חררה, מיליאריה, פריחת חום - מידע רפואי

חררה, המכונה גם מיליאריה או פריחת חום, היא פריחה הגורמת לגרד המופיעה כנקודות אדומות, קטנות ומוגבהות מעל פני העור. חררה

גורמת לתחושת עקצוץ.

לרוב תופיע הפריחה מספר ימים לאחר חשיפה למזג אוויר חם ולטמפרטורות גבוהות.

הפריחה יכולה להופיע בכל מקום בגוף אך לרוב מתפתחת באזורי הגוף הבאים:

• פנים.
• צוואר.
• גב.
• חזה.
• ירכיים.

מה גורם לחררה?

חררה מתפתחת בעקבות הזעה מרובה, כפי שקורה במזג אוויר חם או לח. עם זאת, אפשר שפריחת החום תתפתח גם בחורף.

חררה מתפתחת עקב חסימה של בלוטות הזיעה בגוף. הזעה מרובה עלולה לגרום להצטברות הזיעה מתחת לעור ולהתפתחות גירוי ופריחה.

טיפול בחררה

לרוב תחלוף הפריחה תוך מספר ימים, ללא טיפול.

אפשר להקל על הסימפטומים אם נמנעים מהחום, נשארים בצל ולובשים בגדים רפויים העשויים מסיבים טבעיים כגון כותנה.

רק במקרים חמורים עלול להיות צורך בקבלת טיפול רפואי.

מי עלול לסבול מחררה?

כל אחד עלול לפתח פריחת חום אך אנשים הסובלים ממשקל עודף נמצאים בסיכון רב יותר משום שהם נוטים להזיע יותר מאנשים רזים.

גם פעוטות נמצאים בסיכון מוגבר לפתח חררה מאחר שבלוטות הזיעה שלהם עדיין אינן מפותחות דיין.

הסימפטום העיקרי של חררה הוא פריחה הגורמת לגרד המופיעה כנקודות אדומות, קטנות ומוגבהות מעל פני העור.

הפריחה מופיעה בדרך כלל כמה ימים לאחר חשיפה למזג אוויר חם ולטמפרטורות גבוהות.

מאפייני הפריחה

הפריחה נראית כנקודות או בליטות זעירות שסביבן אזורי עור אדמדמים. לעתים יהיה מופע הפריחה בצורת שלפוחיות קטנות אשר גורמות לתופעות הבאות:

• נפיחות קלה.
• גרד.
• תחושת עקצוץ חזקה.

הפריחה יכולה להופיע בכל מקום בגוף אך לרוב מתפתחת באזורי הגוף הבאים:

• פנים.
• צוואר.
• גב.
• חזה.
• ירכיים.

לעתים תופיע פריחה גם על הבטן, באזור המפשעה, בבתי השחי, בידיים ובכפות הרגליים.

הסימפטומים יהיו בדרך כלל חמורים יותר באזורי גוף המכוסים בבגדים משום שמגע העור עם הבגד עלול לגרום לחיכוך ולשפשוף מקומיים ואף להגביר את ההזעה באותו אזור גוף (אם הבגד עשוי מאריג שאינו נושם).

תינוקות ותפרחות

חררה היא מצב שכיח אצל תינוקות ואינה גורמת לתינוק לכל נזק. עם זאת, אם קיים חשש שאין מדובר בחררה אלא בפריחה על רקע אחר יש לפנות לבדיקת רופא.

פריחה אצל תינוק המלווה בתחושת חולי מחייבת פנייה לרופא הילדים למטרת בדיקה ובירור הגורם למצב.

חררה מתפתחת עקב חסימה של בלוטות הזיעה בגוף. הזעה מרובה עלולה לגרום להצטברות הזיעה מתחת לעור ולהתפתחות גירוי בעור ופריחה.

במצב של הזעת יתר מצטברים תאים מתים וחיידקים בבלוטות הזיעה. אם בלוטות הזיעה נחסמות, הזיעה נלכדת מתחת לעור במעין כיסים זעירים ונפוחים. הזיעה אף עלולה לדלוף לרקמות סמוכות ולגרות את העור.

תחושת העקצוץ האופיינית לחררה נגרמת כאשר כיסי הזיעה פוקעים ומשחררים את הזיעה הלכודה בתוכם.

גורמי סיכון

הסיכון לפתח חררה גובר ככל שמזג האוויר מתחמם וגורם להזעה מוגברת.

המצבים הבאים מעלים גם כן את הסיכון להתפתחות חררה:

• מחלה וחוסר תנועה. חולים המרותקים למיטתם עלולים לסבול מהזעת יתר, בפרט אם הם שוכבים על מצעים בלתי מאווררים.
• לבישת בגדים רבים וכבדים.
• ישיבה קרובה מדי למקור חום (דוגמת תנור חימום).

חררה אינה מחלה קשה ודורשת טיפול רק לעיתים נדירות. לרוב תחלוף הפריחה תוך מספר ימים.

עם זאת, ניתן לנקוט במספר אמצעים כדי להקל על הסימפטומים:

• הימנעות משהות בחוץ במזג אוויר חם ולח. רצוי להישאר בצל או להצטייד במניפה. חשיפה לחום עלולה להגביר את ההזעה ולהחמיר את הפריחה עוד יותר.
• לבישת ביגוד רפוי עשוי כותנה. מומלץ להימנע מלבישת ביגוד העשוי מבדים סינתטיים דוגמת פוליאסטר או ניילון מאחר שאלו מקשים על נידוף הזיעה בהשוואה לבדים העשויים מסיבים טבעיים.
• שמירה על קרירות העור. אמבטיה או מקלחת קרירה תקרר את העור, תרגיע אותו ותמנע הזעת יתר. גם שהייה בחדר ממוזג במשך מספר שעות ביום עשויה להקל בצורה משמעותית.
• שימוש בתרחיץ קלמין מסייע להרגעת עור פגוע ומגורה. ניתן לרכוש את התרחיץ בבתי המרקחת, ללא מרשם רופא. טרם השימוש, מומלץ להיוועץ עם הרוקח.

במקרים חמורים יותר עשוי הרופא לרשום משחה או קרם המכילים הידרוקורטיזון במינון נמוך. חומר זה נוגד דלקת ויעיל מאד להקלת גרד וגירוי בעור. יש להשתמש בתכשירים אלו בהתאם להוראות הרופא המטפל.