19 אוקטובר 2017 כ"ט תשרי תשע"ח
מעודכן לתאריך  06.01.2013  באדיבות ה 

צליפת שוט - מידע רפואי

Whiplash

טיפול בצליפת שוט

לרוב יחלוף המצב מאליו או בעזרת טיפול פשוט. עם זאת, במקרים מסוימים ימשכו הסימפטומים לאורך זמן והם אף עלולים להיות חמורים. צליפת שוט שנמשכת למעלה משישה חודשים מכונה צליפת שוט כרונית או תסמונת צליפת שוט מאוחרת.

תנועתיות

חשוב לשמר את תנועתיות הצוואר. מומלץ להניע את הצוואר ולהימנע מקיבוע עם צווארון קשיח. קיבוע הצוואר עלול לשמר את הסימפטומים ולעכב את תהליך ההחלמה.
שמירה על תנועתיות הצוואר תשפר את החזרה לתפקוד מלא ותאיץ את תהליך ההחלמה. גם אם חשים כאב בזמן הנעת הצוואר, הדבר תקין, אינו מעיד על החמרה ואינו גורם נזק נוסף. במידת הצורך ניתן ליטול משככי כאב הנמכרים ללא מרשם רופא.

טיפול תרופתי

אפשר להשתמש בתרופות נוגדות כאב כמו פאראצטמול (שמות מסחריים: אקמול®, דקסמול®) כדי להקל על הכאב הנובע מצליפת שוט.
פאראצטמול יעיל לטיפול בכאב קל עד מתון. במקרה של כאב בצוואר, שימוש קבוע בפאראצטמול נחשב ליעיל יותר מנטילה רק בעת הצורך, כשהכאב מחמיר. אם הכאב חמור יוכל הרופא המטפל לרשום תרופה נוגדת כאב חזקה יותר דוגמת קודאין (שמות מסחריים: קודיקל®, רקוד®). קיימות גם טבליות המשלבות קודאין עם פאראצטמול (שמות מסחריים: קודאברול®, קודאקמול®) להקלת כאב חזק יותר.
גם איבופרופן (שמות מסחריים: נורופן®, אדוויל®, אדקס®), נוגד דלקת שאינו סטרואידלי, עשוי להקל על הכאב ולהפחית דלקת.
יש להקפיד על הוראות היצרן המתפרסמות על גבי אריזת התרופה לגבי המינון המומלץ.
אין ליטול איבופרופן במקרה של כיב קיבה או כיב בתריסריון, או אם המטופל סבל מכיב בעבר. כמו כן רצוי להימנע משימוש באיבופרופן במקרה של אי ספיקת לב או מחלת כבד.

פיזיותרפיה

אם הסימפטומים אינם עוברים תוך מספר שבועות עשוי הרופא להפנות את המטופל לטיפול פיזיותרפי.
פיזיותרפיה משתמשת במספר שיטות טיפול גופניות כגון עיסוי והפעלת שרירים כדי לסייע להחזיר את טווח התנועתיות התקין ואת כושר התפקוד לאחר חבלת צליפת שוט. בנוסף להקלת הכאב והנוקשות בצוואר יוכל הפיזיותרפיסט להדריך את המטופל לגבי תרגילי צוואר שאפשר לעשות בבית.

צליפת שוט כרונית

צליפת שוט שנמשכת למעלה משישה חודשים נקראת כרונית.
גם במצב של צליפת שוט כרונית מומלץ להקפיד על תנועתיות הצוואר ולהמשיך לבצע את המטלות היומיומיות. התוכנית הטיפולית האישית בצליפת שוט כרונית תבוסס על הסימפטומים מהם סובל המטופל ותתמקד בגורם הכאב.
בהתאם לחומרת הכאב ממנו סובל המטופל יוכל הרופא להתאים עבורו תרופה לשיכוך כאב. במקרים מסוימים, נטילת פאראצטמול או איבופרופן תספיק כדי להקל על הכאב. אם לא, יתכן שהמטופל יצטרך ליטול אותן על בסיס קבוע.
אם הכאב חמור או ממושך יוכל הרופא לרשום נוגד כאב חזק יותר דוגמת קודאין. אפשר להשתמש בקודאין לבד או בשילוב עם פאראצטמול או עם איבופרופן (שם מסחרי: נורופן פלוס®). יש להקפיד על הוראות הנטילה והמינונים שמפרסם היצרן. כמו כן יוכל הרופא להפנות את המטופל להתייעצות במרפאת כאב.
לחילופין, יכול הרופא להפנות את המטופל לטיפול הכרתי (קוגניטיבי) התנהגותי קצר, כדי שהמטופל ילמד להתמודד עם בעיותיו באמצעות שינוי בצורת החשיבה וההתנהגות.

עזרה עצמית

בנוסף לשמירה על תנועתיות הצוואר ונטילת תרופות נגד כאב ניתן להיעזר באמצעי העזרה העצמית המפורטים על מנת להקל על הכאב ולמנוע את החמרת המצב:
  • יציבה נכונה. רצוי לשמור על יציבה נכונה ועל גב ישר וזקוף בזמן שיושבים, עומדים והולכים. אם מבלים זמן רב בעבודה מול מחשב יש לוודא שהכיסא והמסך ממוקמים בצורה נכונה.
    למידע נוסף אודות עבודה נכונה מול מחשב >>
  • כרית תמיכה. חלק מהמטופלים מדווחים ששימוש בכרית קשיחה, אשר תומכת היטב בראש ובצוואר, עשויה להקל בזמן השינה. מומלץ להימנע משימוש ביותר מכרית אחת.
  • יוגה. תרגילי יוגה עשויים לשפר את חוזק השרירים ואת היציבה. עם זאת, לא הוכח כי הם מסוגלים להפחית את הכאב בצוואר.