הקדמה
עור התוף עשוי מרקמה דקה המפרידה בין האוזן החיצונית לאוזן התיכונה. לעתים עלול להיווצר קרע או חור ברקמה זו. קרע בעור התוף עלול לגרום לכאב באוזן ולאי נוחות. לעתים ילווה המצב באובדן שמיעה זמני. במרבית המקרים יחלים הקרע מאליו תוך כחודשיים.
מומלץ להימנע מהרטבת האוזן עד להחלמת הקרע. ניתן להשתמש במשככי כאב על מנת להקל על תחושת האי נוחות. במקרים חמורים עלול להיות צורך בניתוח לאיחוי הקרע.
יתכנו מספר גורמים לקרע בעור התוף. הגורם השכיח ביותר הוא זיהום של האוזן התיכונה, אך קרע עלול להיווצר גם עקב חשיפה לרעש עז או בעקבות חבלה.
במקרה של כאב או אי נוחות באוזן הנמשכים למעלה ממספר ימים יש לפנות לבדיקת רופא.
האוזן
לאוזן שלושה חלקים:
- האוזן החיצונית.
- האוזן התיכונה.
- האוזן הפנימית.
האוזן החיצונית כוללת את אפרכסת האוזן, את תעלת האוזן הנכנסת אל הראש ואת עור התוף.
האוזן התיכונה היא למעשה חלל קטן, מלא באוויר, המחובר לאוזן ולגרון על ידי תעלת השמע. בחלל האוזן התיכונה נמצאות שלוש עצמות השמע: הסדן, הפטיש והארכובה.
האוזן הפנימית כוללת את שבלול האוזן הבנוי משני חדרים מלאים בנוזל ואת עצב השמיעה המעביר את גלי הקול למוח.
תפקיד עור התוף
עור התוף מאפשר את השמיעה. גלי קול חודרים אל האוזן ומרעידים את עור התוף. רעידות אלו מועברות ומוגברות דרך עצמות השמע, אל תוך האוזן הפנימית שם נמצא שבלול האוזן.
בשבלול האוזן קיימים ריסים זעירים הנעים בתגובה לרעידות המועברות אליהן מהאוזן התיכונה. תנועת הריסים מייצרת אות חשמלי המעובר אל המוח, דרך עצב השמיעה.
סימפטומים
קרע בעור התוף עלול לפגוע ביכולת השמיעה. מידת הפגיעה בשמיעה תלויה בגודל החור שנוצר. חור קטן עלול לגרום לאובדן קל של השמיעה בעוד שחור גדול עלול לגרום לאובדן שמיעה משמעותי.
קרע בעור התוף גורם לאובדן שמיעה זמני, אשר חולף עם איחוי הקרע.
סימפטומים נוספים שיתכנו עקב קרע בעור התוף כוללים:
- כאב אוזנים או חוסר נוחות באוזן.
- הפרשה רירית או מוגלתית מהאוזן.
- צלצולים באוזנים (טיניטוס).
התפתחות דלקת באוזן
עור התוף מהווה מחסום יעיל נגד חדירת חיידקים לאוזן התיכונה. כאשר יש קרע בעור התוף האוזן חשופה יותר להתפתחות זיהום ודלקת.
זיהום באוזן התיכונה עלול לגרום לסימפטומים הבאים:
- כאב עז באוזניים. הכאב נגרם מאחר שהצטברות הפרשה רירית באוזן לוחצת על עור התוף.
- עליית חום מעל 38 מעלות צלזיוס.
- אובדן שמיעה קל.
דלקת אוזניים אצל ילדים
ילדים הסובלים מזיהום באוזן עלולים לפתח סימפטומים דמויי שפעת הכוללים הקאה, חולשה וישנוניות. חום גופם של תינוקות יהיה בדרך כלל גבוה והם יהיו עצבניים מאד.
סימפטומים נוספים של דלקת אוזניים אצל פעוטות כוללים:
- נטייה לשפשף את האוזן הכואבת.
- חום גבוה, מעל 38 מעלות צלזיוס.
- עצבנות.
- חוסר תאבון וחוסר רצון לאכול.
- שינה לא רגועה.
- שיעול.
- נזלת.
- אובדן שיווי משקל.
- העדר תגובה לצלילים וקולות שקטים.
עור התוף הוא קרום דק המצוי באוזן ומפריד בין האוזן החיצונית לאוזן התיכונה. תפקידו להעביר קון דרך שרשרת העצמות הנמצאות באוזן התיכונה לאוזן הפנימית. עור תוף שלם הכרחי לתפקוד תקין של האוזן ולבריאותה בכל גיל. נקבים בעור התוף יכולים להיווצר מדלקות אוזניים חוזרות וכרוניות ומחבלות שונות. בסרטון מוצגים הסימפטומים, דרכי הטיפול, ניתוח לתיקון עור התוף וההחלמה.
גורמים
זיהום באוזן התיכונה
זהו אחד הגורמים הנפוצים ביותר המובילים לקרע בעור התוף. בזמן זיהום באוזן מצטברת מוגלה בתוך האוזן ומפעילה לחץ על עור התוף.
לעיתים, כמות המוגלה המצטברת היא כל כך גדולה עד שעור התוף נקרע ומאפשר לה לזלוג החוצה. הפרשה מוגלתית היא סימפטום שכיח של קרע בעור התוף.
חבלה לעור התוף
תיתכן פגיעה בשלמות עור התוף עקב החדרת חפץ עמוק לתוך האוזן, כפי שיתכן עקב שימוש לא נכון בקיסמי אוזניים.
רעשים חזקים
רעש פתאומי וחזק עלול לגרום לקרע בעור התוף. למשל, גלי הדף לאחר פיצוץ חזק עלולים לגרום נזק לחלקים הרגישים באוזן לרבות לעור התוף.
קרע בעור התוף הנגרם עקב רעש עז ילווה בדרך כלל באובדן שמיעה משמעותי ובצלצולים באוזניים (טיניטוס).
שינויים בלחץ האוויר
שינויים פתאומיים בלחץ האוויר, לדוגמה, בזמן המראה או נחיתה של מטוס, עלולים לגרום לכאב באוזן. במקרים מסוימים אף עלול עור התוף להיקרע. כך גם בזמן צלילה לעומק רב או בזמן נהיגה באזורים גבוהים מאד. הדבר נגרם מאחר שקיים הבדל גדול מאד בין לחץ האוויר מחוץ לאוזן לבין לחץ האוויר באוזן התיכונה.
אבחון
במקרה של כאב או חוסר נוחות באוזן הנמשכים מספר ימים יש לגשת לבדיקת רופא.
הרופא יבדוק את מצב האוזן בעזרת מכשיר הנקרא אוריסקופ או אוטוסקופ. למכשיר זה מקור אור ועדשה מגדילה המאפשרים לבדוק את פנים האוזן ואת עור התוף. ניתן לראות קרע או חור בעור התוף בעזרת האוטוסקופ.
טיפול
במרבית המקרים יתאחה הקרע בעור התוף מאליו תוך כחודשיים, גם ללא כל טיפול.
במידה שנדרש טיפול לרוב מדובר באמצעים להקלה על כאב ובטיפול בדלקת.
עד להחלמת עור התוף יש להימנע מחדירת מים לאוזן. מומלץ לחבוש כובע ניילון בזמן הרחצה ולהימנע משחייה.
משככי כאבי
ניתן ליטול משככי כאב כגון אקמול או דקסמול להקלה על כאב או אי נוחות. אין לתת אספירין לילדים מתחת לגיל 16.
ניתן להניח רטיה (קומפרס) חמימה או להשתמש בבקבוק מים חמים עטוף במגבת כדי לחמם את האזור ולהקל על תחושת חוסר הנוחות.
אנטיביוטיקה
אם הקרע בעור התוף נגרם בעקבות דלקת או אם קיים סיכון להתפתחות זיהום במהלך תקופת ההחלמה והאיחוי ישקול הרופא מתן אנטיביוטיקה בטיפות או בכדורים.
