18 ינואר 2017 כ' טבת תשע"ז
מעודכן לתאריך  22.10.2012  באדיבות ה 

צניחת איברי האגן

(Pelvic Organ Prolapse)

טיפול בצניחת איברי האגן

קיימות אפשרויות טיפול שונות בצניחת איברי
האגן
. צניחה קלה עד מתונה שאינה גורמת לכאב או לאי נוחות אינה מחייבת קבלת טיפול כלל.
סוג הטיפול יקבע בהתאם לגורמים הללו:
  • דרגת הצניחה.
  • חומרת הסימפטומים.
  • גילה ומצב בריאותה של המטופלת.
  • האם המטופלת מתכננת ללדת בעתיד.
 

המלצות לטיפול עצמי

אין צורך לקבל כל טיפול אם הצניחה קלה עד מתונה ואינה גורמת לכאב או לאי נוחות. קיימות כמה דרכים לשפר את המצב, למנוע את החמרתו ולהפחית את חוסר הנוחות.
רצוי להימנע מעמידה ממושכת ולהקפיד על תזונה עשירה בסיבים תזונתיים הכוללת שפע של פירות וירקות טריים ולחמים ודגני בוקר מדגנים מלאים ולהרבות בשתיית מים, כדי למנוע
עצירות
ולהפחית את המאמץ והלחץ המופעלים על שרירי הבטן בזמן פעולת מעיים. ירידה במשקל עשויה להפחית את הסימפטומים אצל נשים בעלות משקל עודף.

תרגילים לחיזוק שרירי
רצפת האגן

באמצעות שרירי רצפת האגן מווסתת זרימת השתן מהשלפוחית. שרירים אלו עוטפים את שלפוחית השתן ואת
השופכה
(הצינורית שמובילה את השתן מהשלפוחית החוצה מהגוף).
חולשה
או נזק בשרירי רצפת האגן עלולים להגביר את הסיכון לצניחה. במקרה של צניחה קלה תרגול של שרירי רצפת האגן עשוי להועיל ולתמוך באיברים הצנוחים. תרגילים לחיזוק שרירי רצפת האגן יעילים גם לטיפול בדליפת
שתן
.
ניתן לפנות לפיזיותרפיסטית מוסמכת על מנת ללמוד כיצד לבצע תרגילים לחיזוק שרירי רצפת האגן. יתכן שיעברו מספר חודשים עד שאפשר יהיה להבחין בשיפור.

טיפול הורמונלי חלופי

אצל נשים שצניחת איברי האגן שלהן קשורה להפסקת הווסת ולגיל המעבר, יתכן שטיפול הורמונאלי חלופי יוכל להועיל.
לאחר הפסקת הווסת רמות הורמוני המין הנשיים
אסטרוגן
ופרוגסטרון מתחילות לרדת. יתכן שחוסר אסטרוגן מחליש את הרקמות באזור האגן ומוביל להתפתחות הצניחה. נטילת טיפול הורמונאלי חלופי יעלה את רמות
האסטרוגן
ועשוי אף לחזק את דפנות הנרתיק ואת השרירים והרקמות ברצפת האגן.
תחליפי אסטרוגן קיימים באופנים הבאים:
  • קרם המוחדר לנרתיק.
  • טבליה
    להחדרה תוך נרתיקית.
  • מדבקה הנצמדת לעור.
  • שתל תת עורי.
 
אצל חלק מהנשים ישלב הטיפול ההורמונאלי החליפי גם טיפול בהורמון המין הנשי
פרוגסטרון
.
הממצאים לגבי יעילותו של אסטרוגן לטיפול בצניחת איברי האגן אינם חד משמעיים. אף שמחקר אחד העלה כי שימוש באסטרוגן הפחית את הצורך בניתוח לתיקון הצניחה בקרב נשים מעל גיל 60 נדרשים מחקרים נוספים כדי לאמת את התוצאות. כמו כן נמצא שנטילת אסטרוגן 3 שבועות לפני ניתוח לתיקון צניחה עשויה להפחית את הסיכון לדלקת בכיס השתן לאחר מכן.
למרות העדר הוכחות חד משמעיות השימוש באסטרוגן בקרב נשים בגיל המעבר הסובלות מסימפטומים של צניחת איברי האגן נפוץ יחסית. אפשר לשלב טיפול זה עם תרגילים לחיזוק שרירי רצפת האגן או עם התקן פסרי תוך נרתיקי.

התקן פסרי תוך נרתיקי

זהו התקן הדומה לדיאפרגמה. הפסרי מוחדר לתוך הנרתיק על מנת לקבע את דפנותיו במקומן. התקנים אלו עשויים בדרך כלל מגומי לטקס או מסיליקון והם קיימים בגדלים ובצורות שונים.
התקן פסרי יתאים עבור נשים הסובלות מצניחה מתקדמת אך אינן מעוניינות לעבור ניתוח. רופא הנשים יתאים את התקן הפסרי עבור האישה, אותו יש להחליף מדי 3-6 חודשים בהתקן פסרי חדש.

תופעות לוואי

התקן פסרי עלול לגרום להפרשות מהנרתיק, לגירוי ואף לדימום ולכיבים על דפנות הנרתיק. תופעות לוואי שכיחות נוספות הן:
  • זיהומים בדרכי השתן.
  • פגיעה באוכלוסיית החיידקים התקינה בנרתיק והתפתחות
    דלקת
    עקב כך.
  • דליפת שתן
    במאמץ.
  • קושי לרוקן את המעיים.
  • הפרעה לקיום יחסי מין.
מרבית תופעות הלוואי ניתנות לטיפול יעיל.

ניתוח

קיימים כמה סוגי ניתוחים לטיפול בצניחה חמורה של איברי האגן:
  • ניתוח לתיקון הרקמות שתומכות באיבר שצנח.
  • ניתוח לתיקון הרקמות סביב הנרתיק.
  • ניתוח לסגירת פתח הנרתיק.
  • ניתוח לכריתת
    רחם
    (hysterectomy).
 

ניתוח להחדרת מתלה תומך

בניתוח זה יוחדרו רשת או מתלה מלאכותיים לתוך הנרתיק על מנת לתמוך באיבר השוקע או על מנת למנוע את המשך צניחת הנרתיק.
ניתוח זה יומלץ לנשים המעוניינות ללדת בעתיד.

ניתוח לסגירת פתח הנרתיק

במהלך הניתוח יוחזר האיבר שצנח למקומו ותעלת הנרתיק תיתפר. אף שזהו טיפול יעיל מאד לצניחה חמורה, לאחריו לא מתאפשר עוד קיום יחסי מין נרתיקיים.

כריתת רחם

ניתוח זה יבוצע על מנת לטפל בצניחת רחם אך מעלה את הסיכון לצניחת איברים אחרים כגון כיפת הנרתיק (vaginal vault prolapse). לאחר כריתת רחם אין אפשרות להרות עוד.

סיבוכי הניתוחים

כל ניתוח טומן בחובו סיכונים וסיבוכים מסוימים, לרבות:
  • התבלות הרשת או המתלה עד כדי צורך בניתוח נוסף להחלפתם.
  • נזק לאיברים סמוכים באגן (לדוגמה, פגיעה בשלפוחית השתן).
  • זיהום.
  • כאב
    בזמן קיום יחסי מין.
  • הפרשות
    מהנרתיק.
  • דמם נרתיקי.
  • החמרת הסימפטומים של צניחת איברי האגן וצורך בניתוח נוסף.
  • היווצרות קרישי דם בוורידי הרגליים.
 
ההתאוששות מניתוח לתיקון צניחת איברי האגן אורכת בדרך כלל כשלושה חודשים.