23 אוקטובר 2017 ג' חשון תשע"ח
מעודכן לתאריך  07.01.2013  באדיבות ה 

כתמים צפים ('זבובים') בשדה הראייה

Floaters

גורמים לכתמים צפים בשדה הראייה

'זבובים' בשדה הראייה נגרמים עקב נוכחות חלקיקי פסולת שצפים בחומר הזגוגי בעין. הם מופיעים מאחורי עדשת העין (מבנה קטן וצלול המרכז את האור שנכנס אל העין) ולפני הרשתית (רקמה רגישה לאור המכסה את אחורי העין).
החומר הזגוגי הוא חומר שקוף שמרקמו כשל ג'ל ותפקידו למלא את חלל העין ולשמור על צורתה הכדורית. הוא מורכב ברובו ממים (99%) ומתרכובות שעוזרות לשמור על מבנה הזגוגית.
כתמים צפים נוטים להתפתח כחלק מתהליך ההזדקנות הטבעי בגוף. אצל חלק מהאנשים עלולה להתפתח היפרדות זגוגית אחורית (Posterior Vitreous Detachment, PVD), שתגרום לעלייה פתאומית במספר הכתמים הצפים.

הזדקנות העיניים

הסיכון להופעת 'זבובים' עולה עם הגיל. הכתמים הצפים נוטים להתפתח לאחר גיל 40, אך שכיחים בעיקר בגילאי 60-70. עם זאת, גם צעירים עלולים לסבול מהתופעה.
כחלק מתהליך ההזדקנות עלול החומר הזגוגי להתרכך. במקרה זה, סיבים חלבוניים בתוכו, הנקראים סיבי קולגן, עלולים להפוך לנראים ולגרום לתחושה כי הם נעים ומתערבלים כשהעיניים זזות.
במצב תקין, אור עובר דרך השכבות הצלולות של החומר הזגוגי ומשם לרשתית. הרשתית מעבירה את 'התמונה' שהעין רואה דרך עצב הראיה, אל המוח. חלקיקים הקיימים על גבי החומר הזגוגי, במקרה זה, 'הזבובים', יטילו צל על הרשתית.

היפרדות זגוגית אחורית

'זבובים' עלולים להיות סימפטום של היפרדות זגוגית אחורית. מצב זה שכיח אצל כ- 75% מהאוכלוסייה לאחר גיל 65 כתוצאה מהשינויים בחומר הזגוגי המתרחשים כחלק מתהליך ההזדקנות הטבעי.
עם הגיל, החלק המרכזי של החומר הזגוגי נעשה נוזלי יותר ואילו החלק החיצוני, המכונה קליפת החומר הזגוגי ומכיל יותר קולגן, מתחיל להצטמק ונסוג מהרשתית. כתוצאה מכך חלה התעבות של סיבי הקולגן ונוצרים גושים. גושים אלו גורמים להתפתחות הכתמים בשדה הראייה, המכונים גם 'זבובים'.
הבזקי אור אף הם סימפטום של היפרדות זגוגית אחורית, בנוסף להופעת 'זבובים'. יתכנו הבזקים אם הקליפה החיצונית של החומר הזגוגי מושכת את רקמת הרשתית הרגישה לאור. משיכת הרקמה מגרה את הרשתית, מצב המפורש על ידי המוח כהבזקי אור.

קרעים ברשתית

אצל כמחצית מהאוכלוסייה חלה היפרדות של החומר הזגוגי מהרשתית עד הגיעם לגיל 50. לרוב המצב אינו גורם לבעיות ומרבית האנשים כלל אינם מודעים לדבר.
בחלק קטן ממקרי היפרדות הזגוגית האחורית עלולים להיווצר קרעים בכלי הדם הזעירים ברשתית אשר יגרמו לדימום בחומר הזגוגי. במקרה זה עלולים תאי הדם האדומים להופיע כנקודות שחורות זעירות או כעשן בשדה הראייה. עם הזמן יספג הדם חזרה לרשתית והכתמים יעלמו, לרוב תוך מספר חודשים.
במקרים מסוימים נותר החומר הזגוגי מחובר לרשתית בנקודות מסוימות. תוך שהוא מתכווץ הוא מושך את הרשתית ועלול לגרום לקרעים בה. קרע ברשתית עלול להתבטא בזליגת דם לחומר הזגוגי ולהיווצרות כתמים צפים רבים בבת אחת. לעתים ילווה המצב גם בהבזקי אור לבן ובהיר הנראים כמו ברקים.
הבזקי אור בשדה הראייה אינם בהכרח סימפטום של קרע ברשתית או היפרדות רשתית אלא עלולים להיגרם גם עקב מצבים אחרים דוגמת מיגרנה.
בדרך כלל לא יגרמו הכתמים הצפים והבזקי האור לפגיעה ארוכת טווח בכושר הראייה. עם זאת, מומלץ להיבדק על ידי רופא עיניים על מנת לברר את הגורם למצב.

היפרדות רשתית

קרע ברשתית דורש קבלת טיפול דחוף מיד עם היווצרותו מאחר שהמצב עלול להוביל להיפרדות רשתית, מצב בו הרשתית ניתקת מהדופן האחורית של העין. היפרדות רשתית עלולה לפגוע בראייה.
היפרדות רשתית היא תופעה נדירה הפוגעת באחד מכל 10,000 אנשים מדי שנה.
אור שחודר לעין מגיע לרשתית ומתורגם על ידה לאותות חשמליים. אותות אלו מועברים דרך עצב הראייה אל המוח ומפוענחים על ידו לתמונות ולמראות שנקלטו על ידי העין. כאשר נגרם נזק לרשתית עלולות להתקבל תמונות חלקיות בלבד או שהן תאבדנה לחלוטין.
במקרים נדירים, 'זבובים' עלולים להיות סימן להיפרדות רשתית. במקרה של היפרדות רשתית יופיעו הסימפטומים הבאים:
  • מספר רב של כתמים צפים.
  • הבזקי אור בהיר.
  • פגיעה בכושר הראייה.
 
אם קיים חשד להיפרדות רשתית יש לפנות בהקדם לבדיקת רופא עיניים.

גורמים נוספים

אנשים שעברו ניתוחי עיניים, לרבות ניתוח קטרקט, נמצאים בסיכון מוגבר לסבול מהופעת כתמים צפים בשדה הראייה, מהיפרדות זגוגית אחורית ובמקרים נדירים יותר אף מקרעים ברשתית או מהיפרדות הרשתית.
במקרים מסוימים, 'זבובים' עלולים להתפתח גם בעקבות:
  • זיהום.
  • דלקת עיניים.
  • מחלת עיניים.
  • פציעה בעיניים.
 
כמו כן, 'זבובים' שכיחים יותר בקרב אנשים הלוקים בבעיות הבאות:
  • קוצר ראייה (מיופיה) המתבטא בכך שעצמים מרוחקים יראו מטושטשים בעוד שעצמים קרובים יראו בבירור.
  • סוכרת.

מאחר שכתמים צפים בשדה הראייה והבזקי אור עלולים להוות סימפטום של מגוון מחלות עיניים או מצבי רקע אחרים, שחלקם אף עלולים לפגוע בראייה, מומלץ להיבדק על ידי רופא עיניים במידה שסובלים מתופעות אלו, ובפרט אם חלה החמרה במצב.