20 אוקטובר 2017 ל' תשרי תשע"ח
מעודכן לתאריך  24.11.2015  באדיבות ה 

דום נשימה חסימתי בשינה - מידע רפואי

(Obstructive Sleep Apnea (OSA

טיפול בדום נשימה חסימתי בשינה

שינויים באורח החיים

ניתן להקל על הפסקות נשימה קלות על ידי הפחתה במשקל והרמת ראש המיטה. כמו כן רצוי להימנע משינה על הגב.
שינוי באורח החיים עשוי להועיל במקרה של דום נשימה חסימתי מתון עד בינוני. השינויים הרצויים כוללים:
  • הפחתת משקל (אם קיים עודף משקל).
  • הגבלת צריכת האלכוהול.
  • הפסקת עישון ( למעשנים).
  • הימנעות מנטילת תרופות שינה או תרופות נוגדות חרדה.
  • שינוי תנוחת השינה. עדיפה שינה על הצד.
 

מכשיר Continuous Positive Airway Pressure) CPAP)

הטיפול באנשים הלוקים בהפסקות נשימה בשנתם נעשה במקרים רבים באמצעות מכשיר CPAP. המכשיר מורכב ממסכה מיוחדת שחובשים בזמן השינה, אשר מחוברת למכונה שמזרימה אוויר בלחץ קבוע. במרבית המקרים השימוש במכשיר מצליח למנוע את הפסקות הנשימה ואת ההתעוררויות התכופות. השימוש במכשיר אף מסייע לאיזון לחץ הדם הנובע מהפסקות נשימה.
המטופל יונחה על ידי צוות מכון השינה לגבי השימוש הביתי במכשיר. עם זאת, גם השימוש במכשיר CPAP עלול לגרום לאי נוחות מסוימת ולתופעות בלתי רצויות כגון גודש באף, קושי לנשום דרך האף, כאב ראש או כאב אוזניים ואף לנפיחות וגזים בבטן. עקב תופעות אלו, ההיענות לטיפול זה היא כ- 50% בלבד.
מטופל הסובל מתופעות אלו רצוי שיתייעץ עם הרופא המטפל או עם צוות מעבדת השינה. ניתן לבצע התאמות במכשיר, לנוחותו של המטופל.

התקן לסתי (סד)

אמצעי זה עשוי להועיל במקרה של דום נשימה קל יחסית, אך אינו מומלץ במקרים חמורים. ההתקן עשוי להפחית את הפסקות הנשימה בשינה ואת הנחירות.
מדובר בהתקן נשלף המותאם למבנה לסתותיו של המטופל. את ההתקן יש להניח על השיניים כאשר שוכבים לישון. ההתקן מתוכנן כך שהוא מקבע את מיקום הלסת והלשון בקדמת חלל הפה, ומותיר יותר מקום באזור הלוע ובסיס הלשון וכך תורם להרחבת דרכי מעבר האוויר ולצמצום הנחירות והפסקות הנשימה בשינה.
אף שניתן לרכוש התקנים מוכנים, מרבית המומחים בתחום סבורים כי רצוי להשתמש בהתקן אשר מותאם באופן אישי לכל מטופל. במקרים מסוימים, התקן שאינו מתאים בדיוק עלול אף להחמיר את הסימפטומים.
על מנת להתאים את ההתקן כראוי מומלץ להתייעץ עם רופא שיניים מומחה בטיפול בנחירות ובדום נשימה חסימתי בשינה. רופא השיניים יבדוק כי המטופל מתאים לטיפול (שימוש בהתקן מחייב כי בפיו של המטופל תהיינה לפחות 6 שיניים בריאות) וידע כיצד להתאים את ההתקן על מנת שלא יפגע בשיניים הקיימות בפה ובסתימות, בכתרים או בגשרים (אם קיימים).
מחקרים השוואתיים שנערכו בין השימוש ב- CPAP לבין השימוש בהתקן לסתי העלו כי במקרים קלים ובינוניים, יעילות שני האמצעים היתה דומה. ההיענות לטיפול בהתקן הלסתי היתה טובה יותר מאשר ב- CPAP, והוא אף שיפר את הרגשתם של המטופלים.

ניתוח

רק אם כשלו שיטות טיפוליות אחרות וקיימת חסימה מוכחת של דרכי הנשימה, ישקל ניתוח. קיימות עדויות מחקריות כי הניתוח פחות יעיל מאשר שימוש במכשיר CPAP כדי להשיג שליטה על הסימפטומים של דום נשימה חסימתי בשינה.
ניתן לבצע פיום קנה (tracheostomy) או ניתוח חיך (Uvoulopalatopharyngoplasty).
במהלך ניתוח לפיום הקנה תוחדר צינורית ישירות לקנה הנשימה של המטופל על מנת לאפשר מעבר אוויר חופשי. ניתוח חיך כרוך בהוצאת השקדים וכן כל רקמה רכה אחרת אשר חוסמת את מעבר האוויר בגרון.

טיפולים משלימים

ממצאיו של אחד המחקרים שנערכו בנושא העלו כי נגינה תדירה בכלי הנגינה האוסטרלי דידג'רידו עשויה לסייע בהפחתת הסימפטומים של דום נשימה חסימתי בדרגה מתונה עד בינונית . אנשים שמנגנים יום יום במשך 4 חודשים חוו ירידה ניכרת במידת העייפות היומית ממנה הם סובלים. ייתכן שנגינה בכלי זה מחזקת את השרירים של דרכי הנשימה העליונות ולכן מושגת ההטבה.