ניתוח לתיקון רצועות (ארתרוסקופיה, ארטרוסקופיה)

הליך זה יבוצע אצל מטופלים הסובלים מקרע ברצועות באחד ממפרקי הגוף, או שרצועות המפרק עומדות להיקרע, מצב הפוגם ביציבות המפרק ובפעילותו התקינה. ההליך מבוצע בגישה זעיר פולשנית.

מפרקי הגוף נמצאים בחיבורים בין העצמות ובהתאם לצורתם, מאפשרים את כיפוף העצמות בזוויות שונות. לדוגמה, מפרק הקרסול מהווה את החיבור בין עצמות השוקה והשוקית (העצמות התחתונות ברגל) לבין כף הרגל ומאפשר תנועה מעלה ומטה של כף הרגל, ולצדדים.

המפרק מוחזק באמצעות סחוס וגידים המחברים בין העצמות. בנוסף קיימות רצועות המקיפות את העצמות והסחוס ומייצבות את המפרק בזמן תנועה. הרצועות בנויות מסיבים צפופים, בעיקר מסיבי קולגן, ונראות כמו גידים. כמו הסחוס והגידים, הרצועות עלולות להיקרע, בעיקר כאשר מופעל על המפרק לחץ לא טבעי עקב מאמץ ממושך, משקל עודף, חבלה, פגיעה או סיבוב בלתי טבעי של המפרק.

הרצועות הצולבות בברך הן הרצועות הרגישות ביותר מאחר שמופעל עליהן לחץ רב בזמן כיפוף הברך. לרוב, כאשר מתייחסים לקרע ברצועות הכוונה היא לקרע ברצועה הקדמית הצולבת.

מבחינים בין דרגות שונות של פגיעה ברצועות:

• רמה בסיסית - נובעת ממתיחת יתר של הרצועות, לדוגמה, בעת נקיעת הקרסול. אין פתרון רפואי למתיחת יתר ויש להמתין עד לחלוף הכאב.
• רמה תיכונה - נובעת מקרע חלקי ברצועה. קרע חלקי עלול לגרום לקרע של כל הרצועה ולכאב בזמן הפעלת המפרק.
• רמה גבוהה - הרצועה קרועה לחלוטין ומהלך המפרק נפגע או גורם לכאב.

לא ניתן לרפא את הרצועות או להפוך את תהליך שחיקתן. בעזרת טיפול תרופתי ניתן לשכך את הכאב הנגרם עקב הפגיעה בהן.

ניתוח לתיקון הרצועות יבוצע אם קריעת הרצועה פוגמת ביציבות המפרק בצורה שאינה מאפשרת למטופל לנהל אורח חיים תקין.

ההליך יעיל בכ- 95% מהמקרים ומאפשר חיזוק של המפרק בו נקרעה רצועה.

ארתרוסקופיה לתיקון רצועות תבוצע תחת הרדמה כללית או תחת הרדמה מקומית עם טשטוש. סוג ההרדמה יקבע בהתאם לשיקול דעתו של המנתח ולרצונו ולמצבו של המטופל.

המנתח יבצע מספר חתכים קטנים בצידי המפרק בו יש לטפל, דרכם יחדיר את הארתרוסקופ. זהו צינור מתכת צר שבקצהו מצלמה או כלי ניתוח. האתרוסקופ יוחדר למרכז המפרק ויוזרמו דרכו מים על מנת לנקות את המפרק ולנפח אותו כדי שניתן יהיה להתבונן היטב במקום ולאבחן את המצב.

המידע המתקבל יוצג על גבי מרקע ויאפשר לצוות המנתח להתבונן במצב המפרק. הרופאים יחפשו את הרצועה הקרועה ויסירו אותה באמצעות כלי חיתוך זעיר אשר יוחדר דרך הארתרוסקופ.

מאחר שלא ניתן לשחזר את רקמת הרצועה יסיר המנתח חלק מרצועה או גיד אחרים בגוף וישתמש בהם להחלפת הרצועה הפגומה. בניתוחים לתיקון הרצועה הצולבת בברך יעשה בדרך כלל שימוש בשליש מהרצועה הקושרת את פיקת הברך למפרק הברך.

המנתח יקדח חורים זעירים בעצמות המפרק דרכם תחובר הרצועה אל עצמות המפרק. החיבור יבוצע בעזרת ברגים זעירים. בסיום הניתוח יתפור המנתח את החורים דרכם החדיר את הארתרוסקופ ויקבע את המפרק.

הליך זה כרוך באשפוז במשך 1-2 ימים בבית החולים.

משך הפעולה הצפוי בחדר הניתוח הוא 90-120 דקות.

הרדמה, טשטוש ואלחוש

ארתרוסקופיה לתיקון רצועות תבוצע תחת הרדמה כללית או תחת הרדמה מקומית עם טשטוש. לפני תחילת הניתוח יחובר המטופל לעירוי דרכו יזליף הרופא המרדים תרופת הרגעה על מנת להפחית את חרדתו.

הרדמה מלאה משמעותה שהמטופל ישן שינה עמוקה, שריריו רפויים והוא אינו חש כלל את מהלך הניתוח. הרדמה מלאה מבוצעת על ידי רופא מומחה בהרדמה שמנטר את מצבו הגופני של המטופל במשך הניתוח כולו.

ההרדמה תבוצע באמצעות הזלפת חומר ההרדמה אל שקית העירוי של המטופל. כעבור פרק זמן קצר ביותר (עשרות שניות) יחווה המטופל ערפול הכרה וישקע בשינה עמוקה. בסיום הניתוח ותפירת החתכים יפסיק הרופא המרדים את הזלפת חומרי ההרדמה, המטופל יתעורר ויועבר אל מחלקת ההתאוששות כדי לאפשר התעוררות איטית ובטוחה מהניתוח.

אם תבוצע הרדמה מקומית יזריק המנתח חומרי הרדמה מקומית לאזור ביצוע החתכים בלבד. טרם הניתוח יינתנו למטופל חומרי הרגעה וטשטוש דרך הוריד ולכן במהלך הניתוח יהיה המטופל ער אך מטושטש, ולא יחוש כל כאב או אי נוחות. השפעת חומר ההרדמה המקומי כמעט מיידית, ונמשכת כשעתיים.

לפני הניתוח

בהתאם לגילו ולמצבו הרפואי ידרש המטופל לבצע בדיקות מתאימות טרם ביצוע ההליך לרבות בדיקות דם, תפקודי קרישה, צילום חזה ואק"ג. לעתים תידרשנה בדיקות דימות.

מטופלים שעברו ניתוחים קודמים, אושפזו בעבר, לוקים במחלות כרוניות, סובלים מאלרגיה או נוטלים תרופות מרשם או תוספי מזון יעדכנו על כך את הרופא המנתח ואת הרופא המרדים. מטופלים שסובלים ממחלות נוספות ידרשו לקבל ייעוץ מרופא מומחה בתחום טרם ההליך.

יש להפסיק את נטילתן של תרופות נוגדות קרישה (דוגמת אספירין או קומדין) שבוע לפני הליך זה. יש להתייעץ עם הרופא המטפל לגבי הצורך בנטילת תחליפים.

כדי לאפשר החלמה מהירה ובטוחה לאחר הניתוח יש להימנע מעישון במשך שבועיים לפחות לפני מועד הניתוח וכן במשך שבועיים לאחריו. אין להשתמש בתקופה זו בתחליפי עישון המכילים ניקוטין.

ביום הניתוח

יש להיות בצום מוחלט לרבות נוזלים 6 שעות לפני תחילת הניתוח (אם יבוצע בהרדמה כללית).

טרם הניתוח יש להסיר שיניים תותבות, תכשיטים וביגוד אישי ולהמנע מלעיסת מסטיק או מעישון.

שערות באזור המיועד לניתוח (אם ישנן) יגולחו על ידי צוות בית החולים טרם הכניסה לחדר הניתוח.

לאחר הניתוח

לאחר סיום הניתוח ישהה המטופל כשעתיים במחלקת ההתאוששות על מנת לאפשר התעוררות איטית ובטוחה מהניתוח.

התאוששות והחלמה מההליך

ההתאוששות מהליך זה מהירה. לרוב ישוחרר המטופל לביתו עוד ביום הניתוח. בהתאם לסוג המפרק שנותח, לעתים יומלץ על אשפוז ומעקב בבית החולים.

יש לשמור על קיבוע המפרק בין 4 ל- 6 שבועות לאחר ביצוע הליך זה. אין להפעיל לחץ על המפרק שנותח בשבועות שלאחר הניתוח, עד לקבלת הוראה אחרת מהרופא המטפל.

המטופל יוזמן לביקורת אצל המנתח 2-3 שבועות לאחר ההליך.

זהו הליך ניתוחי פולשני ולכן עלול להיות כרוך בסיכונים ובסיבוכים לרבות דימום, זיהום ופגיעה במפרקים סמוכים. סיבוכים מתרחשים בכ- 1-2% מהמקרים. בכ- 1% מהמקרים יתכן זיהום במפרק שטופל בעקבות הליך זה.

כאשר הניתוח מבוצע בקרסול, אצל כ- 4% מהמטופלים נפגעת רגישות העור במקום החדרת הארתרוסקופ והעור במקום נעשה פחות רגיש לאחר החלמת המקום.

הליך זה עלול לגרום להיווצרות קרישי דם ברגליים, לדלקת ולשטפי דם. עם זאת, נזק קבוע הוא סיבוך נדיר ביותר בעקבות הליך זה.

סיכונים הכרוכים בהרדמה

סיכונים שעלולים להגרם בעקבות הרדמה כללית כוללים חסימה של נתיב האוויר כתוצאה מחנק, ירידה פתאומית בלחץ הדם והדופק וכן נזק לשיניים או למיתרי הקול עקב החדרת צינורות לקנה הנשימה. במקרים נדירים ביותר תיתכן תגובה אלרגית לחומרי ההרדמה.

הרדמה מקומית נחשבת בטוחה ובעלת תופעות לוואי מועטות בלבד. במקרים נדירים תיתכן השפעה על קצב הנשימה, קצב הלב ועל לחץ הדם.

סיבוכים

עליית חום מעל 38 מעלות צלזיוס מחייבת פניה דחופה לרופא המנתח, למוקד החירום או לחדר המיון.

בכל מקרה של דימום מתמשך או אדמומיות יש לפנות לרופא המטפל על מנת לשלול התפתחות זיהום.