היפוספדיאס (סדק בתחתית השופכה) - מידע רפואי

היפוספדיאס (מצב הנקרא בעברית 'סדק בתחתית השופכה') הוא מצב מולד בו פתח השופכה נמצא בצידו התחתון של הפין במקום בקצהו. השופכה היא הצינור שמנקז את השתן משלפוחית השתן אל מחוץ לגוף.

אף שלידת תינוק הסובל ממום מולד מלחיצה ומדאיגה, היפוספדיאס הוא מצב שכיח שאינו מקשה על הטיפול בתינוק. מעריכים כי אחד מכל 300 ילודים סובל מהיפוספדיאס. במרבית המקרים ניתן להשיב לפין את התפקוד והמראה התקין באמצעות ניתוח שאינו פוגע ביכולת ההשתנה או בתפקוד המיני.

מרבית הזכרים שנולדו עם היפוספדיאס וטופלו נהנים מתפקוד מיני תקין בבגרותם.

במקרה של היפוספדיאס פתח השופכה ממוקם בצד התחתון של הפין ולא בקצהו, כמו במצב תקין.

חומרת הבעיה משתנה בהתאם למיקום פתח השופכה. ברוב המקרים נמצא הפתח קרוב לקצה הפין. לעתים רחוקות ימצא הפתח במרכז הפין או סמוך לבסיסו. במקרים נדירים עלול הפתח להימצא מתחת לשק האשכים.

סימפטומים של היפוספדיאס כוללים:

• מיקום פתח השופכה במקום שאינו קצה הפין.
• עקמת של הפין כלפי מטה (מצב המכונה 'כורדיאה').
• עורלה המכסה רק את המחצית העליונה של הפין.
• התזה לא תקינה של השתן בזמן הטלתו.

היפוספדיאס הוא מום מולד. הסיבה המדויקת להתפתחותו אינה ידועה אך יתכן כי במקרים מסוימים מדובר במצב תורשתי.

בזמן התפתחות הפין אצל העובר מגרים הורמונים מסוימים את היווצרות השופכה והעורלה. רמות לא תקינות של ההורמונים הללו עלולות לפגוע בהליך התקין של התפתחות השופכה ולגרום להיפוספדיאס.

גורמי סיכון

היפוספדיאס שכיח יותר אצל תינוקות בעלי רקע משפחתי של מום מולד זה. אב או אח שלקה בהיפוספדיאס מגביר את הסיכון ללידת תינוק זכר הסובל אף הוא מהמצב.

ישנם מחקרים שמצביעים על עלייה אפשרית בסיכון להיפוספדיאס אצל תינוקות שנולדו לנשים מבוגרות או לנשים שהרו באמצעות הפריית מבחנה (IVF). יתכן שקיים קשר בין חשיפת האם לרמות גבוהות של פרוגסטרון (ההורמון המין הנשי הטבעי) או של פרוגסטין (הצורה המלאכותית של פרוגסטרון) במהלך טיפולי הפריית מבחנה והיפוספדיאס.

עם זאת, מחקרים אחרים לא מצאו כל קשר בין הפריית מבחנה לבין היפוספדיאס אך גילו קשר בין חשיפת האם לחומרי הדברה לבין התפתחות היפוספדיאס אצל התינוק.

אבחון היפוספדיאס

רוב התינוקות הסובלים מהיפוספדיאס יאובחנו סמוך למועד לידתם. המצב מאובחן בזמן בדיקה גופנית של הילוד המבוצעת באופן שגרתי במחלקת הילודים.

יתכן שמצבים קלים של היפוספדיאס לא יתגלו בשלב זה אלא רק מאוחר יותר. במידה שמבחינים שפתח השופכה של התינוק אינו בקצה הפין, אם העורלה לא התפתחה במלואה או אם הפין נוטה או מתעקם כלפי מטה יש לפנות לבדיקת רופא הילדים.

היפוספדיאס מטופל באמצעות ניתוח להחזרת פתח השופכה למקומו הטבעי. במידת הצורך יבוצע גם יישור של הפין.

מהלך הניתוח

הניתוח מבוצע על ידי מנתח מומחה באורולוגיית ילדים. אורולוג הוא רופא מומחה בטיפול במערכת השתן והכליות. המנתח משתמש בשתל רקמה מהעורלה או מפנים הפה כדי לשחזר את תעלת השופכה במיקומה הנכון.

בדרך כלל אורך הניתוח שעה וחצי עד שלוש שעות ומבוצע תחת הרדמה כללית. במקרים נדירים עלול להיות צורך ביותר מניתוח אחד לתיקון המצב.

מתי מתבצע ניתוח

המועד המתאים ביותר לביצוע הניתוח הוא בגילאי 4-12 חודשים. ככל שהניתוח יערך מוקדם יותר כך הוא יהיה טראומטי פחות עבור התינוק.

עם זאת, ניתן לבצע את הניתוח בכל גיל, אפילו בגילאים בוגרים.

אין למול את התינוק לפני ביצוע הניתוח מאחר שיש צורך בעורלה למטרת שיחזור השופכה.

סיבוכי הניתוח

במרבית המקרים משיג הניתוח תוצאות טובות הן מבחינת תפקוד הפין והן מבחינת מראהו.

במקרים בודדים עלולים להתפתח חור (פיסטולה) או צלקת בצדו התחתון של הפין, במקום בו נוצרה תעלת השופכה החדשה. מצב זה עלול לגרום לדליפת שתן ולצורך בניתוח נוסף לתיקון הבעיה.

היפוספדיאס שאינו מטופל עלול להקשות על הפעוט להיגמל ולרכוש הרגלי נקיון ושימוש בשירותים.

אצל מבוגרים, היפוספדיאס שאינו מטופל עלול לגרום לקושי להגיע לזקפה.