית תוך כעשרה ימים עד שבועיים ממועד הניתוח.

כשבועיים-שלושה לאחר הניתוח יוזמן המטופל לביקורת אצל הרופא המנתח.

ניתוח להסרת השקדים הוא הליך פולשני ולכן עלול להיות כרוך בסיכונים ובסיבוכים לרבות דימום, זיהום, פגיעה באיברים סמוכים (כגון השיניים או הלשון) וכן פגיעה עצבית. שכיחות הסיבוכים היא כ- 1-2%.

סיכונים הכרוכים בהרדמה

הרדמה מקומית נחשבת בטוחה ובעלת תופעות לוואי מועטות בלבד. במקרים נדירים תיתכן השפעה על קצב הנשימה, קצב הלב ועל לחץ הדם.

סיכונים שעלולים להיגרם בעקבות הרדמה כללית כוללים חסימה של נתיב האוויר כתוצאה מחנק, ירידה פתאומית בלחץ הדם והדופק וכן נזק לשיניים או למיתרי הקול עקב החדרת צינורות לקנה הנשימה. במקרים נדירים ביותר תיתכן תגובה אלרגית לחומרי ההרדמה.

סיבוכים

במקרה של דימום ממושך או התגברות הדימום יש לפנות לבדיקת רופא.

עליית חום מעל 38 מעלות צלזיוס, התפתחות סימפטומים חדשים וכל החמרה פתאומית ומשמעותית במצבו של המטופל מחייבת פניה דחופה לרופא המנתח, למוקד החירום או לחדר המיון.