28 מרץ 2017 א' ניסן תשע"ז
מעודכן לתאריך  18.11.2012  באדיבות ה 

הפרעת דחק פוסט טראומטית

(Post traumatic stress disorder)

גורמים של הפרעת דחק פוסט טראומטית

אנשים עלולים לפתח הפרעת דחק פוסט טראומטית לאחר שהם עברו, היו עדים או שנודע להם על ארוע או מצב שגרמו להם לפחד רב, חוסר אונים או אימה. עדיין לא לגמרי ברור מדוע אנשים מסוימים מפתחים הפרעה זו ואילו אחרים לא.

סוגים של ארועים או מצבים טראומטיים

הפרעת דחק פוסט טראומטית נפוצה במיוחד אצל אנשים שהשתתפו בקרבות או נחשפו ללחימה. לכן כונתה ההפרעה גם '
הלם
קרב' או '
עייפות
קרב'. 
הארועים הנפוצים ביותר שבעקבותיהם עלולה להתפרץ הפרעת דחק פוסט טראומטית כוללים:
  • חשיפה לקרב.
  • חשיפה לאירוע חבלני או לירי טילים.
  • אונס.
  • הזנחה או התעללות גופנית בילדות.
  • התעללות מינית.
  • תקיפה גופנית.
  • איום באמצעות נשק.
 
אירועים נוספים העלולים להביא להתפתחות ההפרעה כוללים שריפה, אסונות טבע, שוד, תאונת דרכים, התרסקות מטוס, עינויים, חטיפה, אבחון של מחלה קטלנית, וכן כול אירוע שיש בו איום ישיר על חיי הקורבן.

גורמי סיכון

כפי שזה קורה בהפרעות נפשיות אחרות, גם הפרעת דחק פוסט טראומטית מתפתחת בעקבות שילוב של גורמים, שיוצרים רגישות מוגברת. גורמי סיכון אלו כוללים:
  • מין. נשים נוטות יותר לפתח הפרעת דחק פוסט טראומטית בהשוואה לגברים. זה קורה גם בגלל שהן נמצאות בסיכון מוגבר לחוות ארועים או מצבים שעלולים לעורר את התפרצות ההפרעה.
  • חומרת האירוע או משכו. ככול שהאירוע הטראומטי חמור יתר, עוצמתי במיוחד או נמשך זמן רב, כך עולה הסיכון.
  • היסטוריה של
    דיכאון
    או חרדה
    אצל קורבן הטראומה.
  • תורשה
    .
    כאשר לאחד ההורים, או האחים או האחיות יש בעיה נפשית, עולה הסיכון להפרעה פוסט טראומטית אצל בני המשפחה האחרים.
  • חשיפה קודמת למצבים קשים. מספרם של המצבים האלו שחווה הקורבן בעבר ודרגת חומרתם משפיעים על הסיכון ללקות בהפרעה.
  • תכונות אישיות מולדות ומזג אישי.
  • העדר מעגל תומך. לרבות היעדר תמיכה ממשפחה או מחברים.
  • התעללות או הזנחה בתקופת הילדות.
  • גורמים פיזיולוגיים. הדרך שבה המוח של הקורבן מווסת את ההורמונים והמתווכים העצביים שהגוף מפריש בתגובה לסטרס (דחק).
 

תגובה הורמונלית בלתי תקינה

מחקרים הראו שאצל אנשים הלוקים בהפרעת דחק פוסט טראומטית רמות הורמוני הסטרס אינן תקינות.
כשנמצאים בסכנה, הגוף מייצר מספר חומרים טבעיים, דוגמת אדרנלין. האדרנלין מעורר בגוף תגובה שמכונה 'תגובת הילחם או ברח' (‘fight or flight’ reaction). האדרנלין מסייע גם להקהות את החושים ולשכך
כאב
.
מחקרים מצאו שאנשים הלוקים בהפרעת דחק פוסט טראומטית ממשיכים לייצר כמויות גדולות של
הורמונים
הקשורים לתגובה זו, גם שהם כבר לא נתונים בסכנה. זהו כנראה ההסבר לקהות החושים ולניתוק הרגשי שהם חווים.

היפוקמפוס

היפוקמפוס הוא חלק מהמוח שאחראי על הזיכרון ועל הרגשות. אצל אנשים שפיתחו הפרעת דחק פוסט טראומטית, חלק זה של המוח נראה שונה בסריקות MRI (
דימות
תהודה מגנטית).
כאשר נוצרות כמויות גדולות מדי של הורמוני סטרס דוגמת אדרנלין, ההיפוקמפוס אינו מסוגל לתפקד בצורה תקינה ואינו מסוגל לעבד את המידע כראוי. מדענים סבורים ששינויים אלו קשורים לבעיות הזיכרון, לסיוטים ולהבזקים חוזרים שהם הסימפטומים האופייניים של ההפרעה.
הקלה על הסטרס וירידת רמות האדרנלין עד לרמה התקינה, מאפשרת למוח להתחיל לשקם את עצמו, כך שעם הזמן הפלשבקים והסיוטים נעלמים בהדרגה.