23 מאי 2017 כ"ז אייר תשע"ז
מעודכן לתאריך  26.07.2012  באדיבות ה 

היפוטוניה

(Hypotonia)

אבחון היפוטוניה

אם קיים חשד להיפוטוניה יבדק הפעוט על ידי נוירולוג מומחה בטיפול בילדים.
כדי שניתן יהיה להעריך את הרקע למצב יברר הרופא את הפרטים הבאים:
  • מהלך
    ההריון
    .
  • מהלך
    הלידה
    .
  • האם היו ארועים חריגים מאז מועד הלידה דוגמת פרכוס?
  • האם בני משפחה אחרים סובלים ממתח שרירים ירוד?
 
לאחר ההערכה הראשונית תערך בדיקה גופנית מקיפה. חלק מהגורמים להיפוטוניה עלולים לערב אברי גוף נוספים. במסגרת הבירור תבוצענה הבדיקות הבאות:
  • ספירת דם מלאה (CBC) שמטרתה להעריך את מצב מערכת הדם והאם קיים זיהום.
  • כימיה בדם. סידרת בדיקות דם המשמשות להערכת תקינות חילוף החומרים בגוף.
  • בדיקה גנטית להערכת
    החומר התורשתי
    ובירור האם קיים גורם תורשתי למתח השרירים הירוד.
  • בדיקות
    דימות
    באמצעות
    טומוגרפיה ממוחשבת
    (computed tomography, CT) ותהודה מגנטית (MRI) שמטרתן להדגים את מבנה המוח ומערכת העצבים.
  • אלקטרואנצפאלוגרם (EEG). בדיקה שמודדת את הפעילות החשמלית במוח. פעילות לא תקינה עלולה להעיד על הפרעה בתפקוד המוח.
  • אלקטרומיאלוגרם (EMG). בדיקה למדידת הפעילות החשמלית בשריר המבוצעת באמצעות החדרת מחטים נושאות אלקטרודות לשריר הנבדק באמצעותן נמדד האות החשמלי שעובר בעצב ובשריר. בדיקת זו יכולה לאבחן באיזה חלק של מערכת העצבים קיימת חסימה המונעת את מעבר האות העצבי מהמוח לשריר.
  • דגימת רקמה
    מהשריר (
    ביופסיה
    ) שמטרתה לבחון האם קיימים פגמים במבנה רקמת השריר.
 
בחלק מהמקרים לא ימצא כל גורם, על אף הבדיקות המקיפות. נהוג לכנות מצבים אלו בשם 'היפוטוניה מולדת שפירה'. עם זאת, חלק מהמומחים סבורים כי תמיד ימצא גורם וכי יש להוסיף לברר ולבדוק.