26 מרץ 2017 כ"ח אדר תשע"ז
מעודכן לתאריך  19.11.2012  באדיבות ה 

הפרעת חרדה

(Generalised anxiety disorder)

טיפול בהפרעת חרדה

כדאי להתחיל בהיוועצות ברופא המשפחה אולם יתכן שתופנו על ידו לטיפול על ידי רופא מומחה לבריאות הנפש, היינו פסיכיאטר, או לפסיכולוג קליני.
הטיפול יכול לכלול טיפול פסיכולוגי וטיפול תרופתי. בהתחשב במצבו של כול מטופל ומטופל ייקבע אם הוא זקוק לסוג אחד של טיפול או לשילוב של שניהם. אין טיפול מסוים שהוא מיטבי לכולם. מחקרים מראים שטיפולים פסיכולוגיים הם בעלי השפעה ארוכת טווח ובמרבית המקרים יוצע למטופל טיפול פסיכולוגי קודם שיישקל טיפול תרופתי.
טרם תחילת כול טיפול, מכול סוג שהוא, הרופא או המטפל יבהיר למטופל את המשמעויות שלו.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי
CBT) Cognitive Behavioral Therapy)

על פי רוב הטיפול הפסיכולוגי המוצע הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) שכן הוא נמצא כיעיל ביותר לטיפול בהפרעת חרדה. הסטטיסטיקות מצביעות על כך שכמחצית מהמטופלים בשיטה זו מחלימים ואף היתר יוצאים נשכרים.
טיפול קוגניטיבי התנהגותי כולל שיחות שבועיות עם מטפל ולמידה של מיומנויות שתשפרנה את מצבו של המטופל, לרבות שינוי מחשבות שליליות ושינויים התנהגותיים.
הטיפול מתרכז בעיקר בבעיות עכשוויות ופחות בעבר. הוא מלמד את המטופל מיומנויות פעולה הנוגעות לדרכי תגובה למצבים מעוררי חרדה. למשל, המטפל יכול לשוחח על הדרך בה המטופל מגיב שעה שמזהה מצב מעורר חרדה ומה הוא חושב שעה שחווה אותה. לאחר שהמטפל והמטופל מזהים מחשבות שליליות ניתן ללמוד כיצד להמירן במחשבות מאוזנות יותר.
במטרה לסייע למטופל להשיג שליטה טובה יותר בחרדה יכול המטפל גם להנחותו בשיטות נשימה שיותירו אותו רגוע יותר בעת חרדה ויפחיתו את המצוקה.
במקרים רבים 12-15 מפגשים בני שעה שיתבצעו בתוך 4 חודשים עשויים לסייע באופן ניכר.

הרפיה מונחית

מדובר בשיטה פסיכולוגית שמצאה תחילה שימוש בטיפול בפחדים (פוביות) והיא נמצאה יעילה במידה שווה ליעילות של טיפול קוגניטיבי התנהגותי. עיקרה של השיטה הנחייה של המטופל כיצד להרפות את שריריו במהלך מצבים המחוללים חרדה.
הטיפול כולל:
  • לימוד כיצד להרפות את השרירים
  • לימוד כיצד להגיע להרפיה מהירה בתגובה למילת מפתח דוגמת 'הרפה'
  • תרגול הרפיה במצבים מעוררי חרדה
 
במרבית המקרים יידרשו 12-15 מפגשים בני שעה כדי להגיע לשליטה בשיטה.

קבוצות תמיכה ושירותי נט"ל

השימוש בקו הפתוח של נט"ל (נפגעי טראומה מטרור וממלחמה) המציע סיוע נפשי הן לילדים והן למבוגרים, במגוון שפות ולתקופה בלתי מוגבלת, יכול לעזור.
הטלפון של קו הסיוע של נט"ל הוא 1-800-363-363 והשירות פועל בימים א'-ה' בשעות 08:00-22:00 ובימי ו' בשעות 08:00-14:00. לעיתים, בעיתות חירום קו הסיוע פועל גם מעבר לשעות אלו.
השתתפות בקבוצות תמיכה עשויה לסייע למטופל להשיג מידע וייעוץ בנוגע לשיטות טובות לשליטה בחרדה. גם המגע עם אנשים החווים בעיות דומות יכול לעזור.

טיפול תרופתי

הטיפול התרופתי יכול להיות קצר טווח או לתקופות ארוכות יותר. על פי הסימפטומים תותאמנה תרופות לטיפול בהיבטים הגופניים או הנפשיים.
התרופות לטווח ארוך יכולות לכלול תרופות ממשפחת מעכבים בררניים של ספיגה חוזרת של סרוטונין (SSRI), ונלאפאקסין ממשפחת התרופות SNRI המשווקת תחת מספר שמות מסחריים או פריגבאלין (משווקת בשם המסחרי ליריקה).
התרופות לטווח קצר יכולות לכלול אנטיהיסטמינים,
בנזודיאזפינים
ובוספירון.

מעכבים בררניים של ספיגה חוזרת של סרוטונין (SSRI)

הסוגים של נוגדי
דיכאון
המומלצים לטיפול בהפרעת חרדה הם ממשפחת מעכבים בררניים של ספיגה חוזרת של סרוטונין (SSRI) כמו פארוקסטין (paroxetine), המשווקת בישראל בשמות הבאים: סרוקסט®, פקסט®, פרוטין® ופארוקסטין טבע® .
לא מומלץ לרשום תרופות ממשפחת SSRI למטופלים מתחת לגיל 18, למרות שרופא מומחה יכול לאפשר שימוש כזה בפלואוקסטין (fluoxetine) בעת הצורך. התרופה משווקת בישראל בשמות הבאים: פרוזק®, פלוטין® ופריזמה®.
תרופות מסוג SSRI פועלות באמצעות הגדלת רמת החומר סרוטונין במוח והן הנפוצות ביותר לטיפול בהפרעת חרדה. בדרך כלל מתחילים במינון נמוך שניתן להגבירו בהדרגה בהמשך, כדי לאפשר לגוף הסתגלות נאותה לתרופה.
לתרופות הללו יש מספר השפעות לוואי אפשריות, והן כוללות
בחילה
, סחרחורת, כאבי ראש, רצון מופחת לקיים יחסי מין, ערפול ראייה,
עצירות
או
שלשול
, יובש בפה, אבדן תיאבון, הזעה, נדודי שינה וכאבי בטן.
במקרים רבים יחלפו שבועיים עד ארבעה שבועות בטרם תושג השפעה ולכן אם נרשמה לכם תרופה יש להמשיך לנטלה גם אם עדיין לא מורגשת השפעה. הפסקת נטילה של תרופה ראוי שתיעשה רק על פי הנחית רופא. כאשר נוטלים תרופה חדשה חשוב להיות במעקב רפואי.
לאחר תחילת הנטילה של התרופה עלולים לחוש החמרה בתחושות החרדה, אולם במרבית המקרים מדובר בתופעה שתחלוף לאחר מספר ימים. אם לא חלה הטבה לאחר מספר ימים יש לדווח לרופא המטפל.
משך הטיפול משתנה ממטופל למטופל. גם אם חשים שהתרופה טיפלה היטב בחרדה אין לחדול מנטילתה ללא הוראת רופא. אם לאחר 12 שבועות של נטילה סדירה אין שיפור בסימפטומים באפשרותו של הרופא לרשום לכם תרופה חלופית מסוג SSRI כדי לבחון את יעילותה עבורכם.
הפסקת נטילה בטרם עת, ללא הנחיית רופא, עלולה לגרום לחזרתם של הסימפטומים וזאת בצד תופעות לוואי דוגמת סחרחורות, קהות חושים, בחילה, כאבי ראש, נדודי שינה והזעה.
מעבר לאמור, לא מומלץ להפסיק נטילת תרופה מהסוג האמור בבת אחת, אלא באופן הדרגתי, תוך ירידה במינון.

ונלאפאקסין (Venlafaxine)

כאשר תרופות ממשפחת SSRI לא נמצאו יעילות עבור מטופל, ייתכן שהרופא ימצא לנכון לנסות תרופה נוגדת דיכאון אחרת המכונה ונלאפאקסין. תרופה זו נמנית על משפחת SNRI , מעכבים בררניים של ספיגה חוזרת של סרוטונין ונוראדרנלין. התרופה גורמת להגדלת הרמה של סרוטונין ונוראדרנלין במוח ובכך מפחיתה את אי האיזון של חומרים אלו שלעיתים גורם להפרעת חרדה.
לא ניתן לרשום את התרופה לאנשים הלוקים בבעיות
יתר לחץ דם
, או שלקו לאחרונה בהתקף לב, או שלוקים בפעימות לב בלתי סדירות.
לתרופה הזו יש מספר השפעות לוואי אפשריות, והן כוללות בחילה, כאבי ראש, ישנוניות, סחרחורת, יובש בפה, עצירות, קשיי עיכול, הזעה ונדודי שינה.
הנוטלים את התרופה צריכים להיות במעקב אחר לחץ הדם שלהם.

פריגבאלין

התרופה משווקת בשם המסחרי ליריקה, והיא ניתנת כאשר התרופות האחרות אינן מתאימות למטופל. זו תרופה המוצאת שימוש גם לטיפול בחולי
אפילפסיה
. תופעות הלוואי הנפוצות שלה כוללות ישנוניות, סחרחורת וכאבי ראש.
בניגוד לתרופות מקבוצת SNRI ו- SSRI, פריגבאלין אינה גורמת לירידה בחשק המיני או לבחילה.

אנטיהיסטמינים

בדרך כלל נרשמת תרופה זו לטיפול בתגובות אלרגיה, אולם סוגים מסוימים של תרופה זו מוצאים שימוש לטיפול קצר טווח בחרדה. יש לתרופה השפעה מרגיעה על המוח ובכך תורמת להפחתת תחושת החרדה.
התרופה יעילה רק לשימוש קצר טווח, לתקופה שאינה עולה על מספר שבועות.
הסוג הנפוץ ביותר לטיפול בחרדה הוא הידרוקסיזין המשווקת תחת השם המסחרי אוטרקס.
נטילת התרופה עלולה להיות מלווה במספר תופעות לוואי דוגמת ישנוניות (אין לנהוג או להפעיל מכונות בתקופת נטילת התרופה), סחרחורת, ראייה מעורפלת, כאבי ראש או יובש בפה.

בנזודיאזפינים

תרופות אלו הן תרופות הרגעה המסייעות להפחית את תחושות החרדה בתוך 30 עד 90 דקות. בעיקרון לא מומלץ השימוש בהן אלא אם מדובר במצבי משבר, היינו תקופת חרדה חמורה.
למרות יעילותן לא ניתן לנטלן לאורך זמן. קיימת סכנת התמכרות אם נוטלים אותן לתקופה העולה על 4 שבועות וזאת בצד העובדה שהן מתחילות לאבד מיעילותן לאחר תקופה זו.
תופעות הלוואי כוללות בלבול, איבוד שיווי משקל, פגיעה בשיקול הדעת, פגיעה בזיכרון וישנוניות. בשל תופעות הלוואי אין לנהוג או להפעיל מכונות בתקופת נטילת התרופה.

בוספירון

תרופה זו המשתייכת לקבוצת תרופות נוגדות חרדה עשויה להפחית סימפטומים נפשיים של חרדה. התרופה פועלת באופן דומה
לבנזודיאזפינים
אולם אין לה השפעה ממכרת.
יחלפו כשבועיים מתחילת הנטילה ועד הרגשת השפעה. הרופא יחליט על משך הנטילה של התרופה והיא מומלצת רק לשימוש קצר טווח.