קרע ברצועה הצולבת האחורית בברך - מידע רפואי

פציעה ברצועה הצולבת האחורית בברך שכיחה פחות מאשר פציעה ברצועה הצולבת הקדמית. לשתי הרצועות תפקיד בשמירת כל חלקי מפרק הברך כיחידה אחת. קרע בכל אחת מהרצועות עלול לגרום לכאב, לנפיחות ולתחושת חוסר יציבות.

הרצועות עשויות מרקמה חזקה שתפקידה לחבר בין העצמות. הרצועה הצולבת מחברת בין עצם הירך (פמור) לעצם השוקה (טיביה). הרצועות מצטלבות ויוצרות 'X' במרכז הברך, ומכאן שמן.

נזק ברצועה הצולבת האחורית יגרום בדרך כלל לפחות כאב, מוגבלות וחוסר יציבות מאשר קרע של הרצועה הצולבת הקדמית בברך. עם זאת, גם פציעה זו עלולה להשבית את הסובל ממנה למשך מספר שבועות ואף חודשים.

תחילה יכולים הסימפטומים להיות קלים ועמומים ובמקרים מסוימים כלל לא יחוש האדם שנפגע כי הוא סובל מבעיה כלשהי. עם הזמן, עם זאת, יחמיר הכאב והברך תאבד מיציבותה. במקרים בהם הפגיעה נרחבת ומערבת חלקים נוספים של מפרק הברך יהיו הסימפטומים חמורים יותר.

סימפטומים אופייניים כוללים:

• כאב קל עד בינוני בברך.
• התפתחות מהירה (תוך שלוש שעות) של נפיחות ורגישות בברך.
• כאב בזמן כריעה או ישיבה.
• צליעה קלה או קושי בהליכה.
• תחושה של חוסר יציבות או רפיון של הברך. תיתכן פריקה של הברך בזמן פעילויות שונות.
• כאב בזמן ריצה, האטת תנועה, עלייה או ירידה במדרגות.

הרצועה הצולבת האחורית בברך עלולה להיקרע אם נחבלה עצם השוקה בעקבות מכה קשה מתחת לברך או עקב נפילה על ברך כפופה. פציעות אלו שכיחות במקרים הבאים:

• חבלה בזמן תאונת דרכים הגורמת לחבטת הברך של הנהג או של הנוסע לצידו על גבי לוח המחוונים. חבלה מסוג זה עלולה לגרום לדחיקת עצם השוקה מתחת לברך ולקרע של הרצועה הצולבת האחורית.
• ספורט מגע. שחקני פוטבול או כדורגל עלולים לקרוע את הרצועה הצולבת האחורית בברך אם הם נופלים על ברך כפופה כאשר כף רגלם פונה כלפי מטה. במקרה זה תחבט עצם השוקה בקרקע ותידחק אחורנית. התקלה כאשר הברך כפופה עלולה גם כן להוביל לקרע ברצועה הצולבת האחורית בברך.

גורמים נוספים כוללים כיפוף או יישור של הברך מעבר לטווח התנועה התקין או ספיגת מכה בצד הברך בזמן שהברך מסובבת.

גורמי סיכון

גורמים שעלולים להגביר את הסיכון לסבול מקרע של הרצועה הצולבת האחורית בברך כוללים:

• מיגדר. גברים סובלים מפציעה זו יותר מאשר נשים.
• ספורט. השתתפות במשחקי ספורט כגון פוטבול או

במהלך הבדיקה ינסה הרופא להניע את הברך, את הרגל ואת כף הרגל בכיוונים שונים ואף יבקש מהמטופל ללכת על מנת לראות האם הברך נשארת בתנוחה תקינה. כמו כן יערוך הרופא השוואה בין שתי הברכיים וימשש את הברך על מנת להעריך האם קיימת הצטברות נוזלים במפרק. לעתים יופנה המטופל לבדיקות דימות שמטרתן לספק מידע נוסף על אופי הפגיעה.

בדיקות דימות

• צילום רנטגן .אף שנזק ברצועות לא יופיע בצילום רנטגן עשוי הצילום לשלול סיבות אחרות הגורמות לסימפטומים דוגמת שבר. אנשים הסובלים מקרע ברצועה הצולבת האחורית בברך עלולים לסבול משברי תלישה הנגרמים כאשר חתיכה קטנה של עצם המחוברת לרצועה הקרועה נתלשת מהעצם המרכזית.
• בדיקת דימות בתהודה מגנטית (MRI, magnetic resonance imaging) יעילה בעיקר לאיתור פציעות ברקמות הרכות (רצועות, גידים, סחוס ושרירים). הבדיקה יכולה להראות בבירור קרע ברצועה הצולבת האחורית ולקבוע האם רצועות נוספות או סחוס נפגעו אף הם.
• ארתרוסקופיה. בדיקה המבוצעת באמצעות מכשיר הנקרא ארתרוסקופ ומאפשרת לרופא לבחון את פנים הברך. הארתרוסקופ יוחדר דרך חתך קטן סמוך לברך. מכשיר זה מכיל מקור אור ומצלמה קטנה שמעבירה תמונה של פנים הברך לצג גדול. במידת הצורך יוחדר מכשור ניתוחי דרך הארתרוסקופ או דרך חתכים נוספים בברך.

במקרים בהם הנזק חמור יש צורך לפנות לקבלת טיפול רפואי דחוף.

אופי הטיפול יקבע התאם לחומרת הפציעה והאם מדובר בקרע שהתרחש לאחרונה או שקיים מזה זמן רב. במרבית המקרים לא יהיה צורך בהתערבות ניתוחית.

פציעות קלות עד בינוניות עשויות להשתפר באמצעות טיפול ביתי הכולל:

• קירור המקום באמצעות שקית קרח (או שקית ירקות קפואים) במשך 15 דקות בכל שעה. יש לעטוף את הקרח במגבת מטבח נקיה כדי למנוע כווית קור.
• הימנעות מנשיאת משקל על הברך. לעתים יומלץ על שימוש בקביים.
• הגבהת הברך באמצעות כריות על מנת להפחית את הנפיחות.
• חבישת הברך בתחבושת אלסטית.
• נטילת תרופות לשיכוך כאב הנמכרות ללא מרשם רופא.

פיזיותרפיה

פיזיותרפיה יכולה לסייע בחיזוק השרירים סביב הברך וברגליים וכך לסייע בייצוב מפרק הברך. סד ברך או קביים עשויים להועיל בזמן הליך השיקום.

הליכים נוספים

• שאיבת נוזלים ממפרק הברך. הליך זה כרוך בשאיבת נוזלים עודפים ממפרק הברך באמצעות מזרק. שאיבה תבוצע אם קיימת נפיחות משמעותית בברך הפוגעת בטווח התנועה התקין של המפרק וביכולת התפקודית של הברך ושל שרירי הרגליים
• ניתוח. אם הפגיעה חמורה, ובפרט אם רצועות נוספות נקרעו, נגרם נזק לסחוס או נשברו עצמות, עלול להיות צורך בניתוח לשחזור הרצועה. במרבית המקרים יבוצע הניתוח בשיטה ארתרוסקופית.

ארתרוסקופיה מבוצעת באמצעות ארתרוסקופ אשר יוחדר דרך חתך קטן סמוך לברך. הארתרוסקופ מכיל מקור אור ומצלמה קטנה שמעבירה תמונה של פנים הברך לצג גדול. דרך אותו חתך או דרך חתכים נוספים יוחדרו כלי הניתוח הדרושים.

במקרים רבים, מבנים אחרים בברך לרבות רצועות וסחוס, יפגעו גם כן בזמן פציעה ברצועה הצולבת האחורית. בהתאם להיקף הפציעה עלול האדם שנפגע לסבול מכאב ומחוסר יציבות ארוכי טווח.

כמו כן, אנשים שסבלו מקרע ברצועה הצולבת האחורית בברך נמצאים בסיכון מוגבר לפתח דלקת מפרקים בברך שנפגעה.