23 ינואר 2017 כ"ה טבת תשע"ז
מעודכן לתאריך  18.11.2012  באדיבות ה 

הפרעת חרדה חמורה

(Panic disorder)

טיפול בהפרעת חרדה חמורה

המטרה העיקרית של הטיפול היא להפחית את מספר ההתקפים ואת חומרתם.
הטיפול יכול לכלול טיפול פסיכולוגי וטיפול תרופתי. בהתחשב במצבו של כול מטופל ומטופל ייקבע אם הוא זקוק לסוג אחד של טיפול או לשילוב של שניהם. אין טיפול מסוים שהוא מיטבי לכולם. טרם תחילת כול טיפול, מכול סוג שהוא, הרופא יבהיר למטופל את המשמעויות שלו.
במקרים רבים הטיפול הפסיכולוגי המוצע הוא
טיפול קוגניטיבי התנהגותי
(CBT) ואם טיפול זה אינו משפר את המצב יוצע טיפול הכולל תרופות.
כדאי להתחיל בהיוועצות ברופא המשפחה אולם יתכן שתופנו לטיפול על ידי רופא מומחה לבריאות הנפש, היינו פסיכיאטר, או לפסיכולוג קליני.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי CBT) Cognitive Behavioral Therapy)

הטיפול הפסיכולוגי מסוג זה הוא בעל השפעות ארוכות טווח ומומלץ לטיפול בהפרעת חרדה חמורה. טיפול קוגניטיבי התנהגותי כולל שיחות שבועיות עם מטפל ולמידה של מיומנויות שתשפרנה את מצבו של המטופל בעת התקף, או בין התקפים, לרבות שינוי מחשבות שליליות ושינויים התנהגותיים.
למשל, המטפל יכול לשוחח על הדרך בה המטופל מגיב שעה שחווה התקף חרדה ומה הוא חושב שעה שחווה אותו. לאחר שהמטפל והמטופל מזהים מחשבות שליליות ניתן ללמוד כיצד להמירן במחשבות מאוזנות יותר.
במטרה לסייע למטופל להשיג שליטה טובה יותר בהתקף החרדה יכול המטפל גם להנחותו בשיטות נשימה שיותירו אותו רגוע יותר בעת התקף ויפחיתו את המצוקה.
במקרים רבים 7-14 מפגשים שיתבצעו בתוך 4 חודשים עשויים לסייע באופן ניכר. לעיתים יומלץ על תוכנית טיפול מקוצרת אשר כוללת יותר עבודת בית של המטופל.

קבוצות תמיכה ונט"ל

השתתפות בקבוצות תמיכה עשויה לסייע למטופל להשיג מידע וייעוץ בנוגע לשיטות טובות לשליטה בהתקפים. גם המגע עם אנשים החווים בעיות דומות יכול לעזור, שכן התקפי חרדה הם מפחידים ומבודדים.
אף שימוש בקו הפתוח של נט"ל (נפגעי טראומה מטרור וממלחמה) המציע סיוע נפשי הן לילדים והן למבוגרים, במגוון שפות ולתקופה בלתי מוגבלת, יכול לעזור.
הטלפון של קו הסיוע של נט"ל הוא 1-800-363-363 והשירות פועל בימים א'-ה' בשעות 08:00-22:00 ובימי ו' בשעות 08:00-14:00. לעיתים, בעיתות חירום קו הסיוע פועל גם מעבר לשעות אלו.

טיפול תרופתי, נוגדי
דיכאון

מספר תרופות נוגדות דיכאון עשויות להוות כלי טיפולי יעיל בהתקפי חרדה.
במקרים רבים יחלפו שבועיים עד ארבעה שבועות בטרם תושג השפעה ולכן אם נרשמה לכם תרופה יש להמשיך לנטלה גם אם עדיין לא מורגשת השפעה. הפסקת נטילה של תרופה ראוי שתיעשה רק על פי הנחית רופא. כאשר נוטלים תרופה חדשה חשוב להיות במעקב רפואי.
הסוגים של נוגדי דיכאון המומלצים לטיפול בהתקפי חרדה הם ממשפחת מעכבים בררניים של ספיגה חוזרת של סרוטונין (SSRI) כמו פארוקסטין (paroxetine), המשווקת בישראל בשמות הבאים: סרוקסט®, פקסט®, פרוטין® ופארוקסטין טבע® או משפחת נוגדי דיכאון טריציקליים.
לא מומלץ לרשום תרופות ממשפחת SSRI למטופלים מתחת לגיל 18, למרות שרופא מומחה יכול לאפשר שימוש כזה בפלואוקסטין (fluoxetine) בעת הצורך. התרופה משווקת בישראל בשמות הבאים: פרוזק®, פלוטין® ופריזמה®.
תרופות מסוג SSRI פועלות באמצעות הגדלת רמת החומר סרוטונין במוח והן הנפוצות ביותר לטיפול בהתקפי חרדה. בדרך כלל מתחילים במינון נמוך שניתן להגבירו בהדרגה בהמשך, כדי לאפשר לגוף הסתגלות נאותה לתרופה.
לתרופות הללו יש מספר השפעות לוואי אפשריות, והן כוללות
בחילה
, סחרחורת, כאבי ראש, רצון מופחת לקיים יחסי מין, ערפול ראייה,
עצירות
או
שלשול
, יובש בפה, אבדן תיאבון, הזעה, נדודי שינה וכאבי בטן.
לאחר תחילת הנטילה של התרופה עלולים לחוש החמרה בתחושות החרדה, אולם במרבית המקרים מדובר בתופעה שתחלוף לאחר מספר ימים. אם לא חלה הטבה לאחר מספר ימים יש לדווח לרופא המטפל.
משך הטיפול משתנה ממטופל למטופל. גם אם חשים שהתרופה טיפלה היטב בהתקפי החרדה אין לחדול מנטילתה ללא הוראת רופא. במרבית המקרים יש להמשיך בנטילת התרופה לפחות במשך 6-12 חודשים.
הפסקת נטילה בטרם עת, ללא הנחיית רופא, עלולה לגרום לחזרתם של הסימפטומים וזאת בצד תופעות לוואי דוגמת סחרחורות, קהות חושים, בחילה, כאבי ראש, נדודי שינה והזעה.
מעבר לאמור, לא מומלץ להפסיק נטילת תרופה מהסוג האמור בבת אחת, אלא באופן הדרגתי, תוך ירידה במינון.
מקובל לנסות תחילה תרופות ממשפחת SSRI בשל מיעוט תופעות הלוואי, אולם כאשר נוגדי דיכאון מסוג SSRI אינם מסייעים לאחר נטילה סדירה בת 12 שבועות, או שאינם מתאימים עבור המטופל, ניתן לעשות שימוש בנוגדי דיכאון טריציקליים.
בעיקרון הם פועלים באופן דומה לקבוצת SSRI. על נוגדי דיכאון אלו נמנות התרופות קלומיפראמין ואימיפראמין.המשווקת תחת מספר שמות מסחריים.
אין מדובר בתרופות בעלות השפעה ממכרת אולם יש להן מספר תופעות לוואי אפשריות, כשהנפוצות בהן עצירות, קושי במתן
שתן
, ערפול ראייה, יובש בפה, אבדן או תוספת משקל, ישנוניות, הזעה, סחרחורות וגירוי עורי (פריחה).