בגרות מינית - מידע רפואי

מתי מתחילה הבגרות המינית?

אין גיל קבוע בו מתחילה הבגרות המינית. קצב ההתפתחות ותחילת הבגרות המינית שונה בין ילד לילד.

אצל רוב הבנות מתחיל התהליך בגילאי 8-14, כשהגיל הממוצע הוא 11 שנים. בנות מתפתחות מהר יותר מבנים ורובן מגיעות לבשלות מינית מלאה תוך ארבע שנים.

בנים נוטים להתפתח מאוחר יותר ולאט יותר. אצל רובם הבגרות המינית מתחילה בגילאי 9-14, כשהממוצע הוא גיל 12. בנים מגיעים לבשלות מינית תוך 6 שנים.

בגרות מינית מוקדמת או מאוחרת

מושג זה מתייחס לבגרות מינית שמתחילה מוקדם או מאוחר מהרגיל.

במקרים מסוימים מדובר בגורם רקע הגורם לעיכוב או מאיץ את התהליך. אם הסיבה אינה ברורה (היינו, מחלה ממושכת או בעיות הורמונליות ידועות) תבוצענה בדרך כלל בדיקות כדי לאבחן את הגורם לבעיה.

השינויים הגופניים המאפיינים את תהליך הבגרות המינית מתרחשים בשלבים שנהוג לכנות שלבי טאנר (דירוג טאנר, Tanner Stages), על שמו של ג'יימס טאנר, מומחה להתפתחות הילד, שהיה הראשון לזהותם.

שלבי טאנר מתייחסים לזמנים ממוצעים בהתפתחות הילד, אף שייתכנו שינויים משמעותיים בין ילדים ובני נוער שונים.

להלן השלבים כפי שמגדיר אותם דירוג טאנר.

שלב ראשון

השלב הראשון בדירוג טאנר מתאר את השינויים המתרחשים בגוף לפני תחילת הבגרות המינית. לעתים נהוג לכנות שינויים אלו "שינויים מקדימים" (pre-pubertal).

אצל בנות

• בדרך כלל יחלו השינויים בגיל 8-10, אך הם עשויים להתחיל אף לפני כן, בגיל 6-7 שנים.
• תוספת גובה של 5-6 סנטימטרים בשנה.
• הופעת נפיחות מועטה בפטמות.
• תחילת גדילת השחלות.

אצל בנים

לרוב יחלו השינויים בגיל 9-11.

תוספת גובה של 5-6 סנטימטרים בשנה.

שלב שני

אצל בנות

• בדרך כלל יתרחש סביב גיל 11.
• תחל נפיחות באזור העטרה (אזור העור הכהה מסביב לפטמה).
• שיער ערווה יתחיל לצמוח לאורך שפתי הפות.
• הדגדגן והרחם יתחילו לגדול.
• תוספת גובה של 7-8 סנטימטרים בשנה.

אצל בנים

• לרוב יתחיל סביב גיל 12.
• שק האשכים יהפוך דק ואדמדם יותר והאשכים יגדלו.
• שיער ערווה דק יתחיל לצמוח בבסיס הפין.
• שיעור השומן בגוף יפחת והילד יוסיף לגובהו כ-5-6 סנטימטרים בשנה.

שלב שלישי

אצל בנות

• בדרך כלל יתרחש לאחר גיל 12.
• העטרה תמשיך להתנפח.
• שיער הערווה יעשה גס ומסולסל יותר ותחל צמיחת שיער בבית השחי.
• תיתכן התפתחות אקנה בפנים ובגב.
• בשנה זו הבנות יגבהו ב-8 סנטימטרים בשנה. זהו קצב הגדילה המהיר ביותר.

אצל בנים

• לרוב יתרחש אחרי גיל 13.
• הפין יגדל ויתארך והאשכים ימשיכו לגדול.
• שיער הערווה יעשה עבה ומסולסל יותר ויתפשט לאזור שמעל איבר המין.
• השדיים יתנפחו מעט (זהו מצב תקין לחלוטין שאינו מצביע על התפתחות שדיים נשיים אצל הנער).
• יתכנו "חלומות רטובים", היינו פליטת זרע בלתי רצונית במהלך השינה.
• שבירה של הקול (גובה הקול וצליל הקול עשויים להשתנות בפתאומיות למשך פרקי זמן קצרים).
• השרירים יגדלו, והנער יגבה בכ-7-8 סנטימטרים בכל שנה.

שלב רביעי

אצל בנות

• בדרך כלל יתרחש בגיל 13.
• השדיים יקבלו צורה של שד בוגר.
• שיער הערווה ידמה לזה של מבוגרים, אך לא יתפשט לחלק הפנימי שבין הירכיים.
• בדרך כלל בשלב זה יתחיל הווסת. עד לסיום שלב זה אמור המחזור להיעשות סדיר.
• קצב הגדילה יואט לכ-7 סנטימטרים בשנה, בממוצע.

אצל בנים

• בדרך כלל יתרחש בגיל 14.
• הפין והאשכים יוסיפו לגדול, ושק האשכים יתכהה.
• שיער הערווה יהיה דומה יותר לזה של מבוגרים, אך לא יתפשט לחלק הפנימי שבין הירכיים.
• בשלב זה תחל צמיחת שיער בבית השחי.
• הקול יתחלף לגמרי.
• תיתכן התפתחות אקנה.

שלב חמישי (השלב הסופי)

אצל בנות

• בדרך כלל יתרחש בגיל 14.
• הנפיחות בעטרה תיעלם, והשדיים יקבלו את צורתם הבוגרת.
• שיער הערווה יצמח גם בחלק הפנימי שבין הירכיים.
• איבר המין יתפתח במלואו עד סוף שלב זה.
• בסביבות גיל 16 תחדל הנערה לגדול, ותגיע לבשלות גופנית.

אצל בנים

• לרוב יתחיל בסביבות גיל 15.
• איבר המין יראה כמו אצל אדם מבוגר, ושיער הערווה יתפשט לפנים הירך.
• תתחיל צמיחת שיער בפנים והנער עשוי להתחיל להתגלח.
• קצב הגדילה יואט, עד לעצירת הגדילה בסביבות גיל 17 (השרירים ימשיכו לגדול).
• רוב הבנים יגיעו לבשלות מלאה בגיל 18-19.

שינויים מהותיים

אקנה ("פצעי בגרות")

במהלך הבגרות המינית נעשה הגוף רגיש יותר להורמון טסטוסטרון המופרש הן אצל בנים והן אצל בנות. טסטוסטרון גורם לבלוטות החלב בעור לייצר עודפי שומן (חלב או סבום, בלעז).

תאי עור מתים שמצטברים על גבי העור עלולים לחסום את פתחי זקיקי השיער בעור (זקיקי השיער הם מעין צינורות קטנים המקבעים את השערות במקומן). החלב עלול "להיתקע" בזקיקים החסומים ולגרום להתפתחות "שחורים" או פצעונים מוגלתיים, לבנים.

השינויים ההורמונליים המתרחשים כחלק מתהליך הבגרות המינית משנים גם את רמת החומציות בעור ולכן מעודדים שגשוג של חיידקים על גבי העור. כשחיידקים חודרים לתוך זקיקי השערה הם עלולים לגרום לזיהום עמוק ולהתפתחות פצעים מוגלתיים או קשריות דלקתיות.

קיימים אמצעים שונים לטיפול באקנה. אופי הטיפול יקבע בדרך כלל בהתאם לחומרת המצב.

ריח גוף

בתקופת הבגרות המינית גדלות גם בלוטות הזעה באזור בית השחי, השדיים ואברי המין. בלוטות אלה נקראות אפוקריניות (apocrine) והן מפרישות זיעה בתגובה ללחץ ולעוררות רגשית או מינית. במקרים מסוימים, עודף זיעה עלול לגרום לריח גוף לא נעים.

וסת

מרבית הבנות מקבלות את המחזור הראשון בגיל 12-13 (הטווח התקין הוא גיל 10 עד 16 שנים). המחזורים יימשכו עד להפסקת הווסת בגיל המעבר (בלות, מנופאוזה), שמתרחשת לרוב בגיל 45-55.

בימים לפני הופעת הדימום ייתכנו כמה סימפטומים, שכוללים:

• רגישות בשדיים.
• עצבנות.
• כאב גב.
• אקנה.
• סערת רגשות או תחושת כעס.

סימפטומים אלו צריכים להיפסק עם תחילת הדימום. נערות ונשים רבות מרגישות כאב או עוויתות בבטן התחתונה, בגב ובנרתיק בזמן המחזור. אלו הם כאבי מחזור (period pain).

שינויים רגשיים והתנהגותיים

לרבים, תקופת הבגרות מינית עלולה להיות קשה. בני הנוער נאלצים להתמודד עם שינויים בגופם ועם תופעות לוואי אפשריות, דוגמת אקנה או ריח גוף, בדיוק בזמן שבו הם מודעים מאוד לעצמם ולדימוי שלהם בעיני אחרים.

פעמים רבות מתוארת תקופה זו כסוערת מאוד, מעין "רכבת הרים רגשית". לפיכך עלולים בני נוער לסבול מבעיות נפשיות ורגשית, כגון:

• שינויים בלתי מוסברים במצב הרוח.
• הערכה עצמית נמוכה.
• תוקפנות.
• דיכאון.

תחושות אלו הן חלק תקין מהגדילה וההתבגרות, אך לפעמים הן עלולות להשפיע בצורה משמעותית על חיי היומיום. במידת הצורך, אם חווים קושי רגשי, מומלץ להתייעץ עם חבר או בן משפחה קרוב או עם רופא או פסיכולוג.

בגרות מינית מתרחשת באמצעות פעילותם של גנים (יחידות של חומר תורשתי) והורמונים בגוף. לא לגמרי ברור מדוע חלק מבני העשרה חווים בגרות מינית מוקדם או מאוחר יותר בהשוואה לאחרים, אך יתכנו מספר גורמים אפשריים, כמפורט.

גנים

מחקרים מצביעים על כך שתהליך הבגרות המינית מתחיל על ידי גן הנקרא KiSS1. גן זה מצוי בגוף כבר במועד הלידה. גן נוסף, שנקרא GPR54, נשאר רדום (בלתי פעיל) בגוף עד להפעלתו הפתאומית על ידי חומרים מסוג קיספפטין (kisspeptins), המיוצרים על ידי הגן KiSS1.

תהליך הבגרות המינית מתחיל כאשר הגן GPR54 שולח אותות למוח ומעורר תגובת שרשרת בגוף. ההיפותלמוס (אזור במוח המכונה גם "תת הרמה") שולח אותות לבלוטת יותרת המוח (בלוטה קטנה שגודלה כגרגר אפונה, הממוקמת סמוך לבסיס המוח) לשחרר הורמונים שמגרים את השחלות (אצל בנות) או את האשכים (אצל בנים) לייצר הורמוני מין.

תגובת שרשרת זו ושחרור ההורמונים יוצרים את השינויים האופייניים לתהליך הבגרות המינית.

הורמונים

השחלות והאשכים מייצרים שני הורמוני מין שאחראים לשינויים המתרחשים במהלך הבגרות המינית.

טסטוסטרון מיוצר על ידי האשכים אצל בנים. הורמון זה מעורר את התפתחות הפין והאשכים וגורם לגדילת השרירים ולצמיחת שיער הערווה. הוא גם אחראי לעיבוי הקול אצל בנים.

גם בגופן של נשים ונערות יש טסטוסטרון. אצלן הוא מיוצר בכמויות קטנות בשחלות כדי לשמור על חוזק השרירים והעצמות.

אסטרדיול מיוצר על ידי השחלות אצל בנות. הוא מעורר את התפתחות השדיים ומערכת הרבייה ומסייע להסדיר את המחזור החודשי.

אצל בנים וגברים מיוצרות כמויות קטנות של אסטרדיול במוח ובאשכים כדי לשמור על צפיפות העצם.

גורמים המעוררים בגרות מינית

מניחים כי גורמים סביבתיים ותורשתיים מעוררים את תחילת הבגרות המינית. התזונה מהווה אף היא גורם חשוב, במיוחד אצל בנות. מחקרים מעלים כי אצל בנות בעלות משקל עודף מתחיל תהליך הבגרות המינית מוקדם יותר מאשר אצל בנות שמשקלן נמוך.

הנטייה להשמנת יתר בקרב בנות רבות, תופעה שכיחה בשנים האחרונות, עשויה להסביר את ירידת הגיל הממוצע בו מתחילה כיום הבגרות המינית. עם זאת, לא ברור מדוע השמנת יתר אינה משפיעה באופן דומה גם על בנים.

ככלל, לא ברור מדוע גורמים מסוימים נוטים לעורר בגרות מינית. מחקרים רבים שמטרתם לברר נושא זה נערכים כל העת.

תהליך הבגרות המינית אצל חלק מהילדים מתחיל מוקדם או מאוחר יותר בהשוואה לאחרים, מסיבות שונות. בחלק מהמקרים יתכן כי התופעה נגרמת עקב מחלת רקע, מצב המצריך בירור רפואי.

בגרות מינית מוקדמת

מקובל להתייחס לבגרות מינית מוקדמת אם תופעות כגון צמיחת שדיים, הגדלת האשכים וצמיחת שיער הערווה מתחילות לפני גילאי 6-8 אצל בנות או 9 אצל בנים.

גורמים

תהליך הבגרות המינית מתחיל בדרך כלל באמצעות שפעול הגן GPR54 אשר שולח אותות למוח שתפקידם לעורר תגובת שרשרת ולשחרר הורמונים שונים לזרם הדם.

במקרים מסוימים עלולה תגובת השרשרת להתחיל מוקדם מהתקין, כמפורט:

• בעיה במוח (לדוגמה, נוכחות גידול).
• חבלת ראש ונזק מוחי.
• זיהום ברקמת המוח (לדוגמה, דלקת קרום המוח).
• בעיה בשחלות או בבלוטת התריס.
• נטייה תורשתית.

אצל מרבית הבנות, הגורם לבגרות מינית מוקדמת אינו ידוע. אצל בנים, בגרות מינית מוקדמת אינה שכיחה, ובדרך כלל קשורה לבעיה רפואית אחרת.

טיפול בבגרות מינית מוקדמת

כדי לאבחן את הגורם לבגרות מינית מוקדמת תבוצענה לרוב בדיקות דם שמטרתן איתור בעיות הורמונליות. לעתים תבוצענה גם בדיקות דימות כגון אולטרה סאונד או דימות בתהודה מגנטית (MRI) על מנת לבדוק את תפקודם של איברים ובלוטות מסוימים וכדי לאתר אם קיימים גידולים.

בהתאם לגורם למצב, קיימות שתי גישות טיפוליות בבגרות מינית מוקדמת:

• טיפול בגורם לבעיה (לדוגמה, ניתוח להסרת גידול).
• טיפול תרופתי להורדת רמתם של הורמוני המין בדם על מנת להפסיק את תהליך ההתפתחות המינית המוקדמת.

לרוב יומלץ על טיפול תרופתי רק אם קיים חשש שבגרות מינית מוקדמת עלולה לגרום לבעיות מאוחר יותר במהלך החיים, דוגמת היחלשות העצמות או קומה נמוכה במיוחד. בדרך כלל, בגרות מינית מוקדמת אינה גורמת לבעיות רפואיות.

בגרות מינית מאוחרת

אצל בנות תאובחן בגרות מינית מאוחרת במקרים הבאים:

• אין סימני צמיחת שדיים עד גיל 14.
• לא צמח שיער ערווה עד גיל 14.
• עברו חמש שנים מתחילת הבגרות המינית והשדיים טרם השלימו את התפתחותם.
• הנערה לא קיבלה מחזור עד גיל 16.

אצל בנים יאובחן המצב במקרים הבאים:

• אין סימנים להתפתחות האשכים עד גיל 14.
• לא צמח שיער ערווה עד גיל 15.
• עברו חמש שנים מתחילת הבגרות המינית אך הפין והאשכים עדיין לא סיימו את התפתחותם.

גורמים

יתכן כי בגרות מינית מאוחרת נגרמת אם חל עיכוב בתחילת תגובת השרשרת המשופעלת על ידי הגן GPR54. עיכוב זה עלול להיגרם עקב:

• נטייה תורשתית.
• מחלה כרונית (לדוגמה, ציסטיק פיברוזיס, סוכרת או מחלת כליות).
• תת-תזונה, כתוצאה מהפרעות אכילה או מחלה ממושכת.
• אימוני ספורט מפרכים, כמו במקרה של ספורטאים או מתעמלים מקצועיים.
• תסמונת שחלה פוליציסטית.
• גידולים או נזק פנימי אחר לבלוטות.
• בעיות הורמונליות כגון תת-פעילות של בלוטת התריס.
• מחלה תורשתית שמשפיעה על ההתפתחות המינית, כמו תסמונת אי-רגישות להורמוני מין אנדרוגניים (מחלה נדירה שבה גופו של אדם שנולד כזכר אינו מגיב להורמוני מין זכריים).

טיפול בבגרות מינית מאוחרת

אם הגורם למצב אינו ברור יתכן שתבוצענה בדיקות לאבחון הבעיה לרבות בדיקות דם לניטור רמות ההורמונים וכן בדיקות דימות שונות שמטרתן לאתר גידולים ולבדוק את תפקודם של איברים ובלוטות מסוימים.

הטיפול יקבע בהתאם לגורם. ברוב המקרים טיפול בבעיית הרקע יעורר את תהליך הבגרות המינית אך לפעמים עלול להיות צורך בנטילת תרופות הורמונליות כדי לגרום לתחילת התהליך.