בדיקה אורטופטית - מידע רפואי

בדיקת עיניים זו תבוצע על מנת לבדוק את הקשר בין שתי העיניים ואת הראיה הדו-עינית במטרה לאבחן מצבים כגון פזילה, עין עצלה, בעיות מיקוד ראייה, בעיות בחדות הראייה וצורך במשקפיים.

הבדיקה תבוצע על ידי רופא עיניים מומחה לטיפול בילדים ולפזילה או על ידי אורטופטיסט מוסמך.

אורטופטיקה היא מילה ביוונית שמשמעותה ראייה ישרה או יישור ראייה. תחום זה ברפואת העיניים עוסק באבחון ובטיפול בהפרעות בתנועת העיניים ובתיאום ביניהן.

לכל גלגל עין מחוברים שישה שרירים שאחראים על הזזת העיניים לכיוונים שונים. תיאום התנועה בין שתי העיניים מבוצע על ידי מערכת העצבים והמוח. כאשר יש בעיה במערכת העצבית המתאמת בין העיניים או בשרירי גלגל העין, התמונה המתקבלת מצירוף התמונה שכל עין רואה בנפרד עלולה להיות פגומה.

הפרעות אלו עלולות לגרום למגוון תופעות, לרבות:

• פזילה.
• ניסטגמוס (תנועה לא רצונית מהירה של העיניים).
• הפרעה בראייה הדו עינית (היינו, בראיה התלת ממדית הנותנת עומק לתמונה המתקבלת).
• הפרעות מיקוד ראייה שיכולות להתבטא בקושי לקרוא או לכתוב.
• עין עצלה.
• ראייה כפולה.

אדם הסובל מבעיות אלו עלול להתלונן על כאב ראש חזק, כאב עיניים, עייפות, טשטוש ראייה, כפל ראייה ודמעת. ילדים עלולים להתקשות בקריאה ובלימודים.

ניתן לטפל בבעיות אלו בעזרת משקפיים, תרגילי עיניים, טיפול תרופתי או ניתוח, בהתאם לסוג הבעיה ולחומרתה.

כדי למנוע התפתחות של עין עצלה (מצב בו יש הבדל בתמונה המתקבלת במוח בין שתי העיניים כך שהמוח 'מתעלם' מעין אחת) ובעיות מיקוד חמורות יותר חשוב לטפל בבעיות אלו מוקדם ככל שניתן.

במהלך הבדיקה יבחן הרופא את תנועות גלגלי העין, את התיאום בין שתי העיניים, את חדות הראייה, הימצאות פזילה ואת יכולות שרירי העין להתמקד על עצם.

מטרת בדיקת תנועת גלגלי העיניים היא לזהות את התפקוד של ששת השרירים המזיזים את העין. הרופא יבדוק את תנועת העיניים ב- 8 כיוונים (למעלה, למטה, ימינה, שמאלה ובכיווני הביניים). כמו כן יבדוק הרופא את תיאום התנועה בין שתי העיניים על ידי מיקוד העיניים בחפץ נקודתי קרוב והזזתו בכיוונים שונים.

בדיקת ראיה דו עינית תבוצע בעזרת מכשיר המציג לנבדק תמונה מעט שונה בכל עין. הרופא יאבחן את הדרגה שבה שתי התמונות מתקבלות

כתמונה מאוחדת בראייתו של הנבדק. נבדק הסובל מכפל ראייה יראה שתי תמונות שונות ואילו נבדק עם עין עצלה יראה רק אחת משתי התמונות.

בדיקה נוספת לתיאום בין העיניים היא בדיקת התכנסות. בבדיקה זו יתבקש הנבדק להתמקד על עצם כלשהו. בהדרגה יקרב הבודק את העצם אל אפו של הנבדק. הנקודה בה הנבדק יתחיל לראות כפול או שעיניו 'תברחנה' החוצה תיקבע כ- Near point of Convergence (NPC).

ערכים תקינים הם עד 10 סנטימטרים מהאף. ערכים גבוהים יותר מצביעים על חולשה של יכולת ההתכנסות. יכולת ההתכנסות פוחתת בדרך כלל עם העליה בגיל הנבדק.

לצורך אבחון פזילה יאיר הרופא לעינו של הנבדק באמצעות פנס מיוחד ויבדוק היכן משתקף רפלקס האור המוחזר מעיניי הנבדק (בדיקה

הנקראת Hirschberg Test). במצב תקין יהיה הרפלקס במרכז האישון. במידה שהרפלקס סוטה, ניתן למדוד את הסטייה כדי להגדיר את מידת הפזילה. כמו כן יאבחן הרופא אם הפזילה היא כלפי פנים או כלפי חוץ.

מבחן נוסף לאבחון פזילה הוא מבחן הכיסוי. הרופא ימקם חפץ מול עיניי הנבדק ויאפשר לו למקד את ראייתו עליו. לאחר מכן תכוסה כל פעם עין אחת, לסירוגין. מטרת המבחן היא לראות האם ראיית הנבדק היא דו עינית. אם לאחר כיסוי עין אחת תחול תזוזה של העין השנייה, הדבר יעיד על הפרעה בראייה הדו עינית.

בדיקת חדות ראיה תבוצע בעזרת לוח לבדיקת ראייה הנקרא Snellen chart. לוח זה כולל אותיות, מספרים או ציורים בגדלים ובגופנים מוגדרים מראש. בעזרת לוח זה ניתן לאבחן גם עין עצלה.

נבדק הסובל מעין עצלה יהיה מסוגל להבחין בצורה מסוימת אם היא תוצג לו בנפרד (על ידי הארה שלה, או הסתרת שאר הצורות באותה שורה), אך כאשר תוצג לו שורה שלמה של צורות באותו גודל הוא יראה אותן מטושטשות (עקב תופעה המכונה crowding phenomenon).

הנחיות מדויקות ינתנו לנבדק לפני הבדיקה עצמה.

בדיקה אורטופטית אינה דורשת הכנה מיוחדת. בבדיקה של ילדים מומלץ להביא תצלומים של הילד מתקופות שונות (בעיקר צילומי פנים) מאחר שהדבר עשוי לעזור לאבחן האם יש בעיה חדשה או שמדובר במצב מתמשך.

תוצאות הבדיקה ינתנו בסיום הבדיקה. אם תאובחן בעיה ידריך הרופא את הנבדק או את הוריו לגבי אפשרויות הטיפול השונות המתאימות למצב.