27 יולי 2017 ד' אב תשע"ז
מעודכן לתאריך  18.11.2012  באדיבות ה 

הפרעת דחק פוסט טראומטית

(Post traumatic stress disorder)

אבחון של הפרעת דחק פוסט טראומטית

קביעת האבחנה של הפרעת דחק פוסט טראומטית מתבססת על הסימנים והסימפטומים ועל הערכה פסיכולוגית קפדנית. האדם מתבקש לתאר את הסימפטומים שהוא חווה, מתי הם מופיעים, מהי עוצמתם וכמה זמן הם נמשכים. הרופא יכול לבקש לתאר את האירוע שהביא להתפתחות ההפרעה, לתהות לגבי ההרגשה כללית, הפרעות שינה ולבצע מספר בדיקות גופניות.
האבחון של הפרעת דחק פוסט טראומטית עלול להיות קשה ומסובך בגלל שרבים מהקורבנות כלל לא ששים לדבר על מה שהם חוו או על רגשותיהם. חלקם אף נמנעים מלפנות לעזרה במשך חודשים או שנים.
כדי לקבוע אבחנה של הפרעת דחק פוסט טראומטית יש לעמוד במספר אמות מידה  הכוללות:
  • חשיפה לארוע או למצב (קצר טווח או ממושך) בעלי אופי מאיים או קטסטרופלי בצורה יוצאת דופן (אירוע או מצב שעלול לגרום למצוקה משמעותית אצל כל אחד).
  • היזכרות בלתי פוסקת או 'החייאה' מחדש של גורם הסטרס על ידי פלאשבקים, זיכרונות של תמונות ברורות מהארוע, סיוטים חוזרים או הופעת מצוקה קשה בעת חשיפה לנסיבות הדומות או הקשורות לגורם הסטרס.
  • התחמקות או ניסיון להימנע ממצבים ומדברים שמזכירים את הארוע הקשה, תופעה שלא הייתה קיימת לפני החשיפה לגורם הסטרס.
 
לפחות אחד מהשניים הבאים:
  1. חוסר יכולת להיזכר בהיבטים חשובים של החשיפה לגורם הסטרס, בכלל או באופן חלקי.
  2. ערנות ורגישות נפשית מוגברת, מעין עמידה בלתי פוסקת על המשמר, שלא הייתה קיימת לפני הארוע. סימפטום זה יכול לבוא לידי ביטוי בקשיי שינה או הירדמות, רגזנות או התפרצויות זעם, קושי להתרכז, דריכות מוגזמת, תגובת בהלה מופרזת.